משיחת יתר: ציור ישראלי
תערוכת אקוורלים של יוסף זריצקי, מגדולי הציירים הישראלים, תיפתח בגלריה גורדון ביום חמישי הקרוב. מחר ייפתח אחד מאירועי האמנות הנחשבים בעולם, "ארט בזל", שם הנוכחות הישראלית מצומצמת לעומת השנה שעברה
1. בגלריה גורדון בתל אביב (בן יהודה 95) תיפתח ביום חמישי תערוכת אקוורלים של יוסף זריצקי, אחד הציירים החשובים ביותר בתולדות הציור הישראלי. בתערוכה יוצגו 32 אקוורלים שנוצרו בשנים 1918–1940, עוד בטרם הקים את "אופקים חדשים" - תנועה אמנותית מקומית שדגלה בערכים של הציור המופשט והלירי.
מרבית העבודות שייכות לאוסף הגלריה, ואלה גם מוצעות למכירה. היתר הושאלו, בין היתר, מאוסף עמי בראון ואוסף הפניקס ויוסי חכמי. את התערוכה אצר ישעיהו יריב, בעל הגלריה, שהבחין לפני כמה שנים בפרט יוצא דופן: "כל פרט באקוורל של זריצקי הוא ציור בפני עצמו", הוא אומר. "והתערוכה הזו, עם הספר הנלווה לה, ממחישה ומדגימה את זה". הדבר מודגש גם באופן ההצבה: בחלל הכניסה מוצגים תצלומים של אקוורלים ולידם פרטים מוגדלים מתוכם. בשאר החללים מוצגים האקוורלים עצמם.
מי שביקר בעבר במכירות פומביות כגון אלה של תירוש ומונטיפיורי, וראה אקוורלים של זריצקי גם במאות ואלפי דולרים בלבד, עלול להיות מופתע מהמחירים, שנעים מ־25 אלף דולר ועד 200 אלף דולר. הסכומים מפתיעים גם לנוכח העובדה שמדובר באקוורל - ציור בצבעי מים על נייר - אך יריב מדגיש את מה שכבר ידוע: לא תמיד המדיום הוא הקובע. דוגמה לכך הוא תחריט של פיקאסו שנמכר לאחרונה במכירה פומבית במיליון וחצי דולר.
"היצירות הנדירות, החד־פעמיות של זריצקי זוכות למחירים גבוהים ביותר", מסביר יריב. "כבר לפני עשר שנים נמכר בשוק אקוורל שלו ב־200 אלף דולר".
אז איך אפשר לדעת איזה אקוורל יקר ערך ואיזה לא?
“יש כל מיני פרמטרים שקשורים לאיכות ולנדירות של העבודה, לתקופה שבה נוצרה וגם לעניין של ביקוש והיצע. כעיקרון, התקופות המוקדמות של זריצקי יקרות יותר מהמאוחרות. למשל, יש שישה אקוורלים שהוא יצר ברוסיה בשנים 1918–1920. דברים מרוסיה הם עוד יותר יקרים, אף על פי שהם קטנטנים".
כמה דוגמאות בתערוכה לאקוורלים נדירים הם "אשת האמן" מ־1918, השייך לאוסף גלריה גורדון (גודלו 13x22 ס"מ), "אשת האמן במבט לרחוב" מ־1920, אוסף הפניקס (גודלו 13x15 ס"מ) ו"ירושלים שער החבשים" מאוסף עמי בראון, שנוצר ב־1923, השנה שבה זריצקי עלה לארץ (גודלו 20x16 ס"מ).
2. יריד "ארט בזל" השוויצרי, אחד הירידים הוותיקים והחשובים בעולם, ייפתח מחר ויינעל בשבת. היריד מתקיים השנה בפעם ה־41, וישתתפו בו יותר מ־300 גלריות מובילות מ־36 מדינות, שיציגו יותר מ־2,500 אמנים. הגלריות נבחרו על ידי ועדת היריד מתוך 1,100 בקשות. בשנה שעברה השתתפו ביריד שתי גלריות מישראל: דביר וזומר. השנה רק גלריה דביר משתתפת; גלריה זומר לא התקבלה ליריד. "כנראה מספיקה להם גלריה ישראלית אחת, והם החליטו שהגיע הזמן לתת את המקום למישהו אחר. פייר אינף, אני משתתפת במספיק ירידים", אומרת עירית זומר, בעלת הגלריה.
יש הקצאה לארצות?
"ישראל מבחינתם היא לא מדינה גדולה וחשובה, אבל הם כן רוצים שיהיה לה ייצוג".
דביר מציגה בביתן עבודות חדשות של אמני הגלריה מהשנה האחרונה, בהן עבודות של דור גז, פאבל וולברג, שילפה גוטקה וקבוצה גדולה של עבודות חדשות של נדקו סולקוב.
מלבד הביתנים של הגלריות המסחריות יכלול היריד פרויקטים שאמורים לייצר תחושה של ערך מוסף, למשל פרויקטים של 26 אמנים מגלריות צעירות ברחבי העולם, ששני המצטיינים מתוכם יזכו ב־30 אלף פרנק שוויצרי כל אחד. כמו כן יהיה דגש על כיוונים אוצרותיים של גלריות: 20 גלריות יציגו דיאלוג בין אמנים, תערוכות יחיד של אמנים חשובים ותערוכות היסטוריות יוצאות דופן. באגף אחר יוצגו יותר מ־60 פרויקטים שברובם נעשו במיוחד ליריד. כדי להשלים את החגיגה, מוזיאונים וחללים ציבוריים יציגו ברחבי העיר תערוכות לחלק מהכוכבים הגדולים של המאה הקודמת, בהם מתיו בארני, ז'אן מישל בסקייאט, פליקס גונזלס טורס, רודני גרהאם וגבריאל אורצו.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה