אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך של קטש  למכבי סלולה צילום: ראובן שוורץ

הדרך של קטש למכבי סלולה

עודד קטש הוא "המיוחד". מכבי תל אביב תבין זאת בסופו של דבר ואז תוכל להחזירו לספסל בהיכל נוקיה

28.05.2010, 15:47 | ירון ארבל
מעטים הכוכבים הזוהרים שהופכים למאמנים גדולים. השחקנים שעושים את המעבר לאימון בהצלחה הם דווקא הכוכבים האפורים. זה פניוטיס יאנאקיס, שנחשב למאמן בכיר באירופה לא ניקוס גאליס. זה ז'ליקו אוברדוביץ' שזולל תארים ולא סאשה דג'ורדג'ביץ' שכשל בכל מקום בו אימן. זה ביירון סקוט שנבחר למאמן השנה ב-NBA בניגוד למג'יק ג'ונסון שלא שרד שנה בתפקיד. בכדורגל תתקשו למצוא קוסמים שהפכו למאמנים גדולים מלבד יוהן קרויף, ובכדורסל הכי קרוב שיש הוא לארי בירד, שהצליח בתקופה הקצרה שאימן עד שמאס בחדר ההלבשה ועבר לתפקיד משרדי.

עודד קטש, ללא כל ספק, שייך לקבוצת הכוכבים הזוהרים. אלה שהביאו קסם וניחוח כוכבות למגרש. ברמה העסקית תקראו לזה ''שחקנים ששווה לקנות כרטיס בשביל לראות אותם''. רוב רובם לא נכנסים בכלל לעולם האימון, וחלק לא קטן מזה נוגע לאופי האנוכי מאוד שממנו הם עשויים.

קטש, בשיטתו המאוד-מאוד אינדיווידואלית שלו, בדרכו להשתייך למועדון מצומצם ואקסקלוסיבי בהיסטוריית הספורט העולמי. אם תרצו אפשר לקרוא לו מעתה והלאה "המיוחד", בתקווה שאף אחד לא ניכס לעצמו את הכינוי הזה עד כה.

הדרך חזרה למכבי כבר סלולה. בשנים הקרובות הוא ישוב לשם. הפעם בתנאים שלו לגמרי, עם כמה משחקי סנוקר ביום שירצה ועם הזדמנות אמיתית להפוך עצמו למשהו שעדים לו בעולם הספורט פעם ביובל, אם בכלל.

קצרה היריעה הפעם מלספר על קטש והפילוסופיה שלו, אבל אם יגיע לפסגה זה יהיה המסע הכי רומנטי ויוצא דופן שאפשר לדמיין, דווקא בגלל הדרך הכל כך מיוחדת.

משחק אחד = מיליונים

נוהגים להבדיל בין העולם העסקי - בו החלטות על סכומים גדולים מתקבלות לאחר תכנון מוקדם, ניתוח מעמיק ועם חשיבה לטווח ארוך - לעולם עסקי הספורט שם מוכרעים דברים לרוב על הקשקש ועם הרבה אמוציות. אך כששני העולמות נפגשים, על במת הספונסרשיפ וזכויות השידור, מסתבר שהיגיון הספורט העסקי שווה לא מעט.

לא מאמינים? בעוד כמה שבועות יכריז אבנר קופל על הספונסר החדש של הליגה ועל חוזה זכויות השידור החדש. כשתשמעו את הסכומים תשאלו את עצמכם אם אותם סכומים היו מוסכמים ערב משחק הגמר או אחרי המשחק הבודד אמש. משחק יחיד שעכשיו אומר שהליגה שווה הרבה יותר כסף. או לפחות שלא תפסיד הרבה כסף.

אי אפשר לאיית קבוצה עם אנדרסון

אחד מהמשפטים המפורסמים שמקורו בספורט האמריקאי הוא "There's no I in team". מייקל ג'ורדן - אחד שהוכיח שמעבר להיותו שחקן ענק שיש בו גם צד מאוד ציני אמר "It's true but there's one in 'winner' and two in 'championship'."

אמש על הפרקט בהיכל נוקיה הוכח שוב שכל עוד אין לך מייקל ג'ורדן כדאי בכל זאת שתהיה לך קבוצה. מכבי רשמה אתמול בטופס עשרה שחקנים בלבד, ואם תעמידו אותם אחד מול אחד עם העשירייה של גלבוע/גליל ספק אם תבחרו יותר משני שחקנים של אלופת ישראל בכל מאצ'-אפ כדורסלני. אלה מאצ'-אפים בין רביב לימונד לדגן יבזורי, בין גיא פניני לאבישי גורדון, בין ד'אור פישר למרכוס קאזין, בין דיון דאוול לצ'אק אידסון ואלן אנדרסון לאיזייאה סוואן. העליונות הפיזית והמקצועית של כל אחד מהשחקנים של מכבי היא בלתי ניתנת לערעור, ולכן הסיבות לאליפות של הגליל הן במקום אחר.

גליל זכתה באליפות השנייה שלה לא בגלל שהיו לה שחקנים טובים אלא בגלל ש"יש בכדורסל יותר מכדורסל" כמו שטבע המאמן של אותו ג'ורדן - פיל ג'קסון.

ההבדלים אתמול היו בין קבוצה שקודם כל יודעת מה שהיא רוצה, לבין חבורת שחקנים שלא מוצאת כיוון ואת עצמה. בין קבוצה שחולמת לנצח לאסופה שמפחדת להפסיד. בין קבוצה שמאמינה בעצמה לכדורסלנים שמחפשים את המנהיג שלהם.

הכישלון המקצועי הטהור יכול היה להימדד מול ריאל מדריד ומונטפסקי סיינה, הקבוצות שמכבי אמורה היתה לבנות סגל מספיק חזק כדי להתמודד איתן, ובסופו של יום דווקא ניצחה. הכישלון מול גליל הוא לא "מקצועי", כי אי אפשר לטעון שלמכבי לא היו שחקנים טובים מספיק כדי לנצח את גליל. הכישלון הוא ממקום אחר לגמרי.

מי שהוביל את מכבי לרבע גמר היורוליג היה אלן אנדרסון, עם היתרונות והחסרונות שלו, אבל מרגע שנגמרה העונה האמיתית של הצהובים, אנדרסון, ששותף מעט בליגה לאורך כל העונה, נשאר בחוץ. אנדרסון היה המנהיג של מכבי בטופ 16 של אירופה, ומרגע שיצא מהרוטציה עם השיבה לליגה מכבי חיפשה מנהיג חדש ולא מצאה. וככה היא נראתה, וזה מה שאיפשר למשחק אתמול להפוך לקרב בו החלטות טקטיות וביצועים על המגרש משנים משהו.

ביטחון עצמי, מנהיגות, עבודת צוות, אופי - כל אלה ועוד תכונות שכל צוות עובדים באשר הוא זקוק להם, חסרו למכבי אלקטרה.

שיעור מרוטשילד

הברון דה רוטשילד לימד אותנו שכשיש דם ברחובות מומלץ לרכוש נדל''ן. כמה דם נשפך ברחוב מכבי עדיין לא ממש ברור, אבל אתמול נפלה שם פצצה. אם היא מהסוג שחודר בונקרים או אחת שעושה רק הרבה רעש ולכלוך נגלה בימים הקרובים. עד אז, כמו בכל מצב כאוטי, כל תסריט אפשרי, וכל פיסת נדל''ן ברחוב היא יעד לרכישה.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
איזה זכרון קצר שיש לנו
רק לפני שנתיים הוא נזרק ממכבי והגיע הזמן שיאמרו את האמת הוא לא התאים וגם לא מתאים היום.הסיבה היחידה שהוא לקח אליפות זה היה כיוון שלמכבי יש את הקבוצה הכי חלשה שראיתי ב-20 שנה האחרונות. ולגבי עודד ,נכון יש לו כריזמה שקטה,נכון שהוא מבין בכדורסל,נכון שהשחקנים אוהבים אותו . אבל והאבל גדול.כדי להיות מאמן גדול אתה צריך מעבר לזה. כל זמן שהוא לא יתבגר ויבין שאי אפשר לקום ב-12 ולתת לאינסטינקט להוליך אותך.אתה צריך להיות יסודי וללמוד ולהיות מוכן להשקיע.לא רק שעוזר המאמן שלך ישקיע.עד אז וזה פשוט לא נמצא אצל עודד ב- dna שלו הוא לא יהיה גדול באמת.ילד מפונק בין 3 אחיות שקיבל את הכל על מגש זהב.על מנת להנהיג קבוצת מיליונים אתה צריך מעבר לזה.
מכיר את עודד טוב , מרכז  |  29.05.10
3.
לא מאמין שהוא יחזור שוב למכבי אחרי ההתנהגות המחפירה מאז
לא רוצה לומר לעודד מה לעשות אבל הוא הוכיח כי במכבי אין נשמה זו לא הקבוצה שלנו היא שלהם הזרים אין בה שחקן שאיכפת לו כי בשבילם זה עבודה אם לעודד יש שכל הוא צריך להישאר בגליל ולעשות את מה שהוא עושה הכי טוב עם השחקנים שלהם במיוחד אחרי האיחוד - לנצח וזה מה שהוא עשה ועושה והנה האליפות שלהם - כל הכבוד עלה והצלח אתה לא צריך להוכיח לאף אחד שאתה היית שחקן גדול ואתה אדם גדול עם שחקנים מצויינים ששומעים ומיישמים מה שאתה אומר ומדריך אותם
hawk , מרכז  |  29.05.10
2.
מה שחסר במכבי זו המשכיות. היא הפכה לקבוצה מפונקת שלא מוכנה לקבל הפסדים
הקבוצות הטובות ביותר של מכבי לא בהכרח נמדדות בהישגים שלהם באירופה אלא באיך שהם שיחקו בשביל הקהל. מכבי עשתה מעבר מאוד מוצלח (והרבה מהקרדיט על זה מגיע לפיני ודיוויד בלאט) לשעון 24, וככה חזרה להיות כח בולט מאוד בכדורסל האירופי. אבל... הכדורסל הזה שהולך דוקא לכיוון של הNBA הפך את הכדורסל שלה לפחות קבוצתי. מאז המעבר לשיטה מכבי נוטה לשחק עם "גבוהים" שהם בעצם יותר מהירים מאשר חזקים וגדולים בצבע. לרוב אין לה הרבה שחקנים כאלה, ובשביל שהעונה תהיה מצויינת היא צריכה עונה מאוד טובה של שחקן מהסוג הזה, הפלא הוא שעד עכשיו זה באמת עבד וטרנס מוריס, מייסאו באסטון ופישר נתנו עונות ענקיות, עד שהגיעה העונה הזאת של פישר שהיה דיי טוב, אבל לא מדהים, ופתאום הכל נראה אחרת. בשנים הראשונות של השיטה מכבי הייתה קבוצה שמבססת מהלכים על 3 שחקנים, גג 4. המשחק היה עדיין יחסית קבוצתי בגלל אופי קבוצתי של השחקנים, בהתחלה שפר, ואריאל מקדונלד, אחר כך גם וויצ'יץ. לעומת הסגל של היום קטש ופארקר, ואפילו שאראס נראים כמו שחקנים סופר קבוצתיים, הרבה יותר מפרקינס ואנדרסון שלוקחים את הכדור במכבי של היום. בעונות האחרונות מכבי הפכה לקבוצה שעושה התקפות עם שחקן אחד וכמעט שלא מוסרת ומניעה את הכדור דרך כל ההתקפה בכדי למצוא את השחקן החופשי, והנה, רואים הרבה פחות שלשות של הגארדים אחרי הנעת כדור. הרבה פחות נקודות מהצבע. ו... כשזה לא הולך ומשחקים מול קבוצה מסודרת כמו פרטיזן זה לא תמיד עובד. בכלל, מכבי לא נראתה העונה כאילו היא מחוברת קבוצתית. אבל, בכדי שהיא תשחק בצורה קבוצתית יותר היא צריכה לשחק יותר זמן ביחד. בכדי שמכבי יצליחו הם לא צריכים לפרק את הסגל, אלא לשמר אותו כך שהשחקנים יתחברו וישחקו יותר ביחד. וכן, גם עניין הישראלים שכולם כותבים עליו, זה גם קשור לעניין הזהות וההמשכיות של הקבוצה. שיפסיקו להביא שחקנים שמוכנים לשחק במכבי, מכבי צריכה שחקנים מהנוער... אבל היא נפרדה בצורה אדישה יחסית מיותם הלפרין ומכל ישראלי שמצא בה את מקומות בשנים האחרונות (כספי, אליהו, הלפרין, בורשטיין), לא מעט פעמים גם בגלל קרבות אגו עם השחקנים עצמם...
אור , גליל עליון  |  29.05.10