אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: סין קוראת ל"אחדות לאומית" צילום: סי די בנק

דו"ח טכנולוגי: סין קוראת ל"אחדות לאומית"

והיא תצנזר כל מה שלא יתרום לכך; ביל גייטס מנסה להציל את האיטי באמצעות בנקאות סלולרית; לפעמים שווה להיות בלוגר; ופאדיחה קשה של חברת הגנטיקה החביבה על גוגל

09.06.2010, 12:50 | יוסי גורביץ

מי לא רוצה אחדות?

אחד המגפות הקשות של עולם הפוליטיקה היא תפיסת האחדות. משל ישן ששמענו כולנו בילדותנו מדבר על הזרד הבודד, שכל אחד יכול לשבור, ועל ערימת זרדים מאוחדת, שאיש לא יכול לשבור. ערימות זרדים כאלה נישאו בשעתו לפני נושאי משרה רומאיים. הן נקראו fasces. מכאן שורש המילה פאשיזם, שהיא הדרישה לאחדות מטשטשת הבדלים.

הדרישה הזו, מטבע הדברים, מופנית תמיד למי שאינו מסכים עם הקונצנזוס הלאומני. אף אחד לא דורש מאיתנו אף פעם להתאחד עם המורד, עם מעורר המבוכה, עם המצביע על עוולות ובעיות, עם מי שהבחין בטיב האריג של בגדי המלך החדשים. לא; אחדות היא עם המרכז, בדרך כלל המרכז המפוחד, והיא דרישה להשתקת קולות בעייתיים. יישמע נא רק קול אחד. כוחנו בהתעלמות מהצדדים המציקים שבמציאות. מי שחורג מן השורה, מי שמשמיע קול אחר, מסכן את "אחדות האומה" ובהתאם מסכן את כולנו. הקריאה לאחדות, בהכרח, מוציאה אל מחוץ לגדר את מי שאינו מסכים איתה.

זו עמדתה העדכנית של סין (חשבתם על משהו אחר?), ובסופו של דבר היא קצת מפתיעה. המשטר הקומוניסטי שלה, הרצחני בהיסטוריה האנושית, בנה עצמו תמיד על הוצאה מהכלל: תחילה, בראשית ימיו, היו אלה ה"אנטי בולשביקים" שהוא רצח במהירות מסחררת, ואחר כך הקומינטאנג של צ'אנג קאי שק, תנועה מושחתת יותר אם כי רצחנית פחות, היא זו שהפכה למוקעת מן הכלל. על מהפכת התרבות, שבה בישלו סטודנטים את מוריהם בהסכמת המשטר, מיותר להרחיב את הדיבור.

אבל בשנים האחרונות סין מאחדת את עצמה סביב הלאומנות, על קומוניזם כבר לא מרבים לדבר. בשנה האחרונה ניכרת אפילו רהביליטציה של צ'אנג קאי שק והקומינטאנג, האויב הגדול לשעבר – הם מוצגים כעת כפטריוטים סינים גדולים, אם כי תועים.

סין סימנה את המאוחד: הסינים הטובים כולם. עכשיו, מגיעה שעתם של המוקעים מהכלל: אלה שמצביעים על בעיות. מסמך רשמי של הממשלה, שככל הנראה לא נערך כראוי – הוא מדבר בחיוב על טוויטר, בעוד שהמשטר אוסר את השימוש בו – מצהיר בפסקנות שכדי לשמור על ה"אחדות", המשטר לא יניח לדברים עוכרי שלווה להתפרסם. או, בלשון המוטו של גוף ישראלי מסוים, הוא מתיר לנתיניו את "החופש להתבטא באחריות". ואם הם לא יגלו אחריות – נו, אז יגיע תורו של המשטר להפגין אותה. הרמוניה שתהיה פה!

דיברו הרבה בעשור האחרון על ה"מאה של סין". זה היה כשהמשטר עדיין אפשר פתיחות מסוימת. ההסתגרות הזו – העמדה האוטומטית כמעט של כל משטר סיני, שרואה במה שמחוץ לגבולותיה של סין ברבריות וסטיה – צפויה לשבש משמעותית את עלייתה של סין.

לבנות תשתית מאפס

זוכרים את האיטי? נו, האי המוכה ההוא, שחטף רעידת אדמה מסיבית לפני כמה חודשים ונתן לצה"ל הזדמנות יח"צ חיובית נדירה? כן, ההוא. ובכן, מסתבר שהבעיות בו נמשכות גם אחרי שהוא הפסיק לעניין את הישראלים, או בעצם את כל העולם.

כדי לשקם, יש צורך בכסף. זה בדרך כלל תפקידם הקלאסי של בנקים, אבל לפחות שליש מהבנקים והכספומטים בהאיטי נהרסו ברעש. לא שזה היה חשוב במיוחד – רק לעשירית מתושבי האיטי היה חשבון בנק מלכתחילה.

אז מה עושים? שורה של אנשים וארגונים שוחרי טוב, ביניהם בולט ביל גייטס, מקימים מיזם לבנקאות סלולרית. השטיק הזה נפוץ מאוד במדינות עולם שלישי: לאף אחד אין חשבון בנק אבל לכולם יש סלולר. הכסף עובר באמצעות הודעות SMS וכרטיסי זיכרון. בקניה, מיזם כזה – בשם M-Pesa – הצליח להגיע לתשעה מליון קנייתים, כ-40% מהאוכלוסיה הבוגרת במדינה, בתוך שלוש שנים.

עכשיו מציעים גייטס ואחרים פרסים לחברות שיקימו תשתית של בנקאות סלולרית בהאיטי: החברה הראשונה שתצליח להעמיד תשתית ראויה בתוך חצי שנה תקבל 2.5 מיליון דולר, החברה השנייה שתקים תשתית תוך שנה תקבל 1.2 מיליון דולר. הבעיה, כמו תמיד, תהיה אבטחה. נקווה שזה יעבוד.

אבל זו האיטי, כך שלא רצוי לטפח אופטימיות.

האיטי. הסלולר יחליף את הבנק, צילום: אי פי אי האיטי. הסלולר יחליף את הבנק | צילום: אי פי אי האיטי. הסלולר יחליף את הבנק, צילום: אי פי אי

בומבה של נביא

כלכלנים, אומרת הבדיחה הידועה, חזו נכון תשעה מתוך חמשת המשברים הכלכליים האחרונים. ובכל זאת, האנשים שהעזו בתוך גל האופטימיות חסר הבסיס של השנים האחרונות לומר את האמת הלא נעימה, זוכים עכשיו לכל הכבוד הראוי. על נוריאל רוביני שמענו כולנו. עכשיו תורו של אדווארד יו.

מי? ובכן, יו הוא כלכלן אוטודידקט והוא מתקיים, בקושי, מחצי משרת הוראה. הוא בלוגר בעיקרו, ובשנים האחרונות הוא הזהיר שוב ושוב שגוש היורו לא יוכל להתקיים כפי שהוא. החוסכים הקשישים של גרמניה, הוא אמר, לא יוכלו לשאת על כתפיהם את הצעירים הבזבזניים של מדינות ה-PIGS – ראשי תיבות לא סימפטיים, בלשון המעטה, של פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד.

הוא כתב פוסט אחרי פוסט, וכולם צחקו עליו, עד שפתאום זה הפסיק להיות מצחיק. עכשיו הפך יו למרצה מבוקש, שהטקסטים שלו נקראים ברצינות בבית הלבן ושקרן המטבע העולמית מבקשת את עצותיו.

יו די נהנה מהמצב, ומציין שבשנים שבהן כולם עשו כסף הוא בקושי סגר את החודש, אבל דווקא עכשיו השם שלו מוכר מאוד בקטלוניה. פופולרי הוא לא: הוא אומר למדינות ה-PIGS שהן חיו מעבר להכנסתן, ושעכשיו הן צריכות לבלוע ירידה ברמת החיים של 20%.

יו לא נטול שגיאות, אבל בהשוואה לאלילים שנופצו - גרינשפן ואחרים – הוא נביא של ממש. והוא בסך הכל בלוגר.

אתם בטוחים שזה אני?

יש חברה ו-23andMe שמה, שההתמחות שלה היא פיענוח הקוד הגנטי של בני אדם ותיאור של הבעיות שהם צפויים ללקות בהן בגללו. זה עסק צעיר ומתפתח, כמסתבר, והם עושים את זה בזול. כנראה שיותר מדי בזול.

בשבוע שעבר קרתה לחברה תקלה, והיא שלחה ל-96 אנשים את התוצאות הלא נכונות. התוצאה היתה פאניקה בקרב הלקוחות: אם אחת, שהזמינה בדיקה לבנה התינוק, הבינה מן התוצאות שהבן שלה איננו בנה, ונכנסה לחרדות; כחודש לפני לידת בנה בתי חולים באזור טעו ומסרו למשפחות את התינוק הלא נכון. במקרה אחר, נאמר לאשה ממוצא אינדיאני שהיא 100% אירופאית ושמשפחתה מגיעה מהמזרח התיכון, ובמקרה אומלל אחד נאמר לגבר שהוא בעצם אשה. על אף שהממצא הזה היה זוכה לאהדה של מספר הוגות פמיניסטיות, שטוענות שהמין הוא תוצאה של תפיסה חברתית ולא ביולוגית, הוא הפגין שובניזם זול והביע את הספקות המתבקשים.

כאן המקום לציין ש-23andMe איננה מגדירה את עצמה כחברה רפואית, משום שהעובדים שלה אינם רופאים; היא מגדירה את עצמה כעוסקת ב-recreational genetics, "גנטיקה בידורית". הסיבה שהיא בכלל מושכת את תשומת ליבו של הציבור היא הקשרים שלה לגוגל: החברה פועלת מתוך משרדי גוגל, גוגל משקיעה בה כסף - ואן וושצ'יצ'קי, אחת המייסדות, היא אשת חיקו הנצחית של אחד, סרגיי ברין.

ברין עצמו דווקא מאמין בחברה: בהתבסס על המחקר שלה, הוא הצהיר בשעתו בפומבי שיש סיכוי טוב שהוא יפתח פרקינסון.

קצרצרים

חדשות רעות לחיים על עמלם של אחרים: בניגוד לדעה הרווחת, מסתבר שלציבור הבריטי עדיין יש שכל ישר, ו-48% מתוכו אמרו כי ניתוק משתפי קבצים מהרשת, לאחר שהוזהרו, הוא עונש צודק והגון. רק 14% התנגדו. 25% מהציבור סברו שניתוק מהרשת הוא אמצעי ההרתעה היעיל ביותר כנגד הפיראטים, בעוד ש-14% קראו לתביעות פליליות כנגדם ו-11% לניתוק חלקי. 63% אחוז מהבריטים שנסקרו טענו שאינם מעורבים בהורדות בלתי חוקיות. חלק ניכר מהציבור הבריטי סבר שיש להגן על "תעשיות היצירה".

מחרתיים נקבל הוכחה ניצחת לאבולוציה - או, ליתר דיוק, לדה-אבולוציה - כשמאות מיליוני גברים יחזירו עטרה ליושנה ויתקשרו עם העולם סביבם, כמו אבותיהם הקרו-מאניונים, בנהמות וצווחות בלבד, בליווי חבטה פה ושם, תוך סביאת משקאות משכרים למחצה ובליסת פיצוחים. הסיבה למגפה המחזורית – היא מגיעה מדי ארבע שנים – היא המונדיאל, כפי שהוא מכונה במקומותינו. בעולם דובר האנגלית הוא נקרא The World Cup, ולרגל האירוע שינתה גוגל את הלוגו שלה: מומלץ למי שיערוך חיפוש אחרי המונח להביט בתחתית העמוד. צפויה לו הפתעה.

הבדרן והפרשן האמריקאי סטיבן קולבר חבר למיקרוסופט, ושניהם גייסו כספים להצלת מפרץ מקסיקו – אותו כינה קולבר "המפרץ האמריקאי", משום שלדבריו "אנחנו שברנו אותו, עכשיו הוא שלנו" – בשיטה ייחודית. מיקרוסופט התחייבה לשלם 2,500 דולר עבור כל פעם שקולבר אמר את המילה "בינג". הפעם האחרונה היתה כשקולבר אמר שהוא rob-bing, כלומר שודד, את מיקרוסופט. קולבר הפציר בקהל לנסות את מנוע החיפוש, לדבריו משום שהוא מנוע משובח – מידע שהוא קיבל, אמר, באמצעות חיפוש גוגל. בסך הכל פלט קולבר את המילה "בינג" 40 פעמים, ומיקרוסופט תתרום 100,000 דולר.

ואם כבר זיהום המפרץ, החברה האחראית לו – BP המושמצת – עסוקה כנראה יותר ביח"צ מאשר בניסיונות להפסיק את הזיהום. בנסיון לשכנע את האמריקאים שהמציאות ורודה יותר מכפי שהיא נראית, רכשה BP את המודעה הראשונה בגוגל שמופיעה לצד תוצאת החיפוש "דליפת נפט". אבל ב-BP מבינים ביח"צ פחות מרני רהב, והתוצאה היא ששמה של החברה מתנוסס מעל חדשות ותמונות שליליות במיוחד.

לבוסים שנמאס מעובדים שמעבירים את שעות העבודה בעדכון רשתות חברתיות, דבר שעשוי לגרום לנזק לחברה משום שהיא עשויה להיות מיוצגת על ידי אידיוטים שגרועים אפילו מאנשי היח"צ שלה, מומלץ להשתמש בחומות האש של חברה בשם Palo Alto Networks, שמסוגלים להפוך פייסבוק ומגפות חברתיות אחרות לאתרי קריאה בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
כמה שזה נכון - גם בפאשיזם
וגם בדעה השמאלנית השלטת באקדמיה, בתקשורת ובין האומנים: "הדרישה הזו, מטבע הדברים, מופנית תמיד למי שאינו מסכים עם הקונצנזוס הלאומני. אף אחד לא דורש מאיתנו אף פעם להתאחד עם המורד, עם מעורר המבוכה, עם המצביע על עוולות ובעיות, עם מי שהבחין בטיב האריג של בגדי המלך החדשים. לא; אחדות היא עם המרכז, בדרך כלל המרכז המפוחד, והיא דרישה להשתקת קולות בעייתיים. יישמע נא רק קול אחד. כוחנו בהתעלמות מהצדדים המציקים שבמציאות. מי שחורג מן השורה, מי שמשמיע קול אחר, מסכן את "אחדות האומה" ובהתאם מסכן את כולנו. הקריאה לאחדות, בהכרח, מוציאה אל מחוץ לגדר את מי שאינו מסכים איתה." אריאל זילבר נחשב יוצר מוערך - עד אשר העיז להביע דעה החורגת מהקונצנזוס בין האומנים. כנ"ל עמיר בניון.
09.06.10
לכל התגובות