אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עוד שנה אבודה להייטק בישראל: "אני לא רואה גיוס של קרן ישראלית ב־2010" צילום: עמית שעל

עוד שנה אבודה להייטק בישראל: "אני לא רואה גיוס של קרן ישראלית ב־2010"

קרנות ההון סיכון בישראל, שמהוות שליש ממקורות המימון של הסטארט־אפים, הולכות ומתייבשות לאחר שלא גייסו הון חדש כבר כמה שנים. בכירי הענף פסימיים גם בקשר לעתיד. נקודת האור: ארבע מהקרנות נמצאות בשלבים התחלתיים של גיוס

08.06.2010, 07:05 | אסף גלעד ומאיר אורבך

כבר קרוב לשנתיים שקרנות ההון סיכון הישראליות אינן מגייסות הון חדש, והיובש רק הולך ומחמיר. הקרנות לא יגייסו יותר מ־500 מיליון דולר בכל 2010, לאחר שב־2009 גייסה רק קרן אחת - סקויה - 200 מיליון דולר. לשם השוואה, בשנת 2008 גייסו הקרנות 800 מיליון דולר ובשנת 2007 1.1 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר IVC. יש רבים שמערערים גם על הערכה צנועה זו, וטוענים כי 2010 תהיה שנה שחונה לחלוטין בגיוסי הון סיכון, והשנה הגרועה ביותר בהיסטוריה של הענף.

עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי כמה קרנות שלא גייסו והקימו קרנות חדשות זה כמה שנים, יוצאות בימים אלה לסיבוב גיוס חדש. הקרן המתקדמת ביותר בתהליך היא יזראל קלינטק ונצ'רס, בעלת מניות בבטר פלייס, הנמצאת בתהליך גיוס קרן שנייה בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שיש סיכוי שתבשיל עוד לפני סוף השנה.

ויטהלייף, קרן מדעי החיים המצליחה של אבי לודומירסקי, תצא לקראת סוף השנה לסבב גיוס חדש בהיקף של 150–200 מיליון דולר, וכך גם קרן מגמה ששוקלת לצאת בתוך חצי שנה לסבב גיוס לקרן שלישית בהיקף 150 מיליון דולר שיסתיים ב־2011. גם קרן ההייטק ורטקס מתחילה לבחון בקרב המשקיעים הקמת קרן נוספת בהיקפים שינועו בין 100 ל־150 מיליון דולר. לוורטקס אין ברירה. הכסף בקרן האחרונה שלה, שגויסה לפני חמש שנים, הולך ואוזל ואין מנוס מלהתחיל בגיוס נוסף, גם באווירת הנכאים שאופפת את המשקיעים.

חלקן היחסי של הקרנות הישראליות בעוגת ההשקעות בטארט־אפים ישראליים עמד ברבעון הראשון של השנה על 33% עם 78 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל־37% ברבעון האחרון של 2009, ו־40% ברבעון הראשון ב־2009. שארית ההשקעות בסטארט־אפים מגיעה מקרנות זרות, משקיעים פרטיים ועוד.

"יתרת הכסף של הקרנות תספיק לשנה וחצי"

הצעה לפתרון כשהזמנים קשים, קרנות קטנות משתלמות יותר עם הצטמקות קרנות ההון סיכון, יש כאלה שחושבים שמודל המיקרו־קרן הוא המודל המנצח לאקזיט מהיר, בטוח, ובעיקר - קטן אסף גלעד, 3 תגובותלכתבה המלאה

"מדברים היום הרבה על הגדלת חברות. אבל איך אפשר לדבר על זה כשאין בכלל כסף להשקיע בהן", אומר ל"כלכליסט" זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה. "לצערי, אינני רואה אף קרן ישראלית מגייסת הון בשנת 2010. לשמחתנו, יש כמה וכמה קרנות שנכנסו למשבר עם קרנות חדשות, ואלה בעיקר הקרנות שגייסו בסביבות 100 מיליון דולר ב־2008, ובהן גיזה, ג'נסיס, ג'מיני, סידר ו־JVP.

"אבל יש גם כמה קרנות שהיו רוצות להתחיל בגיוס נוסף מפני שנגמר להן הכסף. קרן איננה יכולה להשקיע השקעות ראשונות לאחר ארבע או חמש שנים מזמן גיוס הקרן. המשמעות היא שכמות הכסף שזמינה להשקעות חדשות תצטמצם במידה משמעותית בהמשך השנה".

הקרנות הישראליות אינן לבדן במערכה הזאת - ייבוש קרנות ההון סיכון מצד המשקיעים הוא מגמה כלל־עולמית. מספר הקרנות בעולם שגייסו הון יורד בהדרגה מאז הרבעון האחרון של 2008. אם באותו רבעון, 74 קרנות גייסו הון סיכון בהיקף של קרוב ל־14 מיליארד דולר, הרי שברבעון הראשון של 2010 גייסו 24 קרנות סכום של 11 מיליארד דולר. כמו בישראל, גם קרנות גדולות ומוכרות נאלצו להסתפק בגיוסים נמוכים הרבה יותר מאלה שהתרגלו אליהן: קרן ונרוק האמריקאית, שגייסה ב־2006 קרן בת 600 מיליון דולר, נאלצה להסתפק ב־350 מיליון דולר בלבד השנה. קרן פולאריס האמריקאית, שגייסה מיליארד דולר ב־2006, גייסה השנה רק 500 מיליון דולר - לפני חודשים ספורים.

לדעתו של הולצמן, מקורו של המשבר הוא בירידה הדרמטית בהקצאת ההון של גופים בארה"ב להשקעה בקרנות הון סיכון. מדובר בבנקי השקעות, קרנות פנסיה ממשלתיות, בעלי הון וקרנות של אוניברסיטאות. אלה ממתינות עד להגעת דיבידנדים ותשואות מההשקעות הקודמות שלהן. הדיבידנדים מגיעים לאחר אקזיטים, הנפקות או מכירות. אלה, כמובן, זורמים אל המשקיעים באופן אטי למדי. מצב זה, צופים המחמירים, לא צפוי להסתיים לפני הרבעון הראשון של השנה הבאה. עד אז צפויה שנת 2010 להיות קשה ביותר.

"ישנה גם בעיה מקומית שהיא מעבר למשבר הפיננסי באירופה", אומר הולצמן. "כל תעשיית ההון סיכון הישראלית נסמכת באופן לא בריא על שוק שאינו ישראלי. הגופים המוסדיים הישראליים - חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - אינם משתתפים בהשקעה בקרנות הישראליות או בפרייבט אקוויטי, ואם כבר עושים זאת, הם משקיעים בעקיפין דרך השקעות בחו"ל".

סיוע ממשלתי תוכנית האוצר לעידוד ההייטק תוצג היום האוצר מבקש לעודד את המוסדיים להשקיע בהון סיכון באמצעות רשת בטחון ממשלתית וקידום חוק האנג'לים אסף גלעדלכתבה המלאה

הולצמן מעריך כי "יתרת הכסף שקיימת אצל הקרנות לביצוע ההשקעות טובה לשנה־שנה וחצי בלבד. אני סבור שב־2011 הכסף ייגמר לקרנות שהוקמו ב־2008. סך ההון הזמין העומד היום לרשות השקעות הייטק חדשות אינו עולה על 700 מיליון דולר מכלל הקרנות שגויסו מאז שנת 2005".

אלדד תמיר, מנהל קרן ההון סיכון תמיר פישמן, מסכים עם הולצמן: "ברמת מובהקות גבוהה ניתן לומר שלא הולכת להיות לנו שנה טובה, לא בצד האקזיטים או ההנפקות, ולא בגיוס קרנות". תמיר פסימי בטווח הקצר לגבי סיכוייהן של קרנות לגייס הון נוסף, אם כי גם הוא מודה כי נעשים ניסיונות לבדוק את השטח לקראת גיוס. "הבעיה היא שהסיכוי לגייס נמוך מאוד כיום, ובל נשכח כי הוצאות הגיוס גם הן כבדות ועשויות להגיע למיליוני דולרים. גיוס קרן נוספת הוא תהליך ארוך, ויכולה לעבור שנה עד שאפשר לראות תוצאות. לכן אני לא רואה גופים רבים מדי שמנסים לגייס הון נוסף".

מצד שני, זוהי תופעה עולמית, כך שקרנות ישראליות אינן יחידות בסירה השוקעת הזאת.

"זה נכון, אבל החשיבות של התופעה לתעשייה הישראלית היא לאין שיעור גדולה יותר מאשר לתעשיות אחרות, כיוון שבישראל יצוא ההייטק מהווה יותר מ־50% מכלל היצוא".

"יש פוטנציאל רב בהשקעת מוסדיים"

אלדד תמיר, צילום: סיון פרג אלדד תמיר | צילום: סיון פרג' אלדד תמיר, צילום: סיון פרג

מדברים רבות על רשת ביטחון ממשלתית למשקיעים המוסדיים הישראלים. מה דעתך על היוזמה?

"תמיר פישמן, הגוף שאני עומד בראשו, הוא מעניין בהקשר הזה כיוון שמדובר בגוף מוסדי, שיש לו גם קרן הון סיכון שזכתה לגייס כסף בעצמה מגופים מוסדיים (מגדל שוקי הון - א"ג ומ"א). מנקודת המבט הזו אני יכול לומר שיש פוטנציאל רב בהשקעת מוסדיים בהייטק הישראלי".

ההשקעה בהייטק בתחילת העשור הסבה לגופים המוסדיים נזקים כבדים.

"אני לא חושב שהמוסדיים איבדו את כל כספם בהשקעות האלה. יש כאן גם כמה גופים שעשו תשואות נאות. אבל נכון לומר שיש כיום נתק בין שני הצדדים. יש איזה מין 'אנטי' כללי, וחסרה פתיחות של המוסדיים להקשיב בכלל למה שקורה בהייטק.

"אני חושב שיש מקום לקרנות להתנהל בשקיפות רבה יותר, דבר שיקל מאוד על המוסדיים להתקרב לכיוונן. יש גם מקום להקל על המוסדיים ברישום החשבונאי, לייצר מצב שהרישום אינו פוגע בשנה הראשונה אלא נפרס לאורך תקופה, להעניק להם הטבת מס ולבטח לפחות חלק מן הכסף. מצד שני דרושה הבנה מצד המוסדיים שהשקעה בהייטק היא קריטית לעתידנו כאן. לתעשיית ההון סיכון הישראלית היה עשור אבוד, אבל מכאן לא צריך להסיק שזו תעשייה שלא יודעת להרוויח כסף".

גם זאב הולצמן תומך בתוכנית האוצר שתפרוס רשת ביטחון לגופים המוסדיים. לדעתו, הרשת חייבת לכלול מינימום ערבויות

בסדר גודל של 500 מיליון דולר ומעלה, עם זאת הולצמן סבור שיש להכליל רשת ביטחון גם למוסדיים הזרים. "אילו זה היה קורה, המשקיעים הזרים היו עומדים בתור כדי להשקיע כאן", הוא אומר. "תוכנית שמיועדת אך ורק למוסדיים הישראליים יוצרת את האשליי שבלעדיהן אין מקום לתעשייה".

מי שמשדר אופטימיות זהירה הוא אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק, שפותח הבוקר בירושלים את ועידת ההייטק של ישראל. "אמנם אינני מכיר קרנות ישראליות שיצאו השנה לגיוס, אבל לא נכון יהיה לומר שגם שנת 2011 תהיה נטולת גיוסים. הייתי לאחרונה במפגש משקיעים. הצבע מתחיל לחזור להם ללחיים, וכבר מדברים שם על חזרה להקצאות של מאות מיליוני דולרים להון סיכון, לאחר שזה כבר ירד לאפס", אמר מנקובסקי. "צריך לזכור שכל הזמן הזה, גם כשיש פחות אקזיטים, מתווספות עוד ועוד חברות פורטפוליו שעוברות את מחסום המכירות של 100 מיליון הדולר. כך שאנחנו מתקרבים במהירות לנקודה שבה ההזדמנות להשקיע בהייטק תהיה לא פחות טובה מזו של אמצע שנות התשעים. החדשנות הרי לא נגמרה, והעולם ממשיך לצעוד קדימה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
המודל של הקרנות היה שגוי ומסוכן
המודל שלפיו פעלו קרנות הון הסיכון בארץ, נידון לכישלון והיה ראיה קצרת טווח באופן מסוכן. הקרנות יצרו פה גל של חברות שמחפשות אקזיט מהיר. לא בניה של חברות מצליחות, גדולות ויציבות, אלא למכור מהר, רצוי הכי קרוב לשלב הרעיון. זה מצוין ליזמים המתעשרים (לא תמיד, אגב) ובעיקר טוב לקרן. זה רע מאד לתשתית ההיי-טק בארץ. ועוד - המעורבות האגרסיבית של הקרנות בניהול החברות, ה"הנחתה" של מנהלים והלחץ הבלתי פוסק לאקזיט מהר (כאמור) הרסו הרבה מאד חברות שבתנאים אחרים היו מצליחות מאד. חברות היי-טק רבות חיו על כספי המשקיעים במשרדים מפוארים ובתנאי לוקסוס. זה מצוין לתת כאלה תנאים בחברה שמוכרת ומרוויחה יפה, אבל בסטארט-אפ שלא מכר בשקל אחד אפילו? זה יצר תעשיה שלמה של הייטקיסטים שמנים ומפונקים שחושבים ש"מגיע להם" הכל, בלי בהכרח קשר להשקעה ומאמצים, ועם רמות שכר לא תחרותיות עם שאר העולם. היום קמים מודלים חדשים להשקעות בחברות, בסכומים קטנים, עם ראיה ארוכת טווח. זה אינטרס לאומי שחייב להתמך באופן מסיבי ע"י המדינה.
יזם  |  08.06.10
לכל התגובות