השעיה זמנית לעו"ד שהורשעה

עו"ד אירנה שפירו, שהורשעה בהסדר טיעון בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של קבלת דבר במרמה, לאחר שלקחה לכיסה כספי לקוחות, הושעתה זמנית מעיסוק במקצוע למשך שנה, או עד להכרעת בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה.

את התלונה נגד שפירו הגישו אם ובתה שעלו לישראל מאוקראינה ב־1993, וביקשו להסדיר את שהותו בישראל של אב המשפחה, שנעצר על ידי משטרת ההגירה ב־2003. לפי כתב האישום שפירו גבתה מהשתיים כספים, כביכול לצורך אגרת בית משפט והפקדת עירבון לשחרור האב ממעצר, אך למעשה נטלה את הכספים לכיסה. שפירו הורשעה בעסקת טיעון שבמסגרתה הודתה בביצוע העבירות, והתחייבה לשלם למתלוננות 75 אלף שקל.

בית המשפט גזר על שפירו עונש של ארבעה חודשי עבודות שירות בבית החולים אסף הרופא, וכן מאסר על תנאי. בערעור שהגישה שפירו לבית המשפט המחוזי היא לא כופרת בעבירות שעליהן הודתה בעסקת הטיעון, אך טוענת שהסיכום בעל פה היה שיוטל עליה עונש ללא הרשעה, כנהוג לעתים במורשעים שעברם נקי. שפירו ערערה גם על חומרת העונש.

בעקבות הרשעתה בבית משפט השלום ביקשה ועדת האתיקה בראשות עו"ד אפי נוה להשעות זמנית את שפירו. חברי בית הדין המשמעתי, עורכי הדין שושנה קוגלר, אסף אליה וכרמית בן אליעזר, קיבלו את הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמוס ויצמן. הדיינים ציינו כי מדובר בעבירות חמורות, שנעשו תוך ניצול חוסר בקיאותן של המתלוננות בשפה העברית ו"חברוּת קרובה" כביכול עם הלקוחות.

חברי בית הדין ציינו כי ההשעיה הזמנית איננה עונש, אלא נועדה להגן על הציבור מהנזק הצפוי לו אם עו"ד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ימשיך לעסוק במקצוע. הם ציינו כי חלפו שש שנים ממועד ביצוע המעשים, והתלבטו אם אין מקום להמשיך ולהמתין להכרעה בערעור, אך בסופו של דבר החליטו שיש מקום להשעייה "ונקיטת צעדים מיידים וחד משמעיים" כלפי שפירו.