אבסורד המס הישיר

מערכת המס הישיר, הכוללת את מס ההכנסה, מס הבריאות והביטוח הלאומי, אמורה להיות מבוססת על מספר עקרונות יסוד כשהבולטים בינהם הם שהמערכת היא פרוגרסיבית, דהיינו, ככל שההכנסה גדולה יותר כך עולים שיעורי המס, וגבייה מקסימלית של המס.

לצערי, כמי שכיהן כממונה על הכנסות המדינה, אנו עדים לעוול שנגרם לעשרות אלפי עצמאים ושכירים המשלמים שיעור מס גבוה מעל לשיעור המקסימלי בחוק.

במסגרת התוכנית לשנים 2009 ו-2010 העביר האוצר החלטה להעלות את תקרת השכר לעניין גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מפי 5 מהשכר הממוצע במשק לפי 10 מהשכר הממוצע במשק.

תיקון זה, על בסיס הערכות האוצר, צפוי להכניס למוסד לביטוח לאומי כ-536 מיליון שקל בשנת 2010. הוראה זו צפויה להסתיים ב-31.12.2010 על פי הוראת שעה. היה זה בעליל תרגיל של העלאת גובה המס הישיר מבלי לשנות את שיעורי מס ההכנסה.

החלטה זו הביאה למצב אבסורדי לפיו בעלי הכנסה שבין 39 אלף שקל לבין 79 אלף שקל משלמים 57% מס ישיר, ואילו בעלי ההכנסה הגבוהה הנעה מ-79 אלף שקל ועד למעלה ממיליון שקל משלמים רק 45% מס.

יש להדגיש כי אין כיום כל משמעות לשיעורי מס ההכנסה. מה שקובע לכל יחיד זהו שיעור המס הישיר על הכנסתו, שהיא תוצאת שיעור מס ההכנסה, הביטוח הלאומי ודמי הבריאות.

מנתוני מנהל הכנסות המדינה מקבלי ההכנסות, שכירים ועצמאים, שהכנסתם נעה בין 39 אלף שקל (ברוטו) ועד 79 אלף שקל (ברוטו) הינם כ-48,600 איש ואישה במעמד הבינוני הגבוה.

המס הישיר אותו משלמת קבוצה זו, במקטע זה של ההכנסה, הכולל את מס ההכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות עומד על 57%. לעומת זאת, בישראל ישנם כיום כ-13 אלף איש שהכנסתם החודשית מעל 79 אלף שקל. אולם שכבת אוכלוסיה זו משלמת בקטע ההכנסה שמעל 79 אלף שקל מס ישיר בגובה של 45% בלבד.

במצב כיום, העובדה שבעלי הכנסה במדרגה שבין 39 אלף שקל ועד 79 אלף שקל משלמים מס ישיר בשיעור גבוה יותר מבעלי ההכנסה הגבוהה במשק הינה עיוות משווע, ושינוי רדיקלי של תפיסת הבסיס של מדרגות המס הישיר, שהוא מס פרוגרסיבי על הכנסות יחידים.

בשנת 2002 ביטל משרד האוצר את תקרת הביטוח הלאומי כליל. ממחקר שנערך בבנק ישראל ב-2004 עולה כי ביטול תקרת ההכנסה לתשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ביולי 2002, שגרם להכבדה משמעותית בנטל המיסוי הישיר על בעלי הכנסות גבוהות, הביא לפתיחה של כ-2,200 חברות חדשות במסגרת תכנון מס שגרע מאות מיליוני שקלים מהכנסות המדינה.

למרות שהחברות שהוקמו במהלך 2002 כמקלט מס מהוות רק כשלושה אחוזים ממספר החברות הפעילות במשק, תכנון מס באמצעותן הביא לאובדן תקבולי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי בהיקף של כחצי מיליארד שקל, על פי הערכת מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר.

מניסיון העבר יש להפיק לקחים, אולם, העובדה שנגרם עוול חמור בעיוות מדרגות המס מחייבת תיקון מיידי. לפיכך, יש לבטל לאלתר החלטה זו ולהעמיד את תקרת ההכנסה על פי 5 מהשכר הממוצע כבר מיולי 2010.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.

נכתב בשיתוף עם ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים איגוד לשכות המסחר