המודלים העסקיים של שלי נרקיס: צריך להחזיר חוב של 8 מיליון שקל? קנה וילה

איך סוגרים חוב של 8 מיליון שקל עם מי שזכה בעבר לתואר "מלך השוק האפור", ואיך זה קשור לעסקת קומבינציה שבה נמכרים וילה יוקרתית בכפר שמריהו ובניין בטיילת תל אביב? תביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בת"א מספקת הצצה נדירה לאופן שבו פועלים עסקי הלוואות הענק של שלי נרקיס, שכונה לאחרונה "הבנק הטוב במדינה", איזו ריבית הוא גובה ואילו דרכים יצירתיות הוא מציע ללווים כשאלו מתקשים לעמוד בתשלומים.

בתביעה, שהגיש נרקיס עצמו, נטען כי הוא הלווה סכומי כסף גבוהים בסדרת הלוואות לאיש העסקים מאור זינגר במהלך תקופה שאורכה לא צוין במסמכים. לפי טענות נרקיס, עם הזמן הגיע זינגר לחובות בגובה של כ־8 מיליון שקל (כולל הריבית, נכון ליום רביעי האחרון).

הווילה בכפר שמריהו אותה אמור לכאורה למכור נרקיס לזינגר | צילום: עמית שעל

נוסף על הטענות שמעלה נרקיס בתביעה, הוא מצרף דוגמה להסכם שעליו חתומים הוא וזינגר. במסמך המצורף נרקיס מתאר כי זינגר לווה ממנו 400 אלף יורו בינואר האחרון. הוא מדגיש בפני בית המשפט כי ישנם בידיו מסמכים נוספים שהוא לא מגיש בשלב זה מפאת קוצר הזמן, בהם עותק מהעברת הכספים ממנו לזינגר.

לאחר שזינגר "התקשה לעמוד בהחזר חובותיו", כהגדרתו של נרקיס, נפגשו השניים ב־6 באפריל השנה ויצרו לכאורה הסדר חובות יצירתי במיוחד. תחת הכותרת "התחייבות בלתי חוזרת" נכתב המסמך בכתב יד על נייר מכתבים ובו הלוגו הבא: "שלי נרקיס: יזמות, השקעות פרויקטים, הלוואות, ייעוץ ופעילות בשוק ההון". לפי ההסדר, שאותו מתאר נרקיס, ימכרו השניים זה לזה נדל"ן, שתג המחיר של כל אחד מהם ישוקלל כך שיקוזז בתוכו החוב המדובר. לפי התביעה, בעסקה המוצעת ימכור זינגר לנרקיס בניין מגורים משופץ ברחוב הירקון שבטיילת תל אביב תמורת 48 מיליון שקל. ואילו נרקיס, במקביל, אמור לכאורה למכור לזינגר בית פרטי ביישוב היקרתי כפר שמריהו במחיר של 6 מיליון דולר (כ־23 מיליון שקל). נרקיס מציין כי יש בידיו ייפוי כוח נוטריוני קונסולרי (המייפה אדם שאינו עורך דין ותקף לעשר שנים) ) על הבית הרשום, לטענת נרקיס, על שמו של טייקון האופנה אלי טהרי, המתגורר בארה"ב.

תנאי ההלוואה של נרקיס "ההלוואה חורגת לכאורה מהחוק" עו"ד אסף ברם: "נראה כי הריבית על האשראי היתה גבוהה פי חמישה מהעלות הקבועה בחוק" מארק שון, תגובה אחתלכתבה המלאה

האופן שבו יקוזז החוב של זינגר במסגרת עסקת הנדל"ן בין השניים מתואר כך בתביעה: נרקיס יקבל "הנחה" בגובה 8 מיליון שקל על הבניין שירכוש מזינגר ברחוב הירקון, ובנוסף יופחתו ממחירו של הבניין 3 מיליון דולר, מחצית מהמחיר שאמור לשלם לו זינגר על הבית בכפר שמריהו. 3 מיליון הדולר הנותרים להשלמת מחיר הבית יועברו, לפי ההסכם לכאורה, במועד מאוחר יותר. בהסתמך על טענות נרקיס, לאחר קיזוז חובותיו של זינגר הוא נשאר ללא הבניין ברחוב הירקון, עם בית בכפר שמריהו ועם כ־29 מיליון שקל שיקבל מנרקיס על הבניין (כ־60% מתג המחיר המקורי).

רק לבעל חוב: מחיר מופקע

זאת ועוד, מומחים בתחום הנדל"ן מסבירים כי תג המחיר שהצמיד נרקיס לבית הפרטי בכפר שמריהו שהוא מוכר לזינגר הוא מופקע.

הבניין בטיילת בתל אביב אותו אמור לכאורה זינגר למכור לנרקיס | צילום: אוראל כהן

מחיר של 6 מיליון דולר עבור הווילה בכפר שמריהו נשמע למתווכי הבתים המעורים באזור כלא ריאלי. בהתבסס על הנתון ששטח הבית הוא כחצי דונם, טענו המתווכים כי מדובר במחיר עצום, פי שניים משוויו. "חצי דונם בכפר שמריהו יכול לנוע סביב 2.5–3 מיליון דולר", אומר אחד המתווכים, "ועל בית חדש אולי ניתן להוסיף מיליון דולר נוספים לחישוב". לשאלה האם מחיר של 6 מיליון דולר הוא הגיוני השיב המתווך כי "אני לא יודע מה יש בתוך הבית. אולי הוא עשוי מזהב". מתווכת בכירה נוספת מהאזור הגיבה כך לתג המחיר שהוצמד לווילה: "אין מחיר כזה בכפר שמריהו. זה לא הגיוני בכלל, גם אם מדובר בדונם".

למה לערב בתי משפט?

מסמך ההבנות שעליו חתמו, לכאורה, השניים אמור היה להפוך להסכם חתום כעבור כשבועיים, ב־22 באפריל. בין השניים נקבע עוד, לטענת נרקיס, כי אם לא ייחתם ההסכם הסופי ייחשב המסמך כהסכם לכל דבר. במסמך, שצורף לתביעה, נקבע כי זינגר ירשום אזהרה על הבניין על שמו של נרקיס - כבטוחה לתשלום חובותיו.

נרקיס טוען בתביעה כי בעודו ממתין לחתימה על ההסכם הסופי בעסקת חילופי הנדל"ן נודע לו כי זינגר רשם הערת אזהרה על הבניין ברחוב הירקון על שם חברה זרה הנקראת "סייפ הולדינג". פעולה זו של זינגר עוררה את חששו של נרקיס מפני אי־מילוי העסקה המוצעת, וכך הוא הגיע לבית המשפט.

שלי נרקיס | צילום: יריב כץ

בתביעה נכתב כי "פעולה זו מסכנת את זכויות נרקיס ואת יכולתו לגבות את חובו מזינגר. הנכס (הבניין ברחוב הירקון — מ"ש) הוצע למכירה תקופה ארוכה ללא הצלחה. מסקנת הדברים מתיישבת יותר עם ההנחה שכל מטרתו היתה להבריח את הנכס מידי נרקיס וייתכן אף להתחמק מתשלום חובותיו כלפיו". לחיזוק טענתו לזכויות על הבניין ברחוב הירקון, כותב נרקיס בתביעה כי יומיים לאחר החתימה על ההסכם ביניהם, הוא העביר לזינגר מיליון שקל, וכי זינגר אישר בחתימתו שהכספים הם על חשבון מכירת הבניין המדובר. נוסף על הערת האזהרה שהפתיעה את נרקיס, הוא טוען כי זינגר מתחמק ממנו בטענה כי הוא עומד להתחתן וכי "אין לו זמן לעסוק בכך".

אז מה מבקש נרקיס מבית המשפט? למחוק את הערת האזהרה שרשם זינגר ולמנות כונס נכסים על זכויותיו בבניין שברחוב הירקון.

זינגר: אין לי הסכם עם נרקיס

בעוד ששלי נרקיס זכה לפרסום לא מחמיא עם האשמות על אופי עסקיו, מאור זינגר איננו איש עסקים שמוכר לציבור הרחב. הוא מחזיק נכון להיום ב־50% מהמניות של שתי חברות מתחום המזון: קונרד אוברסיז (לשעבר אל.קיי.ויז'ן ודי.אל.איי. ויז'ן), ורשת אסאי בר בריאות (לשעבר גרין בר בריאות).

ממאור זינגר נמסר בתגובה לטענות שהעלה נרקיס כי: "כשעיתונאי מקבל מסמכי בית משפט לפני הצד המעורב, הדבר אומר דרשני, ואין זאת אלא שהדבר נעשה לשם מטרה ספציפית. נראה ששלי נרקיס עושה בך שימוש לצרכיו.

"אין זה נכון למסור לך תגובה לדברים לפני שאקבל לידי את מסמכי בית המשפט ואמסור את תגובתי בראש ובראשונה לבית המשפט. בשלב זה אומר רק זאת - העובדות הנטענות בכתבה אינן נכונות. לא מכרתי לשלי נרקיס את הבניין ברחוב הירקון 138 בתל אביב, אין בינינו כל הסכם מחייב, ותלונה בעניין זה אף הוגשה למשטרת ישראל והדברים נמצאים כרגע בחקירה.

"פנייה ערב שבת לקבלת תגובה אינה מתן אפשרות הולמת למתן תגובה. פרסום הכתבה על פי העובדות שפירטת יגרום נזקים כלכליים גדולים ביותר".

מהמשטרה נמסר בתגובה, כי "לא ידוע על כל תלונה שהוגשה במשטרה באזור תל אביב בשמו של מאור זינגר". מדובר היאחב"ל לא ניתן היה להשיג תגובה. 

כך הפך נרקיס ל"מלך השוק האפור"

נרקיס פרץ לתודעה הציבורית בתחילת העשור בשל הליך משפטי שנפתח נגדו, ואז המשטרה הדביקה לו את תואר "מלך השוק האפור". בשנת 2000 נפתח נגדו תיק בגין עבירות של העלמת מס, ובשנת 2004 הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום נוסף בעבירות של סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט, מרמה והלבנת הון. הפרקליטות לא הצליחה להוכיח את הטענות שנרקיס מימן דמויות מעולם הפשע, ביניהן זאב רוזנשטיין.

ההליכים הפליליים הסתיימו לבסוף בעסקת טיעון ב־2005, שבמסגרתה הודה נרקיס בחלק מהעבירות, והוטל עליו עונש של 33 חודשי מאסר וקנס כספי של 250 אלף שקל. במסגרת גזר הדין כתב השופט, כי "מעשי האיום חושפים 'קצה קרחון' של 'שיטות פעולה' אופייניות בפעילות מימונית בשוק האפור".

במרץ 2009 חזר נרקיס לכותרות אחרי ששימש כאחד הלווים העיקריים של איש העסקים אלי רייפמן.