שאלת הריכוזיות בדרך לוועדת הכספים

מחקר מקיף של הכנסת מנתח את פעילות קבוצות העסקים בישראל וקובע כי הריכוזיות הגבוהה של המשק גורמת נזק למשקיעים, מערערת את היציבות ומגדילה את השפעת ההון על השלטון. המסמך, שמטיח ביקורת בממשלות ישראל על שהניחו למשק להידרדר למצב של ריכוזיות יתר, נכתב על ידי תמיר אגמון ועמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, בהזמנת ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת המשנה לענייני ביטוח בוועדת הכספים.

מחקר של הכנסת: "שוק כרטיסי האשראי בעל רמת ריכוזיות גבוהה" המחקר חובר לקראת דיון שיתקיים בעניין בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה, שיעסוק גם בפתיחת שוק הסליקה לתחרות מלאה תומר זלצר, תגובה אחתלכתבה המלאה

המחברים ממליצים לשים דגש על שחקנים חדשים בעת הפרטה, וגם חוזרים על המלצותיו של בנק ישראל להתערבות רגולטורית, ובהן מניעת שליטה של קבוצות עסקים על מוסדות פיננסיים, הטלת מס על דיבידנד המשולם בין החברות בפירמידת השליטה, והגברת הפיקוח והבקרה על פעילות המאקרו של קבוצות עסקים. הדו"ח גם מציע למנוע ריכוזיות יתר על ידי הגבלה על צמיחה של קבוצת עסקים מעבר לנתח מסוים בתוצר העסקי, ולקבל את החלטת ועדת חודק להגביל את היקף האשראי לצורך רכישת חברות.

"שליטת התאגידים מחזקת את יחסיהם עם השלטון"

בשבוע הבא תדון לראשונה ועדת הכספים בבעלות הצולבת על תאגידים ריאליים וגופים פיננסיים של קבוצות עסקים. ח"כ קירשנבאום תציג בוועדה אפיקים לפעולה בנוגע לבעיות שנחשפו בדו"ח: "הפתרון הוא פיקוח של הרגולטור על עסקאות הנעשות בתוך הפירמידות. כך תובטח טובת העמיתים", אמרה קירשנבאום.

הבעיה העיקרית שמציג המסמך היא ההשפעה השלילית של קבוצות העסקים על המשק. לדברי המחברים, השוק מעודד היווצרות חברות ענק, משום שמיזוג חברות מאפשר את הורדת מחירי הייצור. אולם "הפחתת עלויות הייצור אינה באה לידי ביטוי במחירים נמוכים", קובע המסמך, "אלא בצמצום התחרותיות והגדלת הרווחים של אותן חברות".

לפי המסמך, רמת הריכוזיות בישראל גבוהה בכלל המשק וגם בענפים בודדים, לרבות ענפי הבנקאות (51%) והביטוח (50%). המסמך מאבחן את קבוצות העסקים כמחלה, שפירמידת השליטה היא אחד הסימפטומים החמורים והמקיפים שלה: כ־80% מהחברות המסונפות מאוגדות במבנה בעלות אנכי דמוי פירמידה, שבו בעל שליטה משרשר את החברות הציבוריות שלו לשליטה בחברות נוספות. בכל מדרגה בסולם השליטה אחוז הבעלות של בעל החברה יורד, אך השליטה נותרת. כך הפער בין הבעלות לבין השליטה מעמיק.

שרי אריסון ויצחק תשובה | צילום: אוראל כהן

לפי המחקר, בגלל המבנה הפירמידלי מנהל החברה מחבל בביצועיה וברווחי המשקיעים וזאת כדי לרצות את בעלי השליטה: "קיים תמריץ להעברת משאבי החברה לטובת פרויקטים המתאימים לאינטרסים של בעלי החברה, אך לאו דווקא של כלל בעלי מניותיה", נכתב. כ־21% מהחברות הנסחרות בישראל מסונפות לקבוצות עסקים בעלות מבנה פירמידלי, שיעור גבוה יותר מזה שבאירופה (10%) ונמוך יותר מזה שבאסיה (48%). במניות המרכיבות את מדד ת"א־25 יש רק שלוש חברות עם פיזור בעלות גבוה (טבע, בנק לאומי ונייס מערכות), ולכל היתר יש בעל שליטה. במדד ת"א־100 לכ־70% מהחברות יש בעל שליטה.

הריכוזיות מאפשרת, לפי המסמך, למספר קטן של משפחות לצבור עוצמה כלכלית רבה אשר יכולה לאפשר שימוש לצרכים פוליטיים. "שליטה על כמה תאגידים, ללא איום ממשי של השתלטות חיצונית, מקנה לקבוצה יציבות המאפשרת קיום קשרים ארוכי טווח עם השלטון", חורצים מחברי המחקר.

הטייקונים שואבים את העסקים הקטנים

המחקר מצביע על השלכות נוספות למבנה השליטה המעוות, שעיקריהן פגיעה בביצועי החברות המסונפות לקבוצות עסקים. החברות המסונפות צומחות פחות מחברות לא מסונפות ואף מתקיימות מתוך מינוף מסוכן. כתוצאה מכך, קבוצות העסקים, המחזיקות מחצית מהבורסה, "חסרות תועלת כלכלית למשק הישראלי ויוצרות סיכון מערכתי ליציבות המשק". קיומן גם פוגע בטיב המידע הזורם אל המשקיעים, ומגביר את סיכון האשראי של הבנקים: האשראי הבנקאי של שש קבוצות הלווים הגדולות עמד בדצמבר 2008 על 72 מיליארד שקל, 17.5% מהיקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי. הסיבות הן, בין השאר, ניצול של הטייקונים בשליטה במוסדות פיננסיים.

קבוצות השליטה לא רק פוגעות בצרכנים, לפי המסמך, הן גם דוחקות את העסקים הקטנים מהמפה הכלכלית. כ־99.3% מהעסקים בישראל הם קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים. במסמך מוזכר כי "רק כמחצית מהתוצר העסקי בישראל נובעת מפעילות עסקים קטנים ובינוניים. פער זה מעיד על הריכוזיות היחסית של כלכלת ישראל לעומת המדינות המפותחות ועל אי־מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. במדד התחרותיות הגלובלי 2009-2010 מצויה ישראל במקום 27 לעומת מקום 23 במדד 2008-2009. אולם העסקים הקטנים מעדיפים להשתייך לקבוצות העסקים. תחת גג הקבוצה הם זוכים להטבות שונות בצורת הוזלת עלויות, יוקרה ושווקים פנים־קבוצתיים, על חשבון יעילות המשק. "כך לדוגמה", מסביר המסמך, "קבוצת שליטה תרכוש שירותי טלפוניה לא מהספק המתאים ביותר, אלא מספק המשתייך לקבוצת העסקים".

הצמיחה של העסקים הקטנים גם כן מעוכבת בגלל יכולת אשראי נמוכה יותר. ב־2008 נתח האשראי הבנקאי של כלל העסקים הקטנים היה נמוך יותר מזה של ששת הלווים הגדולים, כ־57.5 מיליארד שקל לעומת 72 מיליארד.

המסמך קובע כי מלבד פגיעה בכלכלה, "הקיום של הקבוצות עשוי להאט את רמת החדשנות במשק". המסמך מזכיר כי הממשלה בעצמה מובילה רפורמות שמחזקות את הריכוזיות, "דוגמת פיצול בתי הזיקוק והפרטתם לשני גורמים שונים, שאחד מהם היה חברת פז, המובילה את שוק הדלק".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס באחרונה לריכוזיות הגבוהה במשק והודיע כי יקים בקרוב ועדה ציבורית שתבחן את הדרכים לצמצום הריכוזיות במשק. בראש הוועדה צפוי לעמוד אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לפני כשבועיים, עם קבלת ישראל לארגון ה־OECD, אמר נתניהו: "יש ריכוזיות גדולה מדי בסקטור הפרטי. נפעל נחרצות כדי לצמצם אותה. אני לא מדבר על מונופולים טבעיים, אלא על פירמידות שליטה שמהוות חסמים לתחרות על ידי בעלות צולבת". נתניהו מעוניין להפריד בין הפעילויות של התאגידים הגדולים במשק. נושא זה יהיה המרכזי בדיוני הוועדה שתקום.

ראש הפורום המייעץ לשר האוצר, פרופ' אבי שמחון, ציין בעניין זה כי המליץ לשר האוצר למסות את הדיבידנד בין החברות ולהרחיב את הסמכויות של הממונה על הגבלים עסקיים בנושא.