פרשנות: דרוש קבלן ביצוע

כשנשאל לאחרונה מדוע משרדו לא מקדם חוק מסוים לשיפור תנאי המחיה בישראל, ענה בכיר במשרד ממשלתי כי "השורה התחתונה היא שמשרד האוצר הוא חזות הכל בממשלה". הוא הסביר כי האוצר הוא המפתח, אבל הוא גם צוואר הבקבוק שעוצר את רוב החקיקה המיטיבה עם אזרחים במדינה הזאת. דברים ברוח זו חוזרים בגרסאות דומות במרבית השיחות שבהן נדרשים נבחרי ציבור או פקידי ממשלה להסביר חוקים תקועים שנועדו לשפר את מצבנו. זה לא חדש. אבל זה מצליח בכל פעם להזכיר עד כמה חלוקת הכוח בין משרדי הממשלה איננה הולמת משק מורכב כמו של ישראל.

כל הזכויות לא שמורות, וכל הרעיונות ממוחזרים

בחבילת ההצהרות הזו, שהאוצר מפרסם להצלת ענף הדיור מעצמו, הוא ממחזר למעשה אוסף של רעיונות שהועלו בשנים האחרונות על ידי משרדי ממשלה שונים. רעיונות שהמשרדים לא הצליחו להפוך למציאות. רשימת הוגי הרעיונות הממוחזרים החלקית כוללת את שר השיכון לשעבר זאב בוים שביקש לשנות את החסמים בתחום הפינוי־בינוי; נמצא בה גם משרד המשפטים שמנסה לאורך שנים, ללא הצלחה, להגדיר מראש את מספר יחידות הדיור שיאושרו בכל שנה; גם רעיון של משרד התשתיות תחת בנימין בן אליעזר להרחבת תמ"א 38 נמצא בהצעת האוצר; וגם רעיון של שר השיכון הנוכחי, אריאל אטיאס, שמנסה כבר חודשים לקדם החזרת קרקעות חקלאיות למדינה.

מעבר לעובדה שמדובר באוסף רעיונות ישנים, האבסורד הוא שהרעיון המשמעותי ביותר שמופיע בהצהרה — מקודם בימים אלו במסגרת ממשלתית אחרת. מדובר ברעיון מכסת האישורים לבניית 70 אלף דירות חדשות בשנה לכל הפחות. האם באוצר שכחו שזהו אותו רעיון בדיוק שעומד במרכז הרפורמה בתחום התכנון והבנייה, זו שמאחוריה עומד משרד ראש הממשלה.

המשרדים רבים ביניהם, והבעיה נותרת על כנה

מי שמכיר את הדינמיקה של מסדרונות הכנסת והממשלה לא הופתע מההצהרה של האוצר. במשחק הפוליטי השאלה החשובה היא לא מי השיג יותר הטבות עבור הציבור, אלא מי יקבל את הקרדיט.

מעניין היה לצפות בשחקנים בהצגה הזאת. שר השיכון אטיאס מספר לכולם על התוכנית שלו, שתשפר את מצב רוכשי הדירות הצעירים ותכלול הטבות מס והלוואות שונות. משרד האוצר מבין שזו מלכודת שעלולה לעלות לו כסף. בנק ישראל מנסה לגנוב לשניהם את הקרדיט ומקשה על מתן משכנתאות (בעוד שהם שוכחים שהלקוח הסופי יהיה הנפגע המרכזי מכך). ובמערכה האחרונה (בינתיים) האוצר נוטל לעצמו את הקרדיט כלוחם למען רוכשי הדירות באשר הם.

השורה התחתונה בחבילת ההצהרות של האוצר היא שזו מלאה בכוונות טובות, אבל נראית כמו משהו שלא באמת ישנה כאן את המצב. הבעיה העיקרית של שוק הדיור הישראלי היא הלחץ של קונים במרכז הארץ בשל מחסור בקרקע, עניין שהאוצר לא יוכל לשנות בחוק ההסדרים הבא וגם לא בזה שאחריו ללא שינוי תפיסתי בממשלה כולה ובמינהל מקרקעי ישראל.