אויב או ידיד?

במהלך המפולת הנוכחית בשווקים, שנוצרה בהשראתה של אירופה, קיבלנו לא מעט פניות מלקוחות: "אם מדובר במפולת, אולי כדאי לחתוך הפסדים ולצאת מהשווקים?" שאלו. אין ספק שזיכרון המפולת של 2008 עדיין צרוב בזיכרון המשקיעים ומשפיע על ההתנהגות.

מרכיב הזמן בהחלטות הפיננסיות הוא חשוב, אף כי המציאות והמחקר מראים שאין לו השפעה משמעותית. הסיבה לדעתי ברורה: בעולם בו הכל נזיל, בו ניתן לפעול בכל רגע, ניתן להיכנס או לצאת מהשקעה בכל רגע נתון - כך, ההחלטה היא למעשה יום-יומית.

נתחיל מהשורה התחתונה: למרות הדעה המקובלת בספרות ובפרקטיקה של מנהלי ההשקעות, כאילו "לא ניתן לתזמן את השוק", בעבודה מול הציבור אנו מגלים כי קשה למנוע את פעולת התיזמון. נכון, זו זכותו של כל משקיע לקבל החלטות שיש בהן משום תיזמון שוק, ולעיתים גם נכון לעשות זאת. עם זאת, יש להיות מודע בבירור למחיר האפשרי במקרה של טעות.

מה המשמעות של גורם הזמן?

גורם הזמן כשלעצמו אינו מהווה את הסיכון, אולם מכיוון שכל פעולת השקעה עשויה לתת תוצאה עתידית, היא כרוכה בחוסר ודאות. גורם הזמן מעצים את חוסר הוודאות. הסיבה ברורה: אנו יכולים להבין מתוך התבוננות מה קורה כאן ועכשיו, אך איננו יכולים לצפות את הבאות עד למועד סיום ההשקעה וקבלת הכסף בחזרה.

לגורם הזמן יש משמעות שונה עבור כל משקיע. כשמדובר בהחלטת השקעה במניות של משקיע פרטי, הוא מתייחס אל הזמן כאל המועד בו יוכל לממש את ההשקעה ולפגוש את כספו בחזרה. לעומת זאת, כשמדובר בהשקעה באגרות חוב, תהיה העדפה להשקעה ארוכה יותר, ככל שהריבית גבוהה יותר והלווה מסוכן פחות.

התחלופה בין התשואה לבין הזמן היא גורם שיש לקחת בחשבון בבניית תיק ההשקעות ובניהול הסיכונים שלו. כשמדובר בחברה, השיקול מעט שונה. כשהחברה מנהלת את חשיפות המט"ח שלה, היא תעדיף להאריך את טווח ההגנות ולסלק את הסיכון לטווחים ארוכים יותר, ככל שהפיצוי בפעולה הוא גדול יותר.

איך נתייחס לזמן בהחלטות הפיננסיות?

לאחר שהתייחסנו לגורם הזמן בהשקעה, קל יהיה ליישם את התובנות בהחלטות הפיננסיות שלנו. כמה דוגמאות.

השקעה במניות - כאמור, לפי הדעה המקובלת, לא ניתן לתזמן את השוק ולכן יש להשקיע במניות לטווח ארוך. מנהלי השקעות וחוקרים מציגים את הניסיון של משקיעים לראות תבנית כלשהי בתוך המהלך הרנדומלי של השוק כאשליות, בעוד שאלו לא יותר מאשר סדר בתוך כאוס.

חשוב לומר כי המחקרים הבולטים מראים שהשקעות ערך מניבות תשואה טובה יותר לאורך זמן, מכיוון שהן מרחיקות השפעות התנהגויות בלתי אופטימליות הקיימות אצל המשקיע הטיפוסי, ולא בגלל שהשקעות אלה מסוכנות יותר. אולם, להטיות האישיות יש השפעה רבה על תוצאות ההשקעה וזה ברור: השקעות הן עניין אישי, כמו גם ההתמודדות עם הסיכון.

לכל אדם רגישות שונה לגורם הזמן ועל מנהל ההשקעות להיות מודע לכך ולתמוך בפעולות התיזמון, תוך הוספת המימד האובייקטיבי. על הציבור לדעת שהתיזמון עשוי לגרור נזק. לאחר הבנת המשמעויות, קל יותר להתמודד עם התוצאות. במשבר הנוכחי, ייתכן שמשקיע שיחליט לזנוח את שוק המניות לתקופת מה יעשה טוב, אולם ייתכן כי יחטיא את המהלך החיובי שיבוא לאחר ההתפכחות מהחששות לנפילת היורו. מחיר אפשרי זה עשוי להיות סביר עבור משקיעים מסוימים, שיבקשו לעצור את הרכבת ולרדת ממנה לתקופת מה.

השקעה באג"ח ובפקדונות - אם בשוק המניות הסיכון נלקח לטווחים ארוכים, עקב חוסר היכולת להעריך את התוצאה, כאן יש רמז על התוצאה: שיעור הריבית או התשואה על אגרת החוב. ככל שהיא גבוהה יותר, על המשקיע להאריך את טווח ההשקעה שלו באגרת החוב על-ידי בחירה באגרת ארוכה יותר. ככל שהיא קצרה יותר, כך הוא ינהל טוב יותר את סיכון הריבית העומד לפניו.

גידור חשיפות חברה למט"ח - גם בסוג החלטה זה יש משמעות של תיזמון. האם עלינו לפעול לטווחים מוגדרים וקבועים או שיש לשנות את הפעולה על פי תנאי השוק והמחירים ושערי המט"ח? הניסיון מראה כי למרות שיש מודל גידור קבוע, בפועל חברות פועלות באופן דינמי. דינמיות זו היא בלתי נמנעת ולכן, גם במקרה זה יש ליצור דפוסים קבועים של ניהול סיכונים בתנאי שוק משתנים. ערב המשבר בגוש היורו היווה הזדמנות טובה לחרוג מכל דפוס ולפעול לסילוק הסיכון בצורה אגרסיבית יותר. חברות שחשבו מחוץ למודל, הצילו את השנה.

בפועל, אנו רואים כי בכל החלטה פיננסית אנו פועלים תוך ניסיון לתזמן את השוק. כדי לעשות זאת בצורה נאותה, יש ליצור מודל המגדיר דפוס התנהגות המתחשב בגורם הזמן, הן במישור האובייקטיבי והן במישור הסובייקטיבי, התואם את הלקוח ואופיו. בכל מקרה, על הלקוח לדעת את המחיר האפשרי של הטעות ורק אז להחליט על פעולת התיזמון.

הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, מקבוצת שקל