דו"ח טכנולוגי: סטיב ג'ובס מגדר את הרשת

גטו קטן ונקי

פעם, לא כל כך מזמן, הרשת היתה מקום מלהיב ומסקרן, לעיתים מזעזע. היא הציעה הכל. עם הזמן, משתמשים החלו להתקבע ולבקר בעיקר אתרים מסוימים; גלישה לשם סקרנות הפכה לתחביב של העבר. שירותים כמו StumbleUpon ניסו, בהצלחה חלקית, להחזיר את הקסם. ועדיין, היא כאוטית מאד וחסרת עכבות.

וזה מעצבן את סטיב ג'ובס, כי זה חופשי מדי – וחופש, כידוע, עשוי להוביל לכך שאנשים ישתמשו בפורנו, דבר שהוא מגדיר כאסור. על כן הוא הביא לייצורם של מכשירים – אייפון, אויפד – שתפקידם הוא "לתת לך את החופש מפורנו".

הכלי המרכזי, לצורך כך, היא האפסטור של אפל, שידועה לשמצה בצנזורה שלה. היא הוגדרה כמרחב המשוטר ביותר ברשת. מטרתה היא להפוך את הרשת לדיסנילנד. ככה ג'ובס, והמפרסמים, אוהבים את זה. קריקטורות עוינות? אין. בדיחות גרועות על פוליטיקאים? אין. אפילו היטלר מוגן מ-"לעג לאישי ציבור". עירום? תשכחו מזה. ביקורת פוליטית חריפה? לא בבית ספרנו. הכל סטרילי, נקי, מחויך, עם מוזיקת מעליות. וילה בג'ונגל של הרשת. בחוץ משתוללים הברברים – אבל אם אתם חווים את הרשת דרך מוצרי אפל, אתם אפילו לא תדעו על זה. למה?

כי כפי שמציין הניו יורק טיימס, יותר ויותר אנשים חווים את הרשת לא דרך הדפדפן, שמאפשר להם גישה חופשית לכולה – ספארי של אפל יהפוך, יש להניח, להרבה יותר ידידותי לפוריטנים – אלא דרך אפליקציות. ואפליקציות, כזכור, אושרו על ידי אפל. הן נועדו להעמיד חומות בין המשתמשים ובין העולם. פנאפלים, יש להניח, אוהבים את זה. למה שאר העולם צריך, אין לי מושג.

הגיע הזמן לפירוק

גוגל הודיעה במהלך סוף השבוע על כניסה לתחום הטלוויזיה. עוד תחום שהיא שולחת אליו את מחושיה. המסך השלישי – המחשב היה הראשון, הסלולרי היה השני – שהיא מנסה לנכס לעצמה. אם למישהו עדיין היו אשליות שגוגל היא חברה חיובית, הן היו צריכות להתפוגג סופית כאשר התברר שהיא ריגלה אחרי משתמשים וחדרה לרשתות הווייפיי שלהם, והוציאה מהן מידע ללא ידיעתם, שלא לדבר על הסכמתם. את גוגל צריך לפרק לפני שהיא תפרק את היכולת שלנו לתפקד בלעדיה.

אני לא היחיד שחושב כך. גארי רבאק, מי שהיה אחד האחראים העיקריים למשפט המונופול נגד מיקרוסופט בשנות התשעים, חושב כך גם הוא. הוא מייצג כעת את בני הזוג שאחראים על Foundem, אתר קניות שגילה מה קורה כשאתה בצד הלא נכון של גוגל.

בשנת 2006, בלי שום התראה, גוגל העיפה את פאונדם לחלק הבלתי מואר שלה, לסוף הרשימה, שם אף אחד לא מחפש. בו זמנית, היא העלתה דרמטית את תעריפי הפרסום של האתר. הסיבה? גוגל עמדה להציג שירות מתחרה שלה בתחום, והיא השתמשה באלגוריתם שלה – האובייקטיבי! האובייקטיבי! – כדי להשיג את המטרה.

לתרגיל כזה קוראים התנהגות אנטי-תחרותית. האיחוד האירופי כבר בוחן את המקרה של פאונדם, ורבאק עושה כמיטב יכולתו כדי שגם הרשויות הרגולטוריות בארה"ב – שגוגל מעצבנת אותם גם כך – יתחילו גם הן להזכר שיש להן שיניים. אפשר היה לפרק את מא בל, אפשר לפרק את גוגל – בינתיים.

גם לתלמידים יש זכויות

היסטריית הסקסטינג בארה"ב משנה כיוון, ולשם שינוי האנשים הנכונים מוצאים את עצמם נאלצים להסביר את פעולותיהם. מנהל בית הספר התיכון בטוּנְקַהַנוּק שבפנסילבניה, גרגורי אלסוורת', החרים בינואר 2009 סלולרי מתלמידה בת 17.

מכאן הכל התדרדר: אלסוורת' חיפש בסלולרי, פעולה בלתי חוקית בפני עצמה, ומצא שם תמונות עירום או עירום חלקי של התלמידה. ומאחר והוא לא היה יכול להפסיק לחפור, הוא העביר את התמונות לתובע המחוזי, כנראה מתוך הנחה שתלמידה שמצלמת את עצמה עוברת על חוקי הפדופיליה או משהו דומה. התובע המחוזי, ג'ורג' סקומאניק ג'וניור, איים על התלמידה בהעמדה לדין, ואם זה לא היה מספיק, גם העביר את התמונות למשטרה.

עכשיו בא יום נקם ושילם. בעיקר שילם. התלמידה תובעת את בית הספר, את אלסוורת', את המחוז ואת סקומאניק ג'וניור. היא מציינת שהחיפוש היה בלתי חוקי, שאת התמונות היא חלקה לכל היותר עם החבר שלה, ושנגרמה לה השפלה קשה. כעת היא דורשת סכום גדול של פיצויים ואת השמדת התמונות שעדיין ברשות המדינה. אולי אם יכו את הפוריטנים הצווחניים בכיסם, הטמטום הזה ייפסק.

מגפה חדשה בפייסבוק

 

אחרי התולעים, פרצות האבטחה, העלמת הפרטיות, מזימות הפישינג ועוד, הצליחה פייסבוק לייצר דרך חדשה לפגוע בבני אדם. ההורים הביולוגיים של ילדים מאומצים – לעיתים קרובות, בכ-66% מהמקרים, מאומצים משום שההורים הטבעיים לא היו כשירים לטפל בהם, הזניחו אותם והתעללו בהם – עוקפים את כל ההגנות ויוצרים קשר עם הילדים דרך המגפה החברתית.

החוק הבריטי מגביל מאד את יכולתם של הורים ביולוגיים ליצור קשר עם ילדיהם, משעה שהוצאו מחזקתם. אבל פייסבוק מאפשרת להם לעקוף את החוק, ובאמצעות פריטי מידע מינימליים – שם, למשל – למצוא את הילד שלהם ולהמשיך להרוס לו את החיים. במקרה אחד, אם יצרה קשר עם בתה – והעמידה אותה בקשר עם אביה הביולוגי, עבריין מין שהתעלל בילדה כשהיתה קטנה.

שירותי הרווחה בבריטניה מוצפים בתלונות על התופעה החדשה, והפתרון החלקי מאד שלהם הוא לבקש מההורים המאמצים להמנע מלשלוח בדו"ח השנתי שהם צריכים לשלוח להורים הביולוגיים תמונות. מסתבר שהן מסייעות במעקב.

קצרצרים

לידיעת הנוסעים לאוסטרליה: פקידי המכס שם קיבלו סמכויות חדשות לפשפש במחשביהם האישיים ובסמארטפוניהם של המבקרים ביבשת, כדי... לחפש שם פורנוגרפיה. דובר רשמי אמר שמצפים מהפקידים, שעברו אימון בהתאם, לגלות טאקט ודיסקרטיות במגעיהם עם הנוסעים. מה נסגר? אין להם דברים חשובים יותר לעשות?

מארק "הפורץ למיילים" צוקרברג כנראה נבהל מגל ההדף שנוצר כנגד הרשת החברתית שלו בשבועות האחרונים, כי הוא פרסם מאמר רווי שקרים בוושינגטון פוסט ("איננו נותנים למפרסמים גישה למידע האישי שלך... לא מכרנו ולעולם לא נמכור את המידע שלך לאחרים", ועוד) והבטיח שבקרוב תגיע האפשרות להבין אשכרה למה פייסבוק מתכוונת ב-170 אופציות הפרטיות שלה. במייל ששלח צוקרברג לבלוגר המשפיע רוברט סקובל הוא אומר ש"הוא יודע ששגה". שגיאה, מארק, היא משהו שעושים בלי להתכוון אליו.

אנדרואיד בשטח, סטיב ג'ובס במתח: המנכ"ל הנעלם, שכל הופעה שלו בציבור היא עילה לרטט מרוגש בבלוגוספירה הטכנולוגית, משפריץ בימים האחרונים מיילים לכל עבר. על הטענה שאנדרואיד עקף את אייפון הוא מגיב ב-"אין מצב", וכאשר מישהו תוהה אילו שפנים בכלל נשארו לו בשרוול לקראת להופעה ביוני, הוא כותב ש-"לא תתאכזב".

אולי הוא יודע למה: אפל הימרה על כל הקופה (ועל חייהם של כמה עבדים סינים, אבל נו, מה אפשר לעשות) עם האויפד, ומתקבל הרושם שאחרי שהפנאפלים כבר קנו את שלהם, הגרוטאה לא ממריאה. ומסיבה טובה: אין שום סיבה לקיומו של המכשיר. הוא לא ממלא שום תפקיד. כל מה שהוא עושה, לאפטופ יעשה יותר טוב. פחות אלגנטית, אולי, ובלי אלמנט ה"וואו", אבל יותר טוב.

פאשלה מאסיבית בחנות המקוונת 6pm: האומללים שהפעילו אותה, וכנראה עסוקים כעת בצחצוח הרזומה שלהם, עשו טעות קטנה – ורף המחיר הגבוה ביותר על מוצרים בחנות היה 50 דולרים, או באמריקנית 49.99 דולרים. גם על מוצרים שעולים יותר מאלף דולרים. תוך זמן קצר הפסידה החנות 1.6 מיליונים. מרשים, בעיקר לאור העובדה שהיח"צ של החברה היה יכול לסיים את הודעת הפדיחה במילה Cheers!

   

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"