אסטרטג המט"ח של HSBC נגד העדר: "השוק מתנהג כמו ילד בן 8. כולם רצים אחרי הכדור"

חצים משוננים של ביקורת וציניות מופנים בימים אלה אל האסטרטגים בתחום המט"ח. כולם, כמעט ללא יוצא מהכלל, צפו רק לפני חודשים ספורים שערים של 1.5–1.6 דולרים ליורו ולא ראו את המשבר שהלך והתפתח באירופה. פתאום, כשהמטוטלת בשווקים שינתה כיוון, התנערו האנליסטים מתחזיותיהם הקודמות, ועכשיו הם מסבירים לנו בידענות רבה שהבעיות המבניות באירופה ישלחו את היורו להמשך צלילה עמוקה.

דיוויד בלום, אסטרטג המטבעות הראשי של בנק HSBC, שהגיע לפגישות עם מוסדיים בארץ, לא מתבייש להודות שגם הוא טעה והעריך את כוחו של היורו יתר על המידה, אך בשונה מתנועת ה"עדר", כדבריו, הוא ביצע רק תיקון בתחזיותיו ולא השלים פניית פרסה מלאה. "אני טוען שעד סוף השנה היורו יתחזק ויגיע לאזור של 1.3–1.35 דולרים", אומר בלום בראיון ל"כלכליסט".

"כולם התחילו את השנה בעמדה שורית על היורו - כולל אני - וכאשר המציאות טפחה על פנינו, אנשים זרקו את המגבת ושינו לחלוטין את עמדותיהם. כלכלנים שדיברו על שער של 1.5 דולרים ליורו, וראו את היורו נחלש ל־1.3, התחילו לדבר על שער של 1.1. יש לי בעיה עם זה: אם היום אומרים לנו שלאירופה יש חולשות שנוגעות בשורש הכלכלה - איך לא ראיתם את זה במרץ או באפריל?".

להערכתו של בלום, הטרנד הנוכחי בשווקים אף הוא קצר ימים, והדולר האמריקאי צפוי לחזור למגמה דובית. לדבריו, הזרקור, שמאיר כיום בחוזקה על אירופה, יופנה שוב - כבר בקרוב - אל הכלכלה הגדולה בעולם. "העובדה היא שגם לדולר וגם לכלכלה האמריקאית יש בעיות מבניות", אומר בלום. "באירופה יש כרגע משבר אג"ח, ולכן המצב הוא שהיורו הוא הכי 'מכוער'. בשנה שעברה זה היה הדולר, ולפני כן הליש"ט. נכון להיום, אתה לא בוחר מטבע - אתה בעצם דוחה את שני האחרים. בשנה שעברה חשבו שהדולר הוא כבר לא מפלט בטוח, השנה חושבים אותו דבר על היורו - ושתי הגישות טועות בגדול.

"אין אסטרטגיה בשוק", הוא ממשיך. "השוק נהפך להיות שחקן כדורגל בן שמונה, היכן שנמצא הכדור - לשם כולם רצים. כרגע מוכרים יורו, ואני אומר שבהמשך השנה המטוטלת שוב תשנה כיוון. הבעיות בארה"ב ובאירופה הן מאוד דומות. הממשלות לקחו על עצמן חובות עצומים, ומי אמר שהבעיות במקום אחד חמורות יותר מאשר במקום האחר? הפוקוס יכול להשתנות בשנייה".

אין תיאבון לפתור את החוב

פיחות בדולר, להערכתו, בלתי נמנע. "המשבר בארצות הברית רחוק מסיום, לא ראיתי שם ירידה בחוב או ריסון תקציבי. אין שם תיאבון בכלל לפתור את בעיית החוב הלאומי, כשבבריטניה זה יעד מרכזי. מעריכים שהצמיחה הכלכלית בארה"ב תוציא אותה בסוף מהחוב הענק. האמת? אני סקפטי".

אז לאן הולכים מכאן?

"בטווח הקרוב אנחנו מול רכבת משא: אם תנסה לעמוד מול המומנטום, תידרס. במבט קצת יותר רחב, הפוליטיקה היא הכלכלה החדשה. הפוקוס יחזור לארה"ב עם בחירות הביניים (הבחירות לקונגרס שייערכו בנובמבר השנה – ע"ע), וזה עשוי להפעיל שוב לחץ על הדולר. בטווח הארוך השווי ההוגן של היורו הוא 1.15–1.2 דולרים, ושער גבוה יותר ישקף את המשבר בארה"ב".

בלום, יליד דרום אפריקה שמתגורר בלונדון, מבקר בסניף הישראלי של HSBC מדי שנה מאז 2007, ומסביר כאן את המסר, שהפוליטיקה היא הכלכלה החדשה. "הממשלות חזרו לזירה הכלכלית, ובגדול. אני לא אוהב את הפוליטיקה, וקשה מאוד לצפות אותה, אבל לדעתי היא נהפכה לכוח המניע של הכלכלה".

האם המשבר יגרום לפירוק הגוש האירופי?

"זה כמו טרגדיה שעוברת על משפחה. התוצאה יכולה להיות בשני כיוונים: או שבני המשפחה לא ידברו יותר זה עם זה, או שייהפכו דווקא לקרובים יותר. כרגע כולם מדברים על כך שהמשבר יגרום לפירוד בתוך אירופה, אך באותה מידה, ייתכן שהתוצאה תהיה אחדות".

האם יוון תישאר חלק מהאיחוד?

"לדעתי, כן. אם אתה נמצא איתי על ספינה, ויש לך מחלת ים - אני יכול לעזור לך לקפוץ כדי שהבחילה תעבור, אבל האם תהיה במצב טוב יותר?".

הערכותיך כיום מנוגדות לקונצנזוס. אתה לא מפחד לטעות?

"מאוחר מדי כבר להגיד שאני צודק. היתה לי התחזית שלי בתחילת השנה לשער של 1.45 דולרים ליורו, ועשיתי תיקון ל־1.35, אבל אני לא מתכוון לשנות שוב ל־1.15 רק כדי שאוכל להגיד 'הנה, צדקתי'. רוב האנשים שמדברים עכשיו על שער של 1.1 או אפילו על שוויון בין שני המטבעות הם אותם אלה שדיברו על 1.5–1.6. אז נכון, יש כאלו שלא רוצים לשמוע מה יש לי להגיד, ובמקרים רבים אני מרגיש שאני מדבר אל הקיר. אבל שוב, שינוי הפוקוס אל הדולר וארה"ב הוא רק עניין של זמן".

"יש בעיה נוספת", אומר בלום, "של גידול עצום ברזרבות המט"ח של המדינות. אם ב־2003 סך רזרבות המט"ח בעולם, רק של הסקטור הציבורי (הבנקים המרכזיים), עמד על 2 טריליון דולר - כעת מדובר ב־8 טריליון. ולמה הצבנו את היורו על במה כל כך גבוהה? כי היינו נואשים לגוון את האחזקות מחוץ לדולר. השוק מתנהג יותר טקטית מאסטרטגית, ולפי דעתי, נראה את המטבעות של השווקים המתפתחים מתחזקים ואת הדולר נחלש".

בלום מאמין גם בכוחם של הדולר האוסטרלי ושל הפרנק השוויצרי. "אנחנו שוריים על המטבע האוסטרלי, שתלוי בכלכלות אסיה וסין. בעבר חשבנו כבר שישתווה לדולר האמריקאי, וכשהוא הגיע לשער של 0.94, הרגשנו שאנחנו בכיוון הנכון. השוק מתנהג באופן לא רציונלי, והדולר האוסטרלי צלל ל־0.80, אבל אנחנו עדיין שוריים.

"לדולר הקנדי אנחנו צופים יציבות, לאחר שהשלים מהלך מרשים מול הדולר האמריקאי. לגבי הפרנק, אנשים מחפשים בו מפלט, כי הכלכלה השוויצרית מנהלת כמות נכסים אדירה מחוץ למדינה ומצבה מבחינת חוב־תוצר טוב יחסית. מצד שני, הממשלה השוויצרית מנסה להתערב ולהוריד את שער המטבע".

האמריקאים לא יודו

ארה"ב מפעילה לחץ כבד על סין לפתוח את שער היואן למסחר. מה יקרה אם היואן ייסחר בשוק חופשי?

"במקרה כזה הוא יתחזק, אבל אני לא רואה את זה מתרחש. פגשתי לא מזמן פוליטיקאי סיני ושאלתי אותו מתי זה יקרה. הוא ענה שבקרוב - בתוך 200–300 שנה... בכל מקרה, סין תעשה מה שטוב לסינים. המערב שוכח ששוק המט"ח החופשי קיים בעולם רק כ־20 שנה, אז עכשיו תכריח את הסינים לשחרר באופן מיידי את השוק שלהם, שעובד כל כך טוב? זה יגרום לזעזועים, שלא טובים לאינטרס של אף אחד.

"האמריקאים אומרים שהם רוצים ייסוף של היואן, כשהאינטרס שלהם למעשה הוא בהחלשת הדולר - למרות שאף אחד לא יודה בזה. הסינים מצדם עושים חיל, אבל רוצים צמיחה מבוקרת יותר, וכשהכלכלה שלהם תאט - אולי אז הם יהיו מעוניינים בייסוף היואן".

האם רכישות המט"ח של הבנקים המרכזיים מובילות לתוצאה רצויה?

"מצד אחד, אין ספק כי מדיניות רכישת המט"ח היא אפקטיבית, וגם הבנק המרכזי באנגליה אומר, ובצדק, שאם לא היה מתערב - הייסוף בשער המטבע המקומי היה גבוה משמעותית. אז לכל מדינה ברמה הפרטית זו אכן אסטרטגיה הגיונית, אבל ברמה הגלובלית מדובר באסון. כשכולם רוצים מטבע חלש נוצר עיוות, כי כולם רצים לקנות דולרים. בסופו של דבר החוב יהיה גבוה מדי והאמריקאים ישאלו בצדק: למה קניתם דולרים?".

המדיניות של ארה"ב לא פתרה את בעיות הכלכלה?

"המדיניות האמריקאית פתרה את המשבר, לא את הבעיה - שאותה ייקח שנים לפתור. הממשלה האמריקאית עדיין מחזיקה בנתחים עצומים בבנקים ובשוק הרכב, וכפי שכולנו יודעים, מאוד קל להוציא כסף, אך מאוד קשה להחזיר את החוב. שפכו שם כסף כדי למנוע מפולת כוללת, ועכשיו צריך לשלם את החשבון. אבל האמריקאים עדיין לא עושים את זה, לעומת הבריטים ושאר האירופיים שכן. אבל גם שם ימי הזוהר של הממלכה, עם טוני בלייר, נגמרו.

ביקורת רבה נשמעת על סוכנויות דירוג האשראי, שאינן מבינות מה קורה סביבן וזורעות כביכול רק עוד בהלה ופחד. מה דעתך?

"כל עוד יש משקיעים זרים שרוכשים ומוכרים על פי דירוגים - סוכנויות הדירוג ימשיכו להיות בעלות השפעה עצומה, גם אם הביקורת עליהן תימשך. עם זאת, לפני כמה שבועות הביעו הסוכנויות חשש לגבי יחס חוב־תוצר בארה"ב, והשווקים לגמרי התעלמו, וזה אומר עוד דבר: שהשווקים שמים לב למה שהם רוצים".