המוסדיים התנגדו אך הבונוס של יו"ר מזרחי טפחות אושר ברוב קולות

האסיפה הכללית של בנק מזרחי טפחותאישרה בשבוע שעבר ברוב קולות את הענקת הבונוס בהיקף של 800 אלף שקל עבור ביצועי השנה החולפת ליו"ר הבנק יעקב פרי. זאת חרף המלצתה של חברת הייעוץ פועלים סהר לגופים המוסדיים להתנגד בהצבעה.

בחינת הצבעת המוסדיים מוכיחה פעם נוספת כיצד אין להם יכולת השפעה אמיתית על התוצאות. מבדיקת ההצבעה של קרנות הנאמנות בנושא הבונוס לפרי עולה כי רוב בתי ההשקעות התנגדו לבונוס. מדובר בבתי ההשקעות: דש, הלמן אלדובי, ישיר בית השקעות, מיטב, כלל פיננסים, מגדל שוקי הון, הראל פיננסים, פסגות, אקסלנס, מנורה פיננסים, מילניום ואוריון. זאת בעוד שבתי ההשקעות אפסילון, אנליסט, רמקו, מודלים, סיגמא, אי.בי.אי ורוטשילד הצביעו בעד.

גם בקרב חברות הביטוח נרשם רוב מתנגד. חברת מגדל, שתיק ביטוחי המנהלים שלה מחזיק ב־2.1% ממניות מזרחי טפחות, וחברת הביטוח כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי, שתיק ביטוחי המנהלים שלה מחזיק ב־1.5% ממניות הבנק, התנגדו לבונוס.

יתר חברות הביטוח הגדולות טרם פרסמו באתרים שלהן את אופן הצבעתן, אך סביר להניח כי מנורה, הפניקס והראל יישרו קו עם ההצבעות של בתי ההשקעות שבבעלותן והתנגדו. ומעבר לכך, חמש חברות הביטוח הגדולות משתמשות בשירותי פועלים סהר שהמליצה להתנגד, וספק אם מי מהחברות תאזור אומץ ותצביע בניגוד להמלצה, כשעל פי הדין היא היתה נדרשת במקרה זה לכנס את ועדת ההשקעות שתנמק מדוע בחרה לפעול בניגוד לגוף הממליץ. בתי ההשקעות שהצביעו בעד הענקת הבונוס, ובהם אנליסט ואפסילון, לא נעזרים בשירותי פועלים סהר באופן שהקל עליהם לתמוך בבונוס מבלי לתת הסברים נוספים.

צילום: עמית שעל

פועלים סהר המליצו להתנגד  לבונוס בטענה כי הוא ניתן "מבלי שניתן גילוי או מידע מפורט בדבר היעדים שקבעו את גובה הבונוס. להבנתנו, המענק נקבע על ידי הדירקטוריון בהתאם לקווים מנחים כלליים ויכול שייקבע באופן שרירותי". פרי עובד במזרחי טפחות בהיקף של 60% משרה בלבד. חבילת השכר שלו לשנת 2009, כולל הבונוס שאושר, עמדה על 2.6 מיליון שקל.

הענקת הבונוס אושרה ברוב קולות והתאפשרה - למרות התנגדות רוב המוסדיים - בשל חוק החברות. לפי החוק, תנאי כהונה והעסקה של דירקטור טעונים אישור דירקטוריון, ועדת ביקורת ואסיפה כללית ברוב רגיל. אלא שבעלי השליטה הם ששולטים באסיפה הכללית. מטבע הדברים, דבר הבונוס ליו"ר שלו היה ידוע לדירקטוריון, וספק אם היה מועלה לאישור הדירקטוריון אם לא היה מקבל את תמיכתו.

מי ששולט בבנק מזרחי הם מוזי ורטהיים (20.1%) ומשפחת עופר (19.8%). המוסדיים והציבור מחזיקים יחד אמנם את רוב המניות בבנק (53.5%), אלא שספק אם הציבור הרחב, המחזיק במניה באופן עצמאי או דרך מנהלי תיקים, הגיע להצבעה. כך יוצא שגם אם המוסדיים כולם היו מתנגדים לבונוס, הוא היה מאושר. האירוע לעיל הוא רק דוגמה לחוסר המשמעות של הצבעות הגופים המוסדיים באסיפות הכלליות. אם הרגולטור רוצה לחזק ממשל תאגידי ומעורבות של המוסדיים בקביעת החלטות חשובות בחברה, הוא צריך לחזק את כוח ההצבעה של הגופים האמונים על כספי הפנסיה של הציבור.