מה המשותף לכל המנהלים המצליחים בעולם?

בעולם האולטרה תחרותי של היום, מנהלים בכירים נוטים לבדל עצמם מעמיתיהם תוך שהם מדגישים את התכונות המיוחדות להם. לשם כך הם משתמשים ביכולות תקשורתיות גבוהות ושילוב מיוחד של היגיון בריא וכושר ניבוי מסוים.

אבל למרות הניסיונות לשמור על הייחוד, לכל 100 מנכ"לי החברות הגדולות בעולם יש שורה משותפת אחת בקורות החיים. כולם בילו שנתיים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר מחוץ לארצם. כך עולה ממחקר שערך מכון המחקר הלת'י קומפניס אינטרנשיונל.

הדרישות המוצבות למנהלי חברות מובילות משתנות בקצב מסחרר. לפני 10 שנים 48% מהם התנסו בעבודה בחו"ל, ועד מהרה זה השיעור הגיע ל-71%. אם הולכים 20 שנה אחורה מגלים שהתופעה היתה נדירה.

מרק סמית', נשיא מכון המחקר, מסביר שאופן החשיבה היה שונה: "ברגע שהיית יוצא לעבוד בחו"ל מחוץ לחברה, היו מניחים כי הבחירה נעשתה ואתה בוחר להיפלט מהמערכת. אתה בוחר להיות איש העולם הגדול ולא איש החברה".

כיום, מסביר סמית', החשיבה השתנתה. אותן חברות בדיוק מחפשות אחר אנשים שצברו ניסיון בחו"ל. היעדר ניסיון בינלאומי מונע אפשרויות לפעילות מגוונת של חברה, הקיימת למרבית המתחרים.

"היתה תקופה בה בחברות אמריקאיות הניחו כי יש להן את התשובות לכל השאלות", אומר בנג'מין קול, עוזר מחקר באוניברסיטת פורדהאם. "אם אתה חוזר אחורה בזמן אתה מגלה שהגישה היתה מאוד אתנית - רוב המידע היה מרוכז במטה החברה, ואם היתה נפתחת נציגות זרה הרי שהיו נשלחים אליה מומחים אמריקאים אשר היו מקבלים את ההזמנות מהמטה הראשי. במרוצת השנים הסניפים הבינלאומיים הראו כי הם מסוגלים להיות אוניברסליים, עצמאיים וקריאטיביים".

חברות רבות למדו להבין את הגישה הבינלאומית ולפעול בעידן הגלובלי. נשיא AT&T, רנדל סטיבנסון, העביר כמה שנים במקסיקו באמצע שנות ה-90 תוך שהוא ממלא תפקיד ניהולי בחברת SBC. בראיון שהעניק במרץ הוא סיפר על הלקחים שהפיק כאשר ניהל עסקים מחוץ לארצו, תוך שהוא לומד מודלים עסקיים שונים המקובלים במדינות שונות.

"אם אתה מעוניין לפעול בשוק מגוון, כדאי שתיקח לצוות אנשים שמכירים את השווקים השונים ולא רק במובן הסטטיסטי אלא בפועל - כאלה שחיו, נשמו ופעלו באותם השווקים", אומר סטיבנסון.

התמורה באה לביטוי גם בבתי ספר למנהל עסקים אשר יצרו שותפויות עם חברות בחו"ל על מנת להעניק לסטודנטים שלהם ניסיון בינלאומי. קול מספר שאנשים צעירים הנכנסים אל עולם העסקים מחפשים אחר תפקידים מחוץ לארצם.

חלק ניכר מהניסיון הנצבר בחו"ל נוגע להבדלים תרבותיים. הנטייה להעסיק עובדים עם ניסיון רב לאומי מאותתת עד כמה חברה מכירה בקיומם של אותם הבדלים. "צריכה להיות הבנה בסיסית שאנשים שונים יכולים להביט באותה תמונה ולראות אותה באור שונה", אומר קול. 

במשך תקופה ארוכה חברות למדו את ההבדלים התרבותיים תוך שהן התרחבו למדינות עם ייחודיות תרבותית דוגמת יפן או צרפת. הן למדו את משמעות המונח "דד-ליין", כאשר באיטליה וביפן מבינים את המונח באופנים שונים לגמרי.