פיקציית שכר בשירות המדינה: שכר הבסיס של 35% מעובדי המדינה נמוך משכר המינימום

35.5% מעובדי המדינה, ששכר הבסיס שלהם נמוך משכר המינימום אף שהם מועסקים במשרה מלאה, ייהנו מהעלאת שכר המינימום, אף ששכרם הממוצע, על פי נתוני משרד האוצר, מגיע לכ־8,300 שקל. הפער בין שכר הבסיס של עובדים אלה לבין שכרם בפועל, מתקיים בגלל טבלאות שכר מיושנות של שכר הבסיס, שעליו נוספות השלמות לשכר המינימום ותוספות אחרות, דוגמת תוספת כוננויות, תוספת חדר מיון (לאחים ואחיות), תוספת סיכון, תוספת שכר עידוד ועוד.

על פי נתוני אגף השכר והסכמי העבודה באוצר בראשות אילן לוין, אם תתקבל הצעתו של ח"כ עמיר פרץ להגדיל את שכר המינימום ל־4,600 שקל, יגדל השכר הממוצע הכולל של עובדי המדינה ששכר הבסיס שלהם נמוך מהמינימום לכ־9,400 שקל. העלאת שכר המינימום גם תגדיל את מספר עובדי המדינה הזכאים להשלמת הכנסה לשכר המינימום מ־21,600 ל־30,155 - כ־50% מכלל עובדי המדינה.

פרשנות עובדי המגזר הפרטי לא יבינו תלוש שכר של עובד ציבור מלא בסעיפים שעובד במגזר הפרטי עשוי לא להבין כלל וכלל. נדרשת מהפכה, ולא רק עבור העובד מיקי פלד, 4 תגובותלכתבה המלאה

סכום השלמת ההכנסה הממוצע צפוי לגדול מ־535 שקל בממוצע כיום ל־995 שקל בממוצע. בסה"כ, על פי האוצר, עלות השינוי במשרדי הממשלה ויחידות הסמך תהיה 354 מיליון שקל בשנה. העלות לכלל המגזר הציבורי - כולל רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ועוד - תגיע ל־1.83 מיליארד שקל.

לדברי עו"ד אבי ניסנקורן, ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, המנהל את המגעים עם האוצר על תוספת שכר במגזר הציבורי, "המצב הנוכחי אינו רצוי, משום שלעובד שמקבל השלמת הכנסה אין תמריץ לקבל תוספות שכר כתוצאה מעבודה בשעות נוספות או העלאה בדרגה, כי הגדלת שכר הבסיס שלו תקטין את השלמת ההכנסה שיקבל, והשורה התחתונה בתלוש לא תשתנה".

ניסנקורן מוסיף כי לאחר השלמת ההסכם הנידון בימים אלה על תוספות שכר לעובדי המדינה ייעשה ניסיון לבצע רפורמה במרכיבי תלוש השכר כדי להגדיל את שכר הבסיס.

בעקבות ערר שהגיש שר האוצר יובל שטייניץ על תמיכתה העקרונית של ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת פרץ, בתנאי שלאחר ההצבעה הטרומית יקודם החוק בתיאום משרדי התמ"ת והאוצר, הנושא יובא לדיון נוסף בוועדה ביום ראשון הקרוב. ככל הנראה יודגש בישיבה הסייג הנוגע לתיאום עם האוצר, ויוכנס סייג נוסף המחייב לקיים משא ומתן בנושא עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים. המעסיקים כבר הביעו את התנגדותם הפומבית להצעת פרץ, בעוד שיו"ר ההסתדרות עופר עיני נמנע מלתמוך בחוק והדגיש כי הדרך הנכונה להעלות את השכר היא באמצעות הסכמים ענפיים עם ארגוני המעסיקים.

בנק ישראל מתנגד

בחוות דעת שפרסם אתמול (ד') בנק ישראל נכתב כי העלאה חדה של שכר המינימום תביא לפיטורים ולעלייה באבטלה, בעיקר בענפי התעשייה המסורתית. בבנק סבורים ששכר המינימום צריך להיקבע בהסכם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים. לפני שמעלים את שכר המינימום, אומרים בבנק, יש לשפר משמעותית את אכיפת חוקי העבודה ולהחיל בכל הארץ את תוכנית מס הכנסה שלילי, כפי שמתוכנן להיעשות ב־2011. בדיקה של הבנק מצאה כי 14% מהעובדים במשרה מלאה בישראל משתכרים פחות משכר המינימום, בניגוד לחוק.

בנוסף, אומרים בבנק, יש לשנות מהותית את אופן חישוב רכיבי השכר לצורך שכר המינימום, ולכלול את כל הסעיפים שהם רכיבי שכר לכל דבר, דוגמת משכורת 13 ותוספות ותק. ההנחה היא כי רק מיעוט ממרוויחי שכר מינימום זוכים לתוספות כאלה.

בבנק אומרים עוד, כי אם תתקבל הצעת פרץ לקבע את שכר המינימום על כ־57% מהשכר הממוצע וכ־68% מהשכר החציוני, יהיה מדובר ביחס הגבוה ביותר ב־OECD. כבר כעת, לטענת הבנק, בולטת ישראל לחיוב בהקשר זה.

על פי בדיקת הבנק, ההעלאה הממוצעת תשפיע באופן ישיר על כ־25% מכלל העובדים במשק - ששכרם הוא בין שכר המינימום הנוכחי לשכר המינימום המוצע.

על פי תחזית הבנק, עובדים רבים אכן ייהנו מעלייה בשכרם ומשיפור במצבם הכלכלי, אך רבים אחרים לא ירגישו בהבדל משום שמעסיקים רבים צפויים לא לציית לחוק. קבוצה שלישית של עובדים, מדגישים בבנק, צפויה להיפגע מהחוק משום שהם עלולים להיות מפוטרים. בהינתן השיעור הגבוה של עובדים זרים בישראל, מוסיפים בישראל, ובהינתן הנטייה לציית פחות לחוק בהקשר אליהם, העלאת שכר המינימום צפויה להביא לפיטוריהם של עובדים ישראלים מעוטי השכלה ולהעדפת עובדים זרים.