אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר האוצר הציג תוכנית מקיפה לעידוד תעשיית ההייטק צילום: אלכס קולומויסקי

שר האוצר הציג תוכנית מקיפה לעידוד תעשיית ההייטק

בפתח ועידת ההייטק הישראלית פרס יובל שטייניץ את עקרונות תוכנית "יתרון יחסי", שתקיף לדבריו את כל התחומים הקשורים לתעשיית ההייטק - מהאקדמיה ועד להפניית הון כחול לבן להשקעה בחברות ישראליות

08.06.2010, 10:20 | אסף גלעד

שר האוצר יובל שטייניץ פתח הבוקר (ג') את ועידת ההייטק הישראלית (HTIA) הנערכת בירושלים בהצגת עקרונות תוכנית "יתרון יחסי" לעידוד תעשיית ההייטק הישראלית. "לראשונה בתולדות המדינה נציג כאן תוכנית כוללת ומקיפה לעידוד תעשיית ההייטק", הכריז שטייניץ. "התייעצנו עם גופים רבים, בהם הממונה על התקציבים באוצר, הממונה על השכר, משרד התמ"ת, המדען הראשי, יוג'ין קנדל ומנואל טרכטנברג".

לדברי שר האוצר, התוכנית תקיף כמעט את כל תחומי החיים הקשורים לתעשיית ההייטק - מהאקדמיה, דרך טיפול בחברות סטארט-אפ ועד חברות גדולות. "נשים דגש על טיפוח חברות וגדילתן, ועל הסביבה הפיננסית שבה הן פעילות", מסר שטייניץ. 

עוד מוועידת ההייטק הישראלית יאיר סרוסי: "ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע במו"פ" יו"ר בנק הפועלים בכנס בירושלים: "צריך לחזק מחדש את מכוני המחקר ומערכת ההשכלה הגבוהה - הבסיס להצלחתה של ישראל" תומר זלצרלכתבה המלאה

מרכיב משמעותי בתוכנית הוא טיפוח האקדמיה וההשכלה הגבוהה. "אנו עובדים על תוכנית מקיפה לחינוך הטכנולוגי כחלק מראייה כוללת של ההייטק הישראלי" מסר שטייניץ. "בלי הון אנושי, עתיד התחום הזה לוט בערפל".

"אין תחום או תעשייה שמשקפת כל כך במדויק את היתרונות היחסיים של מדינת ישראל", אמר שר האוצר. "בעשור האחרון לא ראינו צמיחה של חברות גדולות בהייטק הישראלי, אנחנו רוצים לראות עוד צ'ק-פוינט או אמדוקס, ואין שום סיבה שלא נראה כאן נוקיה ישראלית - היכולות קיימות".

שטייניץ מסר כי למרות הרצון לעודד התפתחות חברות גדולות, אין בכוונת האוצר להילחם בתופעת האקזיטים. לדבריו, גם בימים אלה כשמצוקת האשראי עדיין מעיקה, יש בארץ הון רב בנזילות גבוהה שניתן להפנות לגופים ישראליים. "אנו רוצים ליצור מצב שבו חלק קטן מ-800 מיליארד השקלים הזמינים להשקעה יופנה להייטק הישראלי. המציאות כיום היא שפנסיונר בקליפורניה משקיע בהייטק הישראלי בחיפה, אבל פנסיונר בחיפה משקיע בנכסי נדל"ן במוסקבה - ומציאות זו ראויה לשינוי. לכן ננתב הון כחול לבן להייטק הישראלי".

לסיכום דבריו אמר שטייניץ כי "אמנם יצאנו פצועים פחות מהמשבר - אבל נמרים פצועים הם חזקים יותר".

"תעשיית ההייטק - הכוללת את התוכנה, התקשורת, הביוטק והקלינטק - מהווה 15% מהתוצר ו-40% מהייצוא, והיא מעסיקה 270 אלף עובדים", אמר מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, שעלה לדבר אחרי שטייניץ, והציג את פרטי התוכנית. שני הבהיר כי "יתרון יחסי" היא תוכנית עבודה שתקודם לאורך שנים, ותעודכן תוך כדי התהליך לפי הצורך. ואלה עיקרי התוכנית, כפי שהציג אותם שני:

  • עידוד הקשר בין האקדמיה לתעשייה: "ישראל נמצאת במקום טוב בנושא זה, ויש לא מעט הצלחות באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן, אבל אין עקביות - יש מוסדות שמחוברים לתעשייה ויש כאלה שלא", אמר שני. "אנו רוצים ליישר קו בעניין זה עם כל מוסדות המחקר במדינה. כמו כן בכוונתנו ליצור מצב שבו חלק מכלי המדען הראשי כולל סמינרים וקורסים".  

  • השבת מוחות: "תוכנית הוות"ת לעודד חזרתם של חוקרים לישראל כבר יצאה לדרך, ונוסיף לה עוד נדבך. נתמרץ את המצוינים לחזור ארצה באמצעות הטבות מס ועידוד מסחור הפיתוחים שלהם באמצעות חברות הסטארט-אפ הישראליות".

  • עדכון חוק המו"פ: "נעדכן את הכלים של המדען הראשי, ובכך נקטין את אי הוודאות למשקיעים באשר למה קורה עם חברה נמכרת. כמו כן נשפר את תוכנית החממות הטכנולוגיות, כולל החזרת הלוואות וצירוף למסלול התמלוגים".

  • תעשיית הטכנולוגיה הפיננסית: "תעשיית הפיננסים קונה טכנולוגיה בהיקפים של יותר מ-200 מיליון דולר בשנה, ישראל אינה מפתחת מספיק לתחום הזה, ושילוב של הון ישראלי ויהודי יחד עם יכולות אלגו-טריידינג וזמן אמת יכול לתת מנוף. כמו שגוגל ומיקרוסופט מחזיקות בישראל מרכז, היינו רוצים לראות שגם סיטי בנק, ברקליס, בנק אוף אמריקה או גולדמן זאקס יגיעו לכאן". 

  • עידוד המוסדיים: "אחוז השקעות מצד המוסדיים בישראל עומד על 0.2% בלבד ביחס ל-2% בחו"ל. נתחייב תקציבית ל-200 מיליון שקל השתתפות בסיכון גופים מוסדיים ישראלים. ניתן רשת ביטחון שתגן מפני הפסד. המדינה תבטח את המוסדיים בתעשייה, אם חלילה יהיה הפסד גודל, תהיה הגנה של המדינה, ומצד שני לא נקבל את האפסייד, אלא המוסדיים עצמם".

  • עידוד יזמים לדחיית אקזיטים מוקדמים: "נפעל לשימור ולהרחבת פעילותן של חברות סטארט-אפ בישראל באמצעות הגדלת תמריצי היזמים לפתח חברות עד להנפקה. ניתן הטבות למכירת מניות שהתקבלו בהקצאה לאחר רישומן למסחר בבורסה הישראלית בידי מי שהחזיק בהן 5 שנים".

  • עידוד חברות ישראליות גדולות לרכישת סטארטאפים ישראלים: "נעודד יצירת אשכולות ונסייע לחברות בינוניות וגדולות להפוך לחברות גדולות יותר, חברה גדולה תקבל הטבת מס - הפחתת עלות רכישת המוניטין במשך 5 שנים, הטבה שתתורגם לתזרים מזומנים".

  • שיתוף אוכלוסיות נוספות: האוצר יפעל לשלב בתעשיית ההייטק עובדים מקרב החרדים ובני המיעוטים באמצעות התאמת מסלולי תמיכה ותמרוץ מעסיקים.

  • מינוי סמנכ"ל מערכות מידע ממשלתי: "כיום החשב הכללי מנהל פרויקטים מתחום ה-IT כמו כמו מרכבה או מכרז המחשוב הממשלתי. במסגרת התוכנית יוקם גוף CIO במטרה לעודד חדשנות בתחום מערכות המידע המשמשות את המדינה.

  • תיעדוף המו"פ הממשלתי: "המדינה משקיעה במו"פ ביטחוני, בות"ת, במפא"ת, בקרנות הביוטק, במדען הראשי, ויש לתעדף את ההשקעות הללו".

  • חיזוק החינוך הטכנולוגי: יחד עם משרד החינוך תקודם תוכנית הסבה להוראה למקצועות טכנולוגיים, תוך כדי שילוב עובדים צעירים מתעשיית ההייטק או כאלה שפרשו ממנה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
נאומים לחוד ומעשים לחוד... השנה הקשה ביותר להי-טק הישראלי
המימון המדען הראשי הגיע לשפל, קרנות הון הסיכון לא מגייסות... והנה כתבה מהיום http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3407169,00.html אבל ככה זה שמנהיגי מדינה מבינים שלא משנה מה הם יעשו יבחרו אותם שוב ושוב ושוב, ושזה לא משנה מה הם עושים אלא רק מה הם אומרים.
אביב  |  08.06.10
5.
מילים לרוח, סטארט אפים זקוקים לכסף קשה רק אח"כ להטבות מס
כל התוכנית של האוצר לא מתמודדת עם הצורך של המיזמים החדשים בכסף קשה, הקרנות איבדו את קרנן ואינן מצליחות לגייס קרנות חדשות ועקב כך כמות הכסף הזמין להשקעה יורדת. ומה תגובת האוצר? צמצום בכספי המדען הראשי - אכן תמיכה ראויה ותוכנית שתסייע לפיתוח ענפי ההיי טק ממש המשט התורכי גרסת האוצר
רונן , הרצליה  |  08.06.10
לכל התגובות