מחלק חתימות ולא מתחרט: איך מסתדר מאדוף בכלא?

למי שתהה כיצד מסתדר הנוכל הפיננסי הגדול בהיסטוריה, כתב הניו יורק מגזין סטיב פישמן שוחח עם עשרות אסירים בעבר ובהווה במתקן באטנר פדרל קורקשיונל קומפלקס בצפון קרוליינה וחלקם תיארו אותו כמי שאינו מתחרט על מעשיו, נותן חתימות ומתהדר במעלליו.

במקרה אחד בכלא שתואר כ"קאמפ פלאפי", אחד האסירים הציק למאדוף והאחרון אמר לו ש"יילכו הקרבנות שלי לעזאזל", (F--k my victims). "אני סחבתי את הלקוחות במשך 20 שנה ועכשיו אני מרצה מאסר של 150 שנה". לאחר הוא אמר שפשעו היחיד הוא "שלקחתי כסף מעשירים חמדנים שרצו עוד כסף". מתביעות אזרחיות שהוגשו לאחרונה בארה"ב, עולה שאפשר שהוא לא תיזמר את ההונאה לבדו, כך שאולי חלק מהאשמה יש להפנות גם לאחרים.

רבים מעמיתיו של מאדוף לכלא, שרחוקים מלראות בו נבל, רואים בו דמות לחיקוי. אחד מהם אף קרא לו גיבור. אחרים ביקשו ממנו חתימות, (אם כי הוא ממעט לחלק אותם, מחשש שיימכרו באיביי) ופונים אליו בבקשת עצות פיננסיות. היתר מאמין שהוא שומר חלק מהכסף בצד איפשהו ומקווים שישאיר להם משהו אם רק יבקשו מספיק יפה.

אורח החיים של מאדוף אינו יוקרתי כבעבר, אך בכל זאת הולם את מעמדו. הוא שכר אסיר שיכבס את בגדיו עבור 8 דולר לחודש ונהנה מארוחות של מקרוני עם גבינה ודיאט קולה. הוא קורא ג'ון גרישם ודין קונץ.

לא נפתרה תעלומת המכות שחטף או לא חטף בדצמבר האחרון, כפי שטען בחודש מרץ הוול סטריט ג'ורנל. האסירים מטילים בכך ספק ומוסיפים שיש לו עניין להסתיר זאת, אם אכן כך היה.

ככל הנראה הוא מתגעגע לאשתו ולילדיו. כאשר אחד האסירים שאל אותו מה לגבי להיכנס לכושר, ענה לו "יש לי 150 שנה ואני בן 71...אני לא דואג מכך שלא אהיה בכושר".

אחת הקרבנות של מאדוף אמרה היום בשיחת טלפון לניווויק, שהיא רוצה לשים את המקרה מאחוריה ואינה כועסת מלשמוע על אורח חייו הראוותני יחסית. לדבריה, לא הופתעה מהגילויים בכתבה: "אינני יכולה לדמיין איזה בן אדם הוא היה וכיצד חי את חייו הכפולים כל כך הרבה זמן. תמיד הוא היה מנותק מהעולם".