ברונפלד מכה את הבורסה

לפני כחודש, ב־22 באפריל, גלשו אל חניון הבורסה ברחוב אחד העם בתל אביב מכוניותיהן של כמה דמויות בכירות במגזר הפיננסים. הן הגיעו כדי להשתתף בישיבת הדירקטוריון השנתית של הבורסה, זו שבמהלכה מאושרים הדו"חות הכספיים ונדונים תנאי השכר של מנהליה. בתום החיוכים ולחיצות הידיים נכנסו חברי הדירקטוריון, 16 חברים, לחדר הישיבות. על שניים מהכיסאות התיישבו סם ברונפלד, יו"ר הבורסה, ואסתר לבנון, המנכ"לית.

ברונפלד | צילום: עמית שעל

בישיבה הציגו השניים מצגת שבה סקרו את התוצאות הכספיות של הבורסה ב־2009, וכן את השינויים בתנאי השכר שחלו בשנתיים האחרונות במגזר הפיננסים. הסיבה היתה ברורה לנוכחים. כמה דקות מאוחר יותר אמור היה הדירקטוריון לאשר את הבונוס לשני הבכירים בעבור השנה החולפת, ואת תנאי שכרם לשנה הבאה. מהסקירה שהעבירו השניים ניתן היה ללמוד על השינוי לטובה בשכר במערכת הבנקאית ובבתי ההשקעות. כמה דירקטורים נעו בכיסאותיהם באי־נוחות. עם תום המצגת יצאו השניים מהחדר.

את הדיון בנוגע לשכרם ניהלה חנה פרי זן מבנק הפועלים, המכהנת כיו"ר ועדת השכר בדירקטוריון. אחת ההצעות שהועלו היתה לאשר לשניים העלאת שכר של 5%, לצד בונוס עבור 2009. מרחיקי הלכת מבין הדירקטורים סברו כי בונוס זה צריך לעמוד על לא פחות משמונה משכורות חודשיות. "חלק מהדירקטורים חשבו שההצעות האלה פשוט מוגזמות. הם הפנימו שמתחולל במשק תהליך של ריסון שכר הבכירים, שיש דיון ציבורי בעניין, ושהעלאה כזו היא חריגה", אמר אחד הדירקטורים שנכח בישיבה ל"מוסף כלכליסט".

בסופו של דבר הוחלט, בתום ישיבה סוערת ולא פה אחד, שלא להעלות את שכרם של ברונפלד ולבנון, אך להעניק להם שש משכורות בונוס. 550 אלף שקל לכל אחד. בסיכומו של דבר, עלות שכרה של לבנון ב־2009 היתה 2 מיליון שקל. עלות שכרו של ברונפלד, עבור 80% משרה, היתה 1.8 מיליון שקל. גם ששת הסמנכ"לים הבכירים זכו לבונוס בסכום כולל של 2.5 מיליון שקל.

"יש בינינו חילוקי דעות", אומר חבר דירקטוריון אחר. "כמה חברי דירקטוריון חושבים שברונפלד ולבנון צריכים להשתכר כמו בכירי המערכת הבנקאית - וזה מעורר את השאלה אם הם אכן בנקאים או שהם מקבילים לעובדי ציבור. מה שבטוח הוא שאף איש ציבור, לא נגיד בנק ישראל ולא יו"ר רשות ניירות ערך, אינו מרוויח את הסכומים שהם מרוויחים".

התיאבון הלך וגדל

שאול "סם" ברונפלד צופה כבר 24 שנים מבעד לחלון משרדו על רחוב אחד העם בתל אביב. הוא האיש החזק בבורסה לניירות ערך – חברה פרטית ללא כוונות רווח, המוגדרת אפילו על ידי חברי הדירקטוריון שלה כ"גוף ציבורי לכל דבר ועניין". הבורסה עצמה היא מעין מונופול שפועל בסביבה לא תחרותית. בעלי המניות שלה הם בנקים מסחריים ובתי השקעות, אולם אסור לה לחלק דיבידנדים וכל רווחיה אמורים להיות מנותבים לשיפור השירות שניתן למשקיעים ולהפחתת עמלות המסחר.

חשוב לומר כי הבורסה מתפקדת בצורה טובה. היא גוף מפותח טכנולוגית, שמצליח להבטיח מסחר רציף ותקין במניות ובמכשירים הפיננסיים שנסחרים באמצעותו. היקפי המסחר גדלו במהלך העשור האחרון כמעט פי שישה, כשלאורך השנים גם השיקה הבורסה כמה מוצרים מצליחים. אחד מהם, שעליו גאוותה הגדולה, הוא האופציות על מדד המעו"ף.

אסתר לבנון | צילום: אוראל כהן

אלא שבכל הקשור לשכרם, ברונפלד, המשמש בארבע השנים האחרונות כיו"ר, ואסתר לבנון שהחליפה אותו על כסא המנכ"ל, מצאו את שביל הזהב. הגוף שהם עומדים בראשו אינו נחשב לגוף ציבורי מבחינה פורמלית, ולכן תקנות השכר הנהוגות בשירות המדינה אינן חלות עליהם. מצד שני, הם אינם מנהלים חברה עסקית שמטרתה להשיא רווח לבעלי המניות. לכן אותם בעלי מניות אינם ממהרים לבחון את ביצועי השניים דרך החור של הגרוש, ולשאול עד כמה מוצדק וראוי השכר הגבוה שהשניים מושכים כבר שנים ארוכות.

"בכירי הבורסה מסתכלים יותר על בכירי המערכת העסקית ולא על בכירי המגזר הציבורי, למרות שהבורסה היא מונופול", אומר גורם המקורב להנהלת הבורסה. "הרי לא מדובר במערכת תחרותית כמו זו שבמערכת הבנקאית. אף שמבחינה פורמלית הבורסה אינה ציבורית, מבחינה מהותית היא גוף ציבורי לכל עניין".

עד כמה שכר הבכירים מתקרב לזה הנהוג בחברות עסקיות גדולות? הנה כמה נתונים: במהלך חמש השנים האחרונות משכו השניים יחד שכר כולל בעלות של יותר מ־17 מיליון שקל, חלק ניכר ממנו בצורת בונוסים שנתיים גדולים של מאות אלפי שקלים.

הנתונים הללו חשופים משום שמאז 2005 מפרסמת הבורסה את שכר בכיריה. נתונים על שנים קודמות אינם גלויים. כש"מוסף כלכליסט" ביקש את פירוט שכרו של ברונפלד מאז שהתמנה לתפקיד המנכ"ל, הבקשה סורבה. ואולם סריקה של ארכיוני העיתונים מגלה כי כבר בשנת 1994 נמתחה ביקורת על הבונוסים של ברונפלד, שהסתכמו ב־1993 ב־90 אלף שקל. מאז השתפרה יכולת המיקוח של המנכ"ל הוותיק, והבונוסים הלכו והתקרבו לאלה שמוענקים בחברות ענק במגזר הפרטי. ב־1997 כבר הסתכמה משכורתו השנתית, יחד עם הבונוסים, בכמיליון שקל, והתיאבון רק גדל. במרוצת השנים התרגלו ברונפלד, ובהמשך לבנון, להעלאה שנתית במשכורת בשיעור של כ־5%, לצד בונוסים שבין שלוש לשמונה משכורות.

בדצמבר 2002, למשל, ביקש ברונפלד בונוס של 415 אלף שקל והעלאת שכר, חלקה רטרואקטיבית, עבור השנים 2001–2002. שנת 2002, נזכיר, היתה שנת האטה כלכלית במשק הישראלי בכלל, ובבורסה בפרט, שבמהלכה איבד מדד המעו"ף 28% מערכו. על המשק עבר גל פיטורים והקפאות שכר, והבקשה לבונוס עוררה ביקורת ציבורית. בדיעבד ניתן לומר שהיא לא היתה מספיק נוקבת, שכן לברונפלד אושר בסופו של דבר בונוס של 335 אלף שקל, בנוסף להעלאה של 6% בשכר.

הניתוק בין המצב הכלכלי לשכר של ברונפלד נמשך גם במשבר האחרון. בדצמבר 2008, שלושה חודשים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, כאשר הכלכלה העולמית היטלטלה והבורסות צללו, אישרה הבורסה העלאת שכר של 6% ללבנון ולברונפלד. בהודעה מטעמה הזדרזה הבורסה להבהיר כי העלאת השכר התייחסה לשנת 2007, וכי העובדה שהדיון התקיים לאחר פרוץ המשבר היא מקרית.

המחזור גדל, השכר גם כן

מהם הביצועים שהפגינו ברונפלד ולבנון ב־2009 שזיכו אותם בבונוס בגובה שש משכורות? הבורסה סירבה לבקשת "מוסף כלכליסט" לספק את פרוטוקול הישיבה, אולם מסרה כי ההנהלה "ביצעה פעילויות שוטפות בהיקף גדול ובמקביל קידמה נושאים אסטרטגיים". היא הצדיקה את מתן הבונוסים בשיפור בתוצאות 2009 לעומת 2008.

אלא שבדיקת המספרים מלמדת כי הכנסות הבורסה אכן גדלו ב־2009 (חרף ירידה של 4% במחזורי המסחר), אולם מדובר בעליה זניחה של כ־1% בלבד. ההכנסות ב־2009 לעומת 2007 דווקא קטנו ב־8%.

הבורסה ציינה כי גם שורת הרווח השתפרה לעומת 2008, אולם בדיקת הדו"חות מלמדת שהרווח צמח בזכות הכנסות מימון שהולידו העליות בשווקים

ב־2009, ולא מפעילות תפעולית מוצלחת. הרווח לפני הכנסות מימון דווקא הצטמק ב־24%.

"אני רוצה שהם יסבירו לי מה הם עושים", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "המחזורים בבורסה ירדו בשנתיים האחרונות, אבל גם אילו היו גדלים, זה לא קשור אליהם. הבורסה היא מונופול והגידול או הקיטון בפעילותה קשור לשוק ולא לפעילות של ברונפלד או לבנון. גם אם אני או אתה נעמוד בראש הבורסה, יתרחשו אותם תהליכים של גידול במסחר בעת גאות בשוק ההון, וקיטון – בעת משברים. לכן מוזר שהם מקבלים בונוסים כאילו הם אחראים להישגים אדירים". מקורב להנהלת הבורסה אומר כי ברונפלד ולבנון "אכן מבצעים את הניהול השוטף בצורה טובה, אבל לטעון שיש להם השפעה על מחזורי המסחר זה פשוט מצחיק".

האם ניהול תקין של גוף בסביבה לא תחרותית אמור לזכות את השניים בבונוסים בסטנדרטים של המגזר הפרטי? "השניים עושים עבודתם נאמנה, ולכן תמכתי במתן הבונוסים", אומר אדם המכהן בדירקטוריון הבורסה. "צריך אנשים ראויים. אנחנו לא רוצים שבבורסה יתחלפו אנשים כל חמש שנים, כמו במשרד האוצר, ששם זה ממש תחנת רכבת ואנשים עובדים בשכר רעב ומתים לעוף ממנו".

מאשרים ומאושרים

העלאות השכר לבכירים, מסבירים גורמים בבורסה, הן גם תולדה של אנומליה שקיימת באופן מובנה בחברת הבורסה הישראלית. הנהלת הבורסה היא הרגולטור המפקח על בעלי המניות שלה – הבנקים ובתי ההשקעות - בכל מה שקשור לתקינות המסחר. אם אחד מחברי הבורסה סוטה מתקנות המסחר הקבועות בתקנון מפורט, הוא חשוף לסנקציות כספיות. הבורסה היא גם זו המפקחת על רמת הביטחונות שמעמידים גופים מוסדיים שמעוניינים לבצע מסחר. במצב כזה, לכאורה, לבעלי המניות אין אינטרס לפתוח חזית מול ראשי הבורסה. "יש פה בעייתיות מסוימת, כשגופים שמפוקחים על ידי הבורסה הם אלה שמחליטים על שכר הבכירים בה", אומר גורם המקורב להנהלת הבורסה.

עד כמה האנומליה הזו משפיעה על החלטות חברי הדירקטוריון? "הגוף שאני מייצג מפוקח על ידי הבורסה, אבל כדירקטור השתדלתי לחשוב רק על טובת הבורסה והציבור כשקיבלתי החלטות", אומר דירקטור לשעבר. לעומתו, מודה דירקטור אחר בהשפעה שיש לעובדה שהוא מייצג גוף שמפוקח על ידי הנהלת הבורסה: "הייתי מרגיש יותר בנוח אם הסמכות לקביעת השכר היתה יוצאת מהדירקטוריון. כך, כשאני מקבל איזו החלטה, אני לא צריך לעשות כל מיני שיקולים".

לאור חילוקי הדעות בין הדירקטורים בנוגע להענקת הבונוסים, הוחלט בחודשים האחרונים כי שאלת השכר של בכירי הבורסה תופנה לוועדה חיצונית שתבדוק מהן אמות המידה הראויות. את הוועדה החיצונית יבחרו הדירקטורים חנה פרי זן ודוד שלכט, ושני דירקטורים נוספים. נכון, מדובר בסם ברונפלד ובאסתר לבנון.

תגובת הבורסה:

הבורסה אינה מונופול. הכנסותיה קשורות באופן הדוק לשווקים החדשים המוקמים על ידה (למשל שוק הנגזרים), למכשירים חדשים המפותחים בבורסה, לעידוד משקיעים זרים להשקיע בחברות הבורסאיות ועוד ועוד. חברי הבורסה אינם כפופים להנהלת הבורסה. יתרה מזאת, בדירקטוריון הבורסה יש רוב לנציגי ציבור.

חרף העובדה שהבורסה היא חברה פרטית ולא חלה עליה חובת דיווח לציבור, מאז שנת 2005 היא לקחה על עצמה באופן וולונטרי לפרסם דו"חות כספיים ואימצה את מודל הדיווח של חברות ציבוריות, כולל פירוט חמשת מקבלי השכר הגבוה. דו"חות אלה מצויים באתר הבורסה ושקופים לציבור הרחב.