מה קורה כשהרופא טועה

בבתי ספר לרפואה מנחילים לרופאים לעתיד את הסיסמה: "כשאתם שומעים רעש פרסאות, חפשו סוסים ולא זברות". משמעות הפתגם הזה היא "בחרו בהסבר הכי פשוט, ולפיו התאימו את הטיפול". אתם מבינים, אבחנה רפואית היא חקירה מסובכת, ולמצב רפואי יכולים להיות אחראים גורמים רבים ושונים זה מזה. מטרתו של הרופא המאבחן היא לאתר כמה שיותר מהר את החשוד העיקרי, ומיד לדלוק בעקבותיו תוך זניחת כיווני החקירה האחרים. לרדוף אחרי הסוס, בלי להתחיל לחפש זברות. לפעמים זה מציל חיים. אבל לפעמים זה מוביל לטעויות שעלולות להיגמר רע.

לפני כשבוע וחצי הגיע לקומה שלנו חולה חדש. הרופא מחדר המיון אמר עליו רק שהוא בן שנתיים, שהוא סובל משבר בכף רגלו השמאלית ומכמה עקיצות ברגליו, ושהוריו ממקסיקו במקור.

כבר כשנכנסתי לחדרו של רון (כך אקרא לחולה הפעוט), הדברים נראו לא כשורה. רוב ההורים מרוצים כשהרופא סוף סוף מגיע לבדוק את ילדם. אבל אמו של רון ישבה בגבה אליי והחזיקה אותו על ברכיה, כאילו היא נרתעת מבדיקתו.

תשובותיה לשאלותיי היו מבלבלות. כששאלתי אותה איך רון שבר את הרגל היא אמרה שזה קרה כשקפץ על המיטה. כשבדקתי את כפות רגליו מצאתי עליהן חבורות סגולות ישנות, שלא נראו קשורות לפציעה החדשה. כששאלתי אותה לפשרן אמרה שהבחינה בהן רק עכשיו.

היתה לי תחושה רעה. תינוקות סקרנים אמנם נחבלים גם כשהוריהם שומרים עליהם, אבל התקשיתי להאמין שהאם לא הבחינה בחבורות. אי אפשר לפספס אותן כשמחליפים חיתול.

באותו השבוע הגיעו לבית החולים הרבה מקרים שהתגלו כהתעללויות, וכמה ילדים כבר הופרדו מהוריהם. כשמדווחים לרשויות על חשד להתעללות גם הילד וגם הוריו צפויים לעבור חוויה קשה, אך לרופא אסור להעלים עין ולהחזיר ילד למקום שעלול לסכן אותו.

עברתי מחדש על כל הבדיקות הרפואיות. בתיק שהגיע מחדר המיון לא הוזכרו החבורות, וגם הרופא שקיבל אותו שם לא זכר אותן. הוא זכר רק כף רגל נפוחה ועקיצות פשפשים.

לא הבנתי מה קרה. אמו של רון היא מהגרת לא חוקית, במצוקה כלכלית וללא רשת משפחתית תומכת. זה התאים לפרופיל של התעללות. אבל מצד שני, איך ייתכן שגם הרופא מחדר המיון פספס את החבורות ברגליים? הייתכן שאמו של רון לא שיקרה, ואולי אני זה שמפספס משהו?

בשיחה עם מחלקת רדיולוגיה התברר שלפי תצלומי הרנטגן יש חשד לשבר, אבל אין ודאות. במקביל, סימני החבורות הלכו והחמירו. התחלתי להבין שיש לנו "זברה".

ניגשתי לספרות המקצועית. מתברר שבעולם יש תיעודים ספורים - פחות מעשרה - למצבים שבהם תינוקות נשאו סימני חבורות ושברים שנחשדו כהתעללות, ושהתגלו לבסוף כתסמונת בשם AHEI, ראשי תיבות של Acute Hemorrhagic Edema of Infancy, שנקראה בעבר גם "מחלת פינקלשטיין". זוהי בצקת דם דלקתית שנוצרת ללא סיבה, כאשר הגוף משחרר אל כלי הדם חלבונים מהמערכת החיסונית. החלבונים הללו מזיקים לכלי הדם, וגורמים לפצעים הגדולים שנראו כחבורות, ומכונים ברפואה "סרטים". הסיבה לכך אינה ברורה, אך כנראה מדובר בתגובה נדירה להתקפה ישנה של נגיפים, או לתרופה או סם.

למזלם של רון ואמו המצב עצמו שפיר. רוב החבורות שלו החלו להיעלם בבוקר. איש גם לא הספיק להתקשר לרשויות הרווחה.

מתברר שברפואה, כמו בחיים, הדברים אינם תמיד כפי שהם נראים, וגם מה שנדמה כעקבות סוס עלול להתגלות כזברה. גם הידיעה הזאת יכולה להציל חיים. או לפחות משפחה אחת.