"בלי ערבויות מהמדינה לא יוקמו תחנות חשמל פרטיות"

"אם יצרני החשמל הפרטיים לא יקבלו ערבויות מהמדינה להקמת תחנות כוח, החברה לישראל תישאר לבד בשוק, ללא מתחרים", כך מתריע אודי וילד, מנכ"ל יצרנית החשמל הפרטית אדלטק, לקראת ההכרעה בכנסת על עתיד ענף החשמל הפרטי. השבוע היתה אמורה ועדת הכספים לדון בהענקת ערבויות כספיות ליצרני החשמל הפרטיים. מדובר בסכום של 7 מיליארד שקל שאמור לתת לחברות אפשרות ללוות כספים להקמת תחנות הכוח.

אך שלשום הודיע יו"ר ועדת הכספים משה גפני שהוא דוחה את הדיון בשבוע נוסף, זאת כיוון ש"דעתו אינו נוחה" מהאופן שבו המדינה תכננה את הליך הענקת הערבויות.

לדבריו, תנאי הסף שכוללים ייצור מינימלי של 100 מגה־ואט, כמו גם השגת מימון עד סוף 2011, אינם מקובלים עליו ויש לבחון את ההליך פעם נוספת. משרד האוצר, שמוביל את המהלך, ניסה אתמול לשדר עסקים כרגיל תוך הבעת תמיכה חוזרת במהלך.

לתוך הקלחת הזאת נכנסת החברה לישראל - אחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות. החברה לישראל, שאמורה להקים שתי תחנות כוח הפועלות על בסיס גז, מאיימת לעתור לבג"ץ נגד המדינה אם זו תחליט להעניק את הערבויות לשאר היצרניות.

הסיבה: חברת או.פי.סי (בבעלות החברה לישראל - ל"ג) זכתה במכרז להקמת אחת מתחנות הכוח, במישור רותם, ב־2004 ועל פי האוצר היא לא תהיה זכאית להנות מערבויות. כעת טוענת החברה לאפליה לעומת שאר היצרניות. אלה, מצדן, חוששות כי אם תממש החברה את איומה ותעתור לבג"ץ, תעוכב הקמת התחנות בשנים ארוכות.

הכעס של היצרנים הפרטיים כלפי החברה לישראל נובע במידה רבה מעמדתה לאחר שהודתה כי אינה זקוקה לערבויות. "בדיון האחרון שהיה בכנסת לפני כשבועיים הם אמרו חד־משמעית שהם לא זקוקים לערבויות", אומר וילד. "עכשיו הם מאיימים בבג"ץ. למה הם עושים זאת? כדי לתקוע אחרים. זה לא חדש. אנחנו מכירים את ההתנהלות שלהם ארבע שנים".

מדוע אתם צריכים את הערבויות?

"תמיד תוקפים את האוצר שתוקע את התפתחות משק החשמל והנה דווקא פה הוא מנסה להתיר סבך. מדובר בכלל במגבלות של המדינה בעניין לווה בודד: הבנקים שמעמידים הלוואות ליזמים הפרטיים הם אותו גורם שמעמיד הלוואות לחברת החשמל. מאחר שחברת החשמל מחויבת לקנות את יתרת החשמל שהיצרנים הפרטיים אינם מוכרים לגורמים פרטיים, נוצרה שאלה מי אחראי לחובות חברת החשמל. מדובר במהלך משמעותי, אחרת לא נוכל להגיע לסגירה פיננסית ונתקשה להקים את התחנות".

אבל המדינה הטילה מגבלות - לא כולם יכולים להשתתף בערבות.

"נכון. המדינה קבעה רף ייצור מינימלי של 100 מגה־ואט ותנאי סגירה פיננסית עד סוף 2011. חשוב להבין - זה לא כסף שמגיע לכיסו של היזם אלא רשת ביטחון. לגבי מגבלת הייצור - יש שחקנים, גם אנחנו שם, שמקימים תחנות עם הספק קטן. אני חושב שאפשר לפנות לחשכ"ל שיתגמש בעניין זה, אבל קודם חייבים לאשר את הערבויות".

חמש תחנות בשלוש שנים

אדלטק נחשבת לאחת השחקניות הגדולות בשוק החשמל הפרטי, והיא עתידה לפתוח בשלוש השנים הקרובות כחמש תחנות כוח בהספק מצרפי של כ־1,300 מגה־ואט. וילד (45), שמנהל את החברה כבר כחמש שנים, ממעט להתראיין.

אומרים שהמדינה נותנת ערבות לעצמה - קצא"א מחזיקה ב־37% בדוראד, והיא בכלל בבעלות המדינה.

"זו לא דוגמה טובה כי יש בדוראד אחזקות נוספות. אבל עזוב אותם וקח את דליה אנרגיות - הם גם זקוקים לערבות המדינה ואמרו זאת בדיון בכנסת. שם למדינה אין אחזקות. אז להם לא מגיע? אם מישהו רוצה לבנות תחנה הוא חייב ערבות".

ארבע מחמש תחנות הכוח שמקימה אדלטק כבר סגורות בהסכם אספקת גז עם EMG המצרית, בבעלותו החלקית של איש העסקים יוסי מימן, בהיקף חוזים מצרפי של 4 מיליארד שקל. וילד, שמכיר היטב את שוק הגז הטבעי, מעריך שמאגרי הגז בתמר ודלית יגיעו לישראל בסופו של דבר, אבל לא ב־2013. "היה ברור די מזמן ששנת 2012 היא לא מועד ריאלי. ממה שאני שומע בשוק, הגז יגיע ב־2013".

אז איך יפעילו את תחנות הכוח הפרטיות?

"מדובר בפתרון טכני. מקסימום יעשו עסקאות ספוט עם EMG לתקופה מאוד קצרה. תבין - החבר'ה מתמר זקוקים לצרכנים כמו אוויר לנשימה. הם יעשו הכל כדי שיהיו להם צרכנים בהמשך הדרך, אחרת הם לא יוכלו לממן את ההשקעות שם. הבנתי שמציעים פתרון של אסדה להפחתת לחץ ימי, אבל בכל מקרה יצטרכו נקודה מסוימת בקו החוף", מסכם וילד.

החברה לישראל בתגובה: "בקשת הערבות הנוכחית מקפחת ומפלה לא רק את או.פי.סי אלא גם יצרני חשמל פרטיים אחרים, והיא תפורה למידותיה של חברה מסוימת אחת (דוראד - ל"ג). הטענה נגד או.פי.סי כאילו היא פועלת נגד התחרות היא בבחינת הבל הבלים. דברי אדלטק, אם אכן היא זו שאמרה את הדברים, מעוררים תמיהה עוד יותר, נוכח העובדה שאדלטק עצמה פנתה, למיטב ידיעתנו, לוועדת הכספים בבקשה לשנות את נוסח בקשת הערבות כדי שתכלול גם תחנות כוח קטנות בכושר ייצור של פחות מ־50 מגה־ואט".