אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבא אמר: "יש לנו רק חובות, לא זכויות. שום דבר לא מגיע לנו" צילום: עמית שעל

אבא אמר: "יש לנו רק חובות, לא זכויות. שום דבר לא מגיע לנו"

מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל, ניהול וביטוח פיננסים, מספר שאף שהיו עניים, אביו סירב לקבל עזרה

10.06.2010, 09:47 | דיאנה בחור-ניר

הוריי, מיכאל ופורטונה, עלו מתוניסיה ב־1947. אבי היה אדם מאוד חזק ודומיננטי, וארגן בני משפחה וחברים לעלות לארץ ולהגשים ציונות הלכה למעשה. אחרי כמה גלגולים בארץ הם השתקעו בניצני עוז, בסמוך לטול כרם, והחוויות המעצבות של ילדותי קשורות לחיים על הגבול. היה לנו משק חקלאי, וכל הזמן היו הסתננויות וגניבות. כילדים נהגנו להתלוות למשמר האזרחי שההורים הקימו בפטרולים לשמירה על המושב. זה היה מין מבחן בגרות.

"זיכרון טראומתי שלי הוא מתקופת מעברנו למושב. ראיתי את אמי בוכה ומתחננת בפני הגזבר שיקדים לה תשלום של 10 לירות, כי 'הילדים שלי רעבים ללחם'. הזדעזעתי. הייתי בטוח שכיוון שאנחנו עובדים, חרוצים, עצמאים - הכל מסודר. גידלנו הכל במשק, אבל עד שיש ירקות, ביצים וכו' עובר זמן. הפחד מהמחסור מלווה אותי מאז כל חיי.

1966. מאיר אוזן עם אביו מיכאל בחתונתו השנייה בקיבוץ יגור, צילום: אוראל כהן 1966. מאיר אוזן עם אביו מיכאל בחתונתו השנייה בקיבוץ יגור | צילום: אוראל כהן 1966. מאיר אוזן עם אביו מיכאל בחתונתו השנייה בקיבוץ יגור, צילום: אוראל כהן

"לי ולאבי היו הרבה עימותים, ולקח לי שנים לסלוח לו ולהבין את האיכויות שלו. הוא היה מאוד תובעני, ולא פעם חונכנו במכות, בלי חוכמות. לפני בית הספר היינו קמים לעבוד - לחרוש, לאסוף ביצים, לחלוב את הפרות - ואין דבר כזה שאתה לא רוצה. לא רוצה אומר שתי סטירות לחי. כילד רגיש זה מאוד פגע בי. אבי אמר תמיד: 'יש לנו רק חובות, כלום לא מגיע לנו, הזכות היחידה שלנו היתה שעלינו למדינת ישראל'. חונכנו שכל דבר אנחנו צריכים ליצור בעצמנו, ששום דבר לא מגיע לנו.

"אבי היה אדם גאה מאוד. כששימש מזכיר פנים של המושב הוא לא הסכים בשום אופן לקבל שכר, ואמר: 'אני עושה את זה כשירות לציבור, לא רוצה שיגידו שאני עושה את התפקיד כדי להתפרנס'. במקום זה אנחנו, בני הבית, עבדנו קשה מאוד במשק. כשהיה נוסע לסוכנות סירב לקבל החזרי נסיעות, וכששר החקלאות אהרון אוזן בישר לו שכחלק מהתמיכה בהתיישבות הצעירה יחליפו לכולם את הבתים במושב, אבי השיב: 'אתה יכול להחליף את כל הבתים, אבל לא את שלנו'. עד היום אמי גרה בבית הזה.

"אף שהייתי כל כך חשוב למשק, הוריי החליטו לשלוח אותי לפנימייה כי הבינו את חשיבות ההשכלה. אמי נהגה לומר לי: 'אתה תציל את המשפחה'. היא התכוונה שאצליח ואוכל להחזיק את המשפחה, וזו ממש נבואה שהגשימה את עצמה. האחריות על כל המשפחה נשארה טבועה אצלי.

"כיוון שמגיל 14 כמעט שלא הייתי בבית, ותמיד היינו בעימותים רבים, חשבתי שלאבי לא היתה השפעה עליי, אבל היום אני מבין שהוא הדמות שהשפיעה עליי יותר מכל. הוא היה אדם קשה, אבל גם מוסרי וישר, ולמדתי ממנו שבשביל לקבל גמול אתה צריך להיות בעל ערך - לקח שאני מקפיד ליישם גם בחיי המקצועיים".

תגיות