הקבלנים על תוכנית האוצר: "מגלגל את תפוח האדמה הלוהט לאחרים"

תוכנית משרד האוצר להתערבות בשוק הדירות, אשר אמורה להביא לעלייה בהיצע ולירידה במחירים, לא משאירה את הפעילים בענף אדישים. 

 

ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, אומר כי "התאחדות הקבלנים מברכת על כל רפורמה שתקל את מצוקת הדיור של זוגות צעירים ותעודד קידום תמ"א 38 ופינוי־בינוי". עם זאת, הוא ממהר לסייג את הברכות: "נראה שהאוצר מגלגל את תפוח האדמה הלוהט אל משרדי הממשלה האחרים ולא נוקט פעולות בתחום אחריותו. הוא לא מטפל במרכיב המיסוי ובמתן הקלות במס לזוגות צעירים, לא מציע מענקי מקום בפריפריה, פטור ממע"מ או הכרה בריבית על משכנתה לדירה ראשונה".

בובליל מתקשה להאמין כי גם ההנחיה לוועדות התכנון לשחרר מספר קבוע של יחידות דיור בשנתיים הבאות תתקשה לצאת אל הפועל. לדבריו, "לא נקבעו אבני דרך תקופתיות לבחינה אם ועדות התכנון עומדות בהנחיות, לא נקבעו סנקציות או דרכי אכיפה ולא הוקצו תקציבים לנושא. ללא גורמים אלו מדובר בהצהרות. אין סיבה נראית לעין שהוועדות יצליחו לפתע לשחרר עוד עשרות אלפי דירות בשנה רק מפני שהאוצר ביקש".

ארנון גלעדי, חבר בוועדה המקומית בתל אביב ויו"ר הוועדה לדיור בר־השגה בעיר, אומר כי הטיפול בבעיית הדיור הוא צעד מבורך, אך מוסיף ביקורת על האמצעים. "אני שמח שממשלת ישראל התעוררה והבינה שיש צורך לעשות משהו בנוגע למצוקת הדיור. לא מספיק לחייב אישור של 70 אלף יחידות דיור בכל שנה, צריך לחייב ש־20% מתוכן יהיו מיועדות לדיור בר־השגה, אחרת לא פתרנו את הבעיה", הוא אומר. על הצעת האוצר להקים צוות מנכ"לים שירכז את רשימת החסמים המונעים מפרויקטים לצאת לדרך, אומר גלעדי כי "הנושא נידון כבר שנים, אבל מה שלא הובא בחשבון עד עכשיו הוא הצד הפיננסי. התייחסו רק לחלק התכנוני. נראה לי שצוות מנכ"לים יכול לעזור לזרז את הוצאת התוכניות לפועל, אבל חייבים לכלול בתוך העניין הזה גם את הנושאים השונים בצד הכלכלי. צריך להחזיר את ההשתתפות במענקי המשכנתאות למי שקונה דירה ראשונה ולשלב תקנות חדשות במיסוי בדירה ראשונה".

גלעדי אומר כי אף שהוא מכיר בחשיבות של פרויקטים להתחדשות עירונית, כמו פינוי־בינוי ותמ"א 38, תמוהה בעיניו הצעת האוצר לאלץ כמעט חצי מהדיירים להתפנות מבתיהם לטובת הפרויקטים. "להחליט ש־51% חתימות מאפשרות פינוי זה מאוד בעייתי. זה אומר שמפנים כמחצית מהתושבים למרות התנגדותם, זה ממש כמו לאנוס".

עו"ד רויטל ברילשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ממקדת את הביקורת כלפי הצעות האוצר בסעיפי הקרקעות החקלאיות. "היו צוותים להחזרת קרקע חקלאית בעבר ובדרך כלל הבעיה איתם היא שהם לא מאוזנים", היא אומרת, "הגופים שמייצגים את הציבור - גופים חברתיים, גופי איכות הסביבה או גופים תכנוניים - לא לוקחים בהם חלק".

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים, הופתע לשמוע את האמירה כאילו יש כיום קרקע חקלאית זמינה לבנייה ל־12 אלף יחידות דיור. לדבריו, "לא נעשתה עד כה כל פנייה רשמית אל תנועת המושבים כדי שיחזירו את אדמותיהם. עצם הימצאותן של מספר גדול כל כך של קרקעות חקלאיות זמינות לבנייה נשמעת לי תמוהה".

עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, מאשר גם הוא כי לא היתה כל פנייה אל הקיבוצים להשיב את אדמותיהם במרכז הארץ.