אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט"- מנכ"ל HSBC ישראל: "עוד מעט מי יזכור את ה־G7? ההגמוניה עוברת למזרח" צילום: אוראל כהן

ראיון "כלכליסט"- מנכ"ל HSBC ישראל: "עוד מעט מי יזכור את ה־G7? ההגמוניה עוברת למזרח"

יהודה לוי סבור שאין מה לדבר על התאוששות בשנתיים הקרובות: "אם מדינות יעשו תספורת של 25%, בנקים בגרמניה וצרפת ימחקו שליש מההון". אז היכן להשקיע? "בקרוב נדבר על ה־CIVETS: קולומביה, אינדונזיה, וייטנאם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה"

02.06.2010, 21:56 | תומר זלצר

"מרכז הכובד של הכלכלה העולמית עובר בתהליך אל־חזור מהמערב אל המזרח, בהיקפים ובקצבים הרבה יותר מהירים ממה שחשבנו. בעוד כמה שנים מי בכלל יזכור את מדינות ה־G7? כולנו נדע מיהן מדינות ה־E7, שייתנו את הטון בכלכלה העולמית: סין, הודו, ברזיל, רוסיה, מקסיקו, אינדונזיה וטורקיה. לכן, היצואנים הישראלים חייבים לשנות את דרך חשיבתם ולמקד את מאמצי השיווק בשווקים המתעוררים, במקום באירופה, שם יש שיעורי צמיחה נמוכים וסיכוני אשראי" - כך אומר מנכ"ל HSBC ישראל, יהודה לוי, בראיון ל"כלכליסט".

HSBCיקיים השבוע כנס לגופים המוסדיים - אשר יעסוק, בין השאר, בעלייתן המהירה של הכלכלות המתפתחות. "השווקים המתעוררים ערוכים כיום לצמיחה בקצב גבוה פי שלושה מזה של השווקים המפותחים, ובתוך שלוש שנים כוחם הכלכלי יעלה על זה של האחרונים", מוסיף לוי.

באילו מבין הכלכלות המתעוררות כדאי ליצואן הישראלי להתמקד?

"כפי שכולם מכירים היום היטב את מדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), כך כולנו נדבר בקרוב על מדינות ה־CIVETS - קולומביה, אינדונזיה, וייטנאם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה. במדינות האלה יש אוכלוסייה גדולה, צעירה וצומחת, והן מסומנות על ידי HSBC כמדינות שיובילו בעשור הקרוב את שיעורי הצמיחה בעולם".

בחזרה להונג קונג

HSBC - כיום אחד משלושת הבנקים הגדולים בעולם - נוסד בהונג קונג ב־1865 והתמקד ב־120 השנים הראשונות לקיומו בשוקי המזרח. ב־1992 רכש HSBC את בנק מידלנד הבריטי בראשונה מתוך שש רכישות אסטרטגיות, שהפכו את HSBC לאחד הבנקים הגדולים בעולם והשלימו את פריסתו באירופה ובארצות הברית. לאחר רכישת בנק מידלנד, עברה הנהלת HSBC מהונג קונג ללונדון, אך לפני כחצי שנה פוצל מרכז הניהול ומנכ"ל HSBC חזר להונג קונג.

לדברי לוי, "המהלך הזה הוא חלק מאותה תפיסה שקיימת בבנק, של מעבר ההגמוניה מהמערב למזרח. בנקים זרים אחרים הפועלים בישראל יכולים להצליח, אולי, לא רע במימון פירמות ישראליות במערב אירופה ובארה"ב, אבל לנו יש הדומיננטיות במרכז הכובד הכלכלי החדש".

תדמית מדינות המתפתחות היא של כאלה הרוכשות בעיקר חומרי גלם וסחורות. מה יעשה יצואן שמשווק מוצרי צריכה?

"הרבה מסתכלים על סין כיצואנית של סחורות זולות וכרוכשת חומרי גלם. אף אחד כמעט לא מדבר על סין כצרכן של מוצרי צריכה ויותר מכך - של מוצרי יוקרה. השוק הסיני מהווה כיום כרבע מהמכירות של לואי ויטון ושל רולס רויס. בתוך זמן קצר באזור אסיה־פסיפיק יהיו יותר מיליונרים מאשר בארה"ב ובאירופה".

"האמון במדינות נשבר"

נושא נוסף שיעמוד במוקד הכנס של HSBC הוא "המנצחים והמפסידים מהעלייה בסיכוני המדינות". לדברי לוי, "אם במשבר הגדול ב־2008 נשבר האמון במערכת הבנקאית, הרי שכיום נשבר האמון במדינות. בעבר משקיעים היו מסתכלים על דירוג החברה, אחר כך על דו"חותיה ורק בסוף על המדינה – וכיום מסתכלים קודם כל על המדינה ורק אחר כך מחליטים אם בכלל מעוניינים להיכנס להשקעה".

לוי מציין כי החוב של מדינות ה־PIIGS - פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד - לבנקים בגרמניה ובצרפת גדול יותר מההון העצמי של הבנקים. "יש סיכוי לא מבוטל שמדינות כאלו או אחרות יגיעו להסדרי חוב, ויש סיכוי שהסדרי חוב מסוימים יכללו תספורת ללווים", הוא אומר.

"על פי חישוב שערכנו, תספורת בשיעור 25% לחובותיהן של מדינות ה־PIIGS תאלץ את הבנקים הגרמניים והצרפתיים למחוק כשליש מהונם העצמי. זהו זעזוע לא פשוט".

עד כמה סביר התרחיש הזה?

"קשה להעריך אם וכיצד יתבצעו הסדרים, אבל קשה גם לראות מצב שבו כל המדינות המדוברות ישלמו את כל חובותיהן לאורך זמן ובמלואם. המדינות האלה ייאלצו לנקוט רפורמות כואבות שישפיעו על האזרחים, ויהיה להן קשה מאוד להעביר את השינויים הנדרשים. למרות חבילת הסיוע שאושרה בגוש היורו, המצב הבסיסי במדינות ה־PIIGS לא השתפר. תפוח האדמה נותר לוהט כפי שהיה קודם. הדבר היחיד שהשתנה הוא שלא פרצה כבר אתמול שריפה בבית".

מהן ההערכות של HSBC לגבי תוואי ההתאוששות?

"התהליך יהיה ארוך, ואין טעם לצפות להתאוששות מהירה בשנתיים הקרובות. הריביות של הבנקים המרכזיים ימשיכו להיות נמוכות. לגבי שער החליפין של היורו מול הדולר, בניגוד להערכות ששמענו באחרונה – אנו מעריכים כי בסוף 2010 שער החליפין יעמוד על 1.35 דולרים ליורו".

HSBC, שפועל בישראל זה עשר שנים (באמצעות 90 עובדים), הוא אחד משלושת הבנקים הזרים הדומיננטיים הפועלים כאן, לצד BNP Paribas וסיטיבנק. הסניף הישראלי, שלוי עומד בראשו מראשית פעילותו, מתמקד בארבעה תחומים: בנקאות עסקית, בנקאות פרטית, בנקאות השקעות וחדר עסקאות.

השנה הטובה ביותר בישראל

"2009 היתה השנה הטובה ביותר של HSBC ישראל", אומר לוי. "הגדלנו את האשראי לחברות ישראליות בצורה משמעותית, ומגמת ההתרחבות כאן נתמכת על ידי הנהלת הבנק העולמית, משום שכלכלת ישראל נתפסת כחזקה ויציבה - בוודאי לאור הדרך שבו צלחה את המשבר העולמי.

"65 מ־100 החברות הגדולות בישראל הן לקוחות שלנו, אף שאנו לא הבנק המממן היחידי שלהן - ואנחנו גם לא רוצים להיות בפוזיציה הזו. אם בתחילה מימנו בעיקר את הפעילות המקומית של החברות האלה, היום אנחנו מבינים שהנכס הגדול שלנו הוא הפריסה הבינלאומית של HSBC. על כל אשראי בהיקף 100 מיליון דולר שמעמיד HSBC ישראל, אנחנו מצליחים להעמיד עוד 200 מיליון דולר דרך HSBC העולמי לחברות־בנות ישראליות שפועלות בחו"ל".

באחרונה דווח כי שר האוצר שוחח עם ראשי סיטיבנק על כניסתם האפשרית לבנקאות קמעונאית בישראל. אתה חושב שזה רציני?

"זה נראה לי תמוה. למיטב ידיעתי, במשרד האוצר ובבנק ישראל הבינו מזמן שהסיכוי שבנק זר ייכנס לפעילות קמעונאית בשוק הישראלי דרך גידול אורגני ולא דרך רכישה - הוא קלוש. אני לא חושב שהעובדה הזו השתנתה. בטווח הארוך אני מאמין שתהיה רכישה של בנק ישראלי על ידי בנק זר, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר".

תגיות