זעם בענף ההייטק: "אנחנו מרגישים פול גז בניוטרל"

"באוצר כנראה מעדיפים את המסחרה על פני התנהלות תקינה. תעשיית ההייטק, ששופעת ברעיונות חדשניים, מרגישה פול גז בניוטרל. במקום להקטין את תקציב המדען הראשי, היה צריך להגדיל אותו". כך טען אתמול יהודה זיסאפל, ראש איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ויו"ר קבוצת ההייטק רד.

דבריו של זיסאפל מתייחסים לקיצוץ הצפוי בתקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת,כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט". באוצר מתכוונים לקצץ את תקציב המדען בכשליש ל־900 מיליון שקל, ולראשונה זה עשור יהיה התקציב פחות ממיליארד שקל. "קיצוץ הוא טעות", אומר זיסאפל. "בצד הכלכלי, כבר הוכח שהמדען הראשי מחזיר למדינה 6 דולרים על כל דולר שהמדינה משקיעה, ובצד המהותי, מיזם המדען הראשי חשוב גם בהיבט של הזנת רעיונות חדשים".

"שיטת תקצוב לא נכונה"

זיסאפל מותח ביקורת על השיטה לקביעת תקציבי המדען הנהוגה כיום. תקציבי המדען נקבעים בשיטת ה"סלאמי", כלומר מענקים חד־פעמיים שנסגרים רק כשנגמר התקציב באופן בלתי מתוכנן מראש. זיסאפל מציע מודל שלפיו תקציב המדען הראשי יוצמד לגידול ביצוא ההייטק. לדבריו, 4% מכלל העלייה ביצוא צריכים להיות מועברים בכל שנה למדען הראשי, ואחוז אחד צריך לעבור לתקציב החינוך המדעי והטכנולוגי.

זיסאפל הוא לא היחיד שיוצא נגד הקיצוץ. ד"ר אורנה ברי, המדענית הראשית לשעבר וכיום שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני, אמרה אתמול ל"כלכליסט": "אם זו אכן כוונת האוצר זה רע מאוד לתעשייה הישראלית".

ברי מותחת גם היא ביקורת על התנהלות הצדדים בקביעת תקציב המדען. "בתקופתי היינו קובעים את התקציבים ישירות מול האוצר, מה שהיה מקל עלינו מאוד במשא ומתן", היא אומרת. "אני מאמינה שלאחר שייבחר מדען ראשי חדש בדצמבר הקרוב תשתנה אופן הפעילות של המדען הראשי".

"מכת מוות לחברות צעירות"

גם אהרל'ה מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק ושותף־מנהל בקרן פיטנגו, מפקפק בכך שזו אכן כוונת האוצר. "אם זה נכון, אז זו טעות אסטרטגית של המדינה, לקצץ בעורק חיים חשוב של חברות טכנולוגיות".

מנקובסקי מוסיף כי הקיצוץ עלול לפגוע קשות בתחרות. "אמנם אף חברה גדולה לא תגווע אם לא תקבל תקציבי מדען, אבל יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על כושר התחרות של חברות קטנות המקבלות ממנו תקציבים".

איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות ושותף־מנהל בקרן פרגרין, מסכים עם דבריו של מנקובסקי. "הקיצוץ עלול להנחית מכת מוות על חברות הטכנולוגיה בישראל, בעיקר הצעירות שבהן", הוא טוען. "חברות אלה מנסות בימים אלה להרים ראש אחרי השנתיים הקשות ביותר שידעה תעשיית ההייטק בישראל. כל מקבלי ההחלטות במשק מסכימים בשיחות סגורות שתקציב המדען צריך לעלות".

יו"ר תת הועדה לענייני הייטק בכנסת, ח"כ רוברט אילטוב, אמר לכלכליסט כי: "קיצוץ בתקציב המדען תמוה ומטריד, דווקא השנה לאור המשבר המתמשך בהון סיכון שחברות בשלבי המו"פ נסמכות יותר ויותר על מימון מגופים פרטיים וממשלתיים"

הקורבן הראשון

הירידה בתקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת כבר מתחילה לגבות את מחירה: תקציב תוכנית מגנ"ט של המדען תרד מ־225 מיליון שקל ל־190 מיליון שקל עוד בתקציב שנת 2010. אילן פלד, מנהל מגנ"ט, אמר ל"כלכליסט" בתגובה על הקיצוץ הצפוי כי הוא מקווה שמדובר במצב זמני, וכי עם הזמן האוצר ימצא דרך להוסיף כספים לתקציב התוכנית.

מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) היא תוכנית מחקר ופיתוח בתחומי תשתיות, שמטרתה שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. במסגרת התוכנית, שהחלה לפעול ב־1994, קבוצת חברות באותו נושא מתאגדות כדי לעבוד במשותף עם גופים אקדמיים.

במקביל לקיצוץ הודיע המדען כי אישר את המשך פעילותם של ארבעה מאגדי מגנ"ט בתקציב כולל של 66 מיליון שקל. 44 מיליון שקל מקורם בתקציב המדען, ואילו שאר התקציב משולם על ידי החברות עצמן. המאגדים שבהם אישר המדען השקעה הם מאגד NEGEV ו־VULCAN לווידיאו, מאגד NES לננו־טכנולוגיה ומאגד SES לטכנולוגיות תרמו־סולאריות ופוטו-וולטאיות. "מאגדים אלה, כמו גם כלל הפעילות במגנ"ט, מושתתים על יצירת ערך מוסף גבוה משיתופי פעולה בין החברות בכלל, ובין התעשייה לאקדמיה בפרט", מסר המדען הראשי ד"ר אלי אופר.