אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תגליות הגז: "ישראל צריכה להכריז על המים הכלכליים שלה כבר מחר בבוקר" צילום: בלומברג

תגליות הגז: "ישראל צריכה להכריז על המים הכלכליים שלה כבר מחר בבוקר"

עו"ד אמיר כהן-דור, מומחה למשפט ימי, סבור כי המדינה צריכה להכריז על השטח הימי שלה, על מנת לאפשר פעילויות כגון חיפוש נפט וגז

10.06.2010, 06:57 | רויטל חובל

"אם המדינה סבורה שיש צורך בהכרזה הרי שנשאלת השאלה היכן היא היתה עד עתה?", אומר עו"ד אמיר כהן־דור, מומחה למשפט ימי ממשרד עו"ד ש. פרידמן, "זה בוודאי גם עלול ליצור שיתוק בינלאומי והיא לא תוכל לטעון לקיומה של הכרזה משתמעת מעצם הקידוח שעה שהצעת החוק גורסת שאין הכרזה. מכל מקום, עדיין לא מאוחר. אם אני הייתי במקום ישראל, מחר בבוקר הייתי מכריז על המים הכלכליים".

מדינת ישראל אמנם אינה צד לאמנה הבינלאומית שמתייחסת לשטחים הימיים, אך בכוונתה לפעול על פיה ומכאן נולדה הצעת חוק שיזמו משרד התשתיות, משרד המשפטים ומשרד החוץ ב־2008, הצעה שלא הבשילה.

על פי עו"ד כהן־דור, "כיום חלים על האזורים הימיים של ישראל שני חוקים, חוק מימי חופין וחוק השטחים התת־ימיים. לפי חוקים אלה, שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת־קרקעי של השטחים התת־ימיים הסמוכים לחופי ישראל, גם מחוץ למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה".

מדבריו עולה כי הצורך בהכרזה על השטח הימי של ישראל נדרש על מנת לאפשר פעילויות כגון חיפוש נפט, לשמור על זכויות דיג ולמנוע שידורי רדיו פיראטיים ממתקנים ימיים מלאכותיים.

על פי בדיקתו של כהן־דור והצוות המקצועי במשרד, אין אופן ברור בו ההכרזה צריכה להתבצע. ההנחה היא שכל מדינה זכאית, על פי מערכת הדין הפנימית שלה, לבחור את אופן ההכרזה. יחד עם זאת, ברור על פי טיוטת הצעת חוק כי דרך ההכרזה של ישראל היא מכוח החוק. על מנת שלהכרזה יהיה תוקף בינלאומי, לפי האמנה משנת 1982, יש להציג את השטח המוכרז במפות ויש לתת פומבי למפות בדרך הפקדתן אצל מזכירות האו"ם. צעד כזה לא נעשה עד היום. "אם היינו מכריזים ב־1982 או לאחר מכן כבר מזמן העניין היה פתור וממילא כל מחלוקת המתעוררת ממנו", מוסיף כהן־דור.

לעתים קרובות, מים טריטוריאליים או מים כלכליים הנתבעים על ידי מדינה מסוימת, נתבעים גם כן על ידי מדינה אחרת. אמנת 1982 קובעת שמדינות רשאיות להסכים על הליך ליישוב סכסוך כרצונן, בין בהליך פישור ובין לפי מנגנון יישוב סכסוכים הקבוע באמנה. השאלה האם מדינות אשר פועלות על פי עקרונות האמנה גם אם אינן צד לה, כגון מדינת ישראל, מחויבות לפעול על פי מנגנונים אלה היא שאלה המצריכה דיון נפרד. דיון זה עשוי להתברר באחת מארבע אפשרויות: בית הדין הבינלאומי של דיני הים בהמבורג, בית הדין הבינלאומי בהאג, ועדת בוררים המוקמת מכוח האמנה או ועדת בוררים מיוחדת שמוקמת לצורכי יישוב סכסוכים בנושאים טכניים של דיני הים.

תגיות