צילום: אוראל כהן
תקציר מנהלים: "חשוב שהמוסדיים ישקיעו בהייטק. זה גורלי לעתידה של המדינה"
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, אומר כי "ההתייבשות במאגר ההשקעות בהייטק הישראלי משתקפת אצלנו במעין תמונת ראי: ככל שהמצב בחוץ קשה יותר, כך פונים אלינו יותר לסיוע"
1. שלשום הודיע האוצר על תוכנית לעידוד ההשקעות בהייטק. לא מפריע לך שביד אחת משיקים רפורמה כזו וביד השנייה מקצצים בתקציב המדען הראשי?
"אי אפשר לסמן מגמה של ירידה בתקציב המדען, כי בין 2004 ל־2009 התקציב רק הלך וגדל, ואף שהתקציב שאושר עכשיו נחשב נמוך, גם עליו אנחנו נקבל בסופו של דבר תוספת במסגרת עסקת חבילה עם האוצר. כך מלמדת ההיסטוריה.
"חוץ מזה, בעיניי ראוי בכלל להקצות למדען הראשי מיליארד דולר מעבר לסכום שהיה עוד בטרם הקיצוץ (1.3 מיליארד שקל), ואני חושב שיש מאיפה להביא את התקציב הזה. לא נכון לומר שאין. כמדען, אני מוכן בכל שנה להילחם על זה".
2. האם ראוי לעגן בחוק את תקציב המדען, כפי שעשו עם תקציב הקולנוע הישראלי?
"זה בהחלט היה רצוי. עולים רעיונות שונים בהקשר הזה, כמו עיגון תקציב המדען כחלק יחסי של התקציב, או של התל"ג, ומסתובב גם רעיון להצמיד את תקציב המדען לעלייה ביצוא ההייטק. אבל אסור לקבע את התקציב רק כשיעור מתוך סך הכל, כי כך אנו עלולים למצוא את עצמנו גם עם תקציב קטן מאוד. צריך לקבוע סכום אבסולוטי שלא משתמע לשתי פנים".
3. איך נראית התייבשות מאגר ההשקעות בהייטק הישראלי מהזווית של המדען הראשי?
"ההתייבשות משתקפת אצלנו במעין תמונת ראי: ככל שהמצב בחוץ קשה יותר, כך פונים יותר אל המדען הראשי. לעומת השנה שעברה, אנחנו רואים שהביקושים עלו - אם כי רק במקצת - וגם הפעם אני קצר מלהכיל את כל הביקושים.
"חשוב גם להבין שאנחנו כמעט אף פעם לא משקיעים לבד בחברה, אלא נוטים לשתף פעולה עם קרנות הון סיכון, כלומר לאחר שאנחנו מחליטים להשקיע בחברה אנחנו מאתרים לה השקעה דומה, בשיעור של שקל על שקל. לכן, אם קרנות ההון סיכון ימשיכו להיחלש ולא להשקיע בהייטק המקומי זו תהיה בעיה גדולה. האבסורד הוא ש־95% מהכסף בקרנות הישראליות שייך למוסדיים זרים, ואז אם פורץ שם משבר, אנחנו כאן נפגעים. חשוב למצוא דרך שהמוסדיים בישראל, שמגלגלים מחזורים עצומים, ישקיעו גם הם בתשתיות ובתעשיות עתירות הידע בארץ. זה נושא גורלי מאוד לעתידה של המדינה".
4. החלטת לחרות על דגלך את קידום ההשקעות בתחום הביוטק והתעשייה המסורתית. האם רואים כבר תוצאות?
"יש לנו סימנים שמראים שהמדען הראשי נהפך לכתובת מרכזית עבור חברות ממגזרים אלו. השנה אישרנו בקשות ל־100 חברות תעשייה מסורתית - המספר הגבוה בתולדות המדען - והיעד שלנו הוא להגיע ל־500 חברות כאלה.
"בנוגע לננוטכנולוגיה, היינו שותפים להקמת שישה מרכזי מו"פ באוניברסיטאות, ולאחרונה שודרגו באופן ניכר המרכזים באוניברסיטת בר־אילן ובאוניברסיטת בן גוריון, שעל פי הערכותינו יהיה בתוך עשור המכון המוביל בעולם בתחום הזה".
5.יש הטוענים כי חוק המו"פ, שמקשה על מכירת נכסים של חברות ישראליות לענקיות גלובליות, מקטין באופן דרמטי את מספר האקזיטים. מה אתה משיב להם?
"הרבה גורמים בוחשים בחוק הזה, ויש ביניהם לא מעט אינטרסנטים שמאחוריהם עומד כסף רב. כמי שרואה את התמונה הכוללת, אני משוכנע שלא נכון לומר שהחוק מרתיע כיום חברות זרות מלרכוש חברות ישראליות. להפך, כמעט כל חברות הענק הגלובליות רכשו כאן חברה, ובמקרים רבים פתחו על בסיסה מרכז פיתוח מקומי.
"אבל צריך לזכור שהחוק לא נועד לעודד הוצאת ידע מישראל, אלא רק לאפשר הוצאת ידע, ואם תבדוק כמה גופים או חברות השאירו בגלל החוק פס ייצור או מתקני מו"פ בארץ במקום להוציאם סתם כך לחו"ל - תבין מדוע אנו מתעקשים לשמור על החוק הזה. היו דיונים רבים בנושא, ונשמעו קולות שדגלו בקיצוניות השנייה - לאסור על הוצאת נכסי ידע מהארץ - אבל לי אישית יש דעה ליברלית יותר".
6. בדצמבר הקרוב אתה מסיים קדנציה בת תשע שנים כמדען ראשי. מה הלאה?
"אני לא עוסק בזה כרגע, אף שכבר קיבלתי פניות רבות מהאקדמיה ומהתעשייה. אני מסתכל על התקופה שביליתי במשרד, ועל ההתרחשויות בימים אלה סביב קידום התעשייה הננומטרית והקרן הביוטכנולוגית, ויכול לומר שרק בעוד עשר שנים נוכל להבין את ההשפעה שלהן על התעשייה. יש עוד המון דברים שהייתי רוצה לעשות, אבל צריך להשאיר משהו גם לבא אחריי".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה