בנק ישראל: האוניברסיטאות בסכנת הדרדרות בדירוג העולמי

האוניברסיטאות בישראל בסכנת הדרדרות בדירוג העולמי זאת בשל הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה, כך כותבים כלכלני בנק ישראל בסקירה שפורסמה היום (א'). לטענת הכותבים, על-מנת לשנות את תמונת המצב, על המדינה למצוא דרך להגדיל את התקציב של האוניברסיטאות וגם לשנות את המודל הכלכלי על-פיהן הן עובדות, כך שתיגבר תחרות בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ותינתן עדיפות לתחומים בהם לישראל יש יתרון יחסי, כמו מדעים מדוייקים.

חלקה של המדינה בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה עומד בשנת הלימודים על כ-6.9 מיליארד שקל, מתוכן כ-10% הקצבות למחקר.

על-פי נתוני הבנק, שכר הלימוד הריאלי ירד בעשור האחרון ב-26%, כתוצאה מיישום מסקנות ועדת וינוגרד ב-2001, אך במקביל לא הועלתה השתתפות המדינה בתקציב האוניברסיטאות והמכללות. בשל המשבר הכלכלי והתיסוף בשער השקל, פחת גם שווי התרומות שיקבלו מוסדות ההשכלה הגבוהה. שינויים אלו קרו בזמן שבשני העשורים האחרונים גדל מספר הסטודנטים פי שלושה, כפול מקצב גידול האוכלוסייה.

בבנק כותבים, כי יש לשנות את אופן הקצאת המשאבים להשכלה הגבוהה, כך שתגביר את התחרותיות באוניברסיטאות ובמכללות ותשפר את התמריצים הניתנים על ידי הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) להגברת איכות ההוראה והמחקר.

לדברי הבנק, המודל הקיים אינו מעודד את המוסדות להתחרות על איכות המחקר. כיום, תקציב המחקר אינו קשור לאיכותו, כך שהמודל אינו מניע את החוקר להביא למקסימום את מחקרו. המודל גם אינו מעודד את איכות ההוראה, שכן הקצאת תקציב ההוראה נעשה על-פי מספר הסטודנטים המסיימים בתוך פרק הזמן התקני, בלי להביא בחשבון את איכות ההוראה. שיטה זו מעודדת את המוסדות להגדיל את מספר הסטודנטים המסיימים את לימודיהם בזמן התקני, לפעמים על חשבון רמת הלימודים.

בבנק מציעים, כי את המחקר יש לתקצב משני מקורות משלימים - האחד יממן סכום קבוע מסויים והשני יגדל ככל שיגדל היקף המחקר ואיכותו. המקור התקציבי יגיע גם מהגדלה משמעותית של חלק מהקרנות התחרותיות והקרן הלאומית למדע בתקצוב המחקר. תקצוב ההוראה, ממליצים בבנק, צריך לקשר את תקצוב ההוראה לאיכותה, באמצעות סקרים שיבדקו את ההשמות של הבוגרים בשוק העבודה בפרק זמן מסוים אחרי סיום לימודיהם ובאמצעות ועדות בוחנות. כמו כן, הבנק ממליץ על מתן יותר כסף לתחומים בהם לישראל יש יתרון מחקרי, כמו מדעים מדויקים וכאלה שהם ייחודיים לישראל כמו ספרות ולשון עברית, היסטוריה של עם ישראל וכדומה.

בבנק מעוניינים להגדיל את התחרות על הסטודנטים בין השאר באמצעות שיפור המידע הזמין למועמדים ללימודים - על איכות ההוראה והמחקר במוסדות, על השכר הממוצע של הבוגרים בהשמה הראשונה ועוד.

במחקר של פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת תל-אביב עלה, כי עד שנת 1973 המדינה השקיעה רבות בהשכלה הגבוהה, אולם מאז ההשקעה במחקר פוחתת, מספר חברי הסגל לאלף נפש יורד וגילם עולה. בנוסף, מתחילת שנות התשעים יורד בעקביות היחס בין מספר חברי הסגל לסטודנטים. נתונים דומים מתפרסמים גם בדוחות השנתיים של המועצה להשכלה גבוהה.