אין דין ואין IP

רשת חנויות לבגדי תינוקות ביקשה במרץ האחרון לחשוף את זהותה של גולשת שהשמיצה את אחת החנויות. החיפושים הובילו לקופת חולים כללית, כלומר, מדובר היה בעוברת אורח שגלשה על ה־IP של הקופה. אבל השופט התעקש: לא מעניין אותי שאי אפשר למצוא אותה, אני מוציא צו.

השופטת מיכל אגמון-גונן. "לא להפחיד את הגולשים"

זו רק דוגמה אחת שהציגה השופטת הטכנולוגית ביותר כיום, מיכל אגמון-גונן, בפני עורכי דין בשבוע שעבר, בהרצאה שהנחה עו"ד רון לוינטל. אגמון-גונן, השופטת שסירבה בעבר לחשוף את מי שמשדר משחקי כדורגל אנגלי ב-Streaming, ביקשה להמחיש את האבסורד וחוסר ההבנה של חלק מהמערכת המשפטית את הטכנולוגיה.

בישראל, בניגוד לעולם המערבי, אין שום הסדר חוקי שקובע כיצד יש לנהוג בגולשים אנונימיים. יש רק שופטים שחלקם חושבים ככה וחלקם אחרת. המסר שהגיע בינתיים מבית המשפט העליון הוא עד שאין חוק בעניין, לא חושפים כלום.

כאן לוקחת השופטת צד ברור. "האנונימיות מאפשרת לאנשים להעלות דברים בלי להסתכן. אכיפה שתגרום לחשיפה תתפוס דווקא את אלה שיושבים בבית עם ה-IP שלהם וכותבים דברים שהם באמת מאמינים בהם. אם נחשוף אותם הם יפחדו - ואנחנו לא רוצים שהם יפחדו".

הבעיה היא שלא כולם חושבים כמו אגמון-גונן. אין חופש בלתי מוגבל ללא אחריות, אומרים שופטים אחרים, ומה עם הזכות החוקתית לכבוד ושם טוב? "צריך לראות את הנזקים שבחשיפת גולשים ולזכור את הפן הפרקטי - אנחנו גם פוגעים, גם עושים נזקים וגם בסוף לא מגיעים לשום דבר", מסבירה אגמון-גונן. "אם מישהו מתכוון לפגוע, הוא יודע גם להסתיר את עצמו".