סיטיבנק פועל להקמת מרכז פיתוח בישראל

חברות הייטק הפונות לשוק הפיננסי, זהו המגזר שמעניין בימים אלה באופן מיוחד את אנשי משרד האוצר. לאחר שבשבוע שעבר חשף האוצר את תוכניתו השאפתנית להחייאת מגזר ההייטק המדשדש, יכולים אנשיו להתמקד כעת באחד הסעיפים החשובים בתוכנית, שלא ממש זכו לתשומת לב: הסעיף העוסק בתמיכה בחברות המפתחות תוכנות ואלגוריתמים לשוק הפיננסי, בעיקר בנקים, בורסות ובתי מסחר.

"התעשייה הפיננסית היא הצרכן הגדול ביותר של טכנולוגיה בעולם", אמר בשבוע שעבר מנכ"ל האוצר חיים שני. "תעשיית מערכות המידע (IT) העולמית מגלגלת 200 מיליארד דולר בשנה, ומתוכה הסקטור הגדול ביותר (23%) שייך למוסדות הפיננסיים. חבל שהתעשייה הישראלית לא נוטלת בו חלק".

על רקע זה, הציע שני להתמקד בטכנולוגיה פיננסית והצביע על הצורך לתמרץ הקמה של מרכזי מו"פ פיננסיים בישראל. ואמנם, כעת נודע ל"כלכליסט" כי היוזמה נושאת פרי: סיטיבנק, אחד הבנקים הגדולים בעולם, החל במגעים להקמת מרכז פיתוח בישראל. הבנק בוחן כעת סוגיות שונות הקשורות בהקמת המרכז, כגון כוח אדם ותשתיות. עם זאת, מדובר בתהליך ארוך שטרם ברור מתי יקרום עור וגידים.

חייבים להגביר נוכחות

סיטיבנק עשוי להיות הסנונית הראשונה בחזון של שני. בארץ לא קיימים הרבה אנשים שמבינים כמוהו בטכנולוגיה פיננסית. עד לפני חצי שנה כיהן שני כמנכ"ל נייס והיה אחראי, בין השאר, לרכישת אקטימייז הישראלית, המוכרת מערכות תוכנה לניתוח סיכונים למוסדות פיננסיים ברחבי העולם. עד היום מכניסה החברה לנייס כמאה מיליון דולר בשנה.

מנכ"ל פאנדטק ראובן בן מנחם. יש מקום להתערבות ממשלתית | צילום: חן מיקא

פרט לנייס, קיימות בישראל כמה חברות נוספות שבולטות בתחום. כאלה הן, למשל, פאנדטק הישראלית שמוכרת בכ־140 מיליון דולר בשנה וסופרדריבטיבס המוכרת בכ־60–70 מיליון דולר בשנה. קיימות חברות נוספות מישראל שרשמו הצלחות בתחום זה, אבל הן רק טיפה בים, לאור הפוטנציאל העצום הקיים בתחום. לכן, בכוונת האוצר למשוך לישראל את מיטב הבנקים ובתי ההשקעות בעולם, כגון סיטיבנק, ברקליס, גולדמן זאקס ו־RBC.

מרכזי פיתוח לא כמו בהודו

תוכנית האוצר משרטטת בקווים כלליים את התמיכה שתינתן לבנקים שיחפצו להקים מרכזי פיתוח בישראל באמצעות מתן תמריצים להעסקת עובדים במרכז ובהמשך בפריפריה. בשלב ראשון יסתפקו באוצר בהקמת שני מרכזי פיתוח, והתמריצים להקמתם יוגדרו במסלול מיוחד שאותו יקבע המדען הראשי. חשוב לציין שבאוצר מעוניינים לקדם הקמה של מרכזי פיתוח מתוחכמים - לא מרכזי שירות כמו אלה בהודו ושלישראל אין בהם יתרון יחסי.

באוצר לא מעוניינים להקים מרכזי פיתוח באמצעות חברות זרות שירכשו חברות ישראליות, ומעדיפים למקד את המאמצים בהקמת מרכז פיתוח חדש של בנק זר בישראל, יש מאין. אירלנד, שנהגה בדרך זו בשנת 2000, הצליחה באמצעות הנחות משמעותיות במסים לגרום לסיטיבנק להקים מרכז פיתוח שמעסיק 6,000 עובדים. סיטי וברקליס כבר התעניינו בעבר בהקמת מרכז כזה בישראל, אך חזרו בהם בגלל עלויות ההעסקה הגבוהות של עובדים בארץ.

"כבר היום מעסיקים הבנקים הגדולים אלפי עובדים בהודו", אומר מנכ"ל פאנדטק ראובן בן מנחם. "בהרבה מקרים כוח האדם שם לא מספק אותם, ושמעתי כבר יותר מפעם אחת שבנקים גדולים רוצים לפתוח בישראל מרכזי פיתוח. המתכנתים ההודים מנוסים במתן שירותים, אבל לחברות הישראליות יתרון טכנולוגי מובהק. הבעיה היא העלות של עובד ישראלי היא פי ארבעה מזו של הודי. כאן יש מקום להתערבות, למשל על ידי סבסוד העסקת העובדים הישראלים".

ניצנים של תעשייה פיננסית

"יש בארץ ניצנים של תעשייה פיננסית, אבל לא הייתי סופר יותר מעשר חברות כאלה", אומר אמיר אורעד, מנכ"ל אקטימייז. "זהו תחום שמתאים מאוד לישראלים: הוא דורש תחכום רב, אך כולל מספר מועט של שחקניות עם תקציבי ענק. חסרים כאן מרכזי פיתוח זרים. אם נשכיל למשוך אותם לכאן, נראה האצה משמעותית של התחום בישראל".

גיל מנדלזיס, מי שמכר את חברת טריאנה לבית ההשקעות ICAP הבריטי, תומך נלהב בקידום הטכנולוגיה הפיננסית בישראל. לדבריו, "זהו שוק אדיר שרגיש מאוד לחדשנות ומאוד מעריך טכנולוגיות פורצות דרך שמסוגלות לקצר זמנים בחצי שנייה ולחסוך מאות מיליונים".

גיל מנדלזיס. "הישראלים יודעים להציע בדיוק את הטכנולוגיות האלה" | צילום: סיון פרג'

אם המצב כל כך טוב, למה הסקטור הזה זקוק לדחיפה ממשלתית?

"אין היום אף גוף במדינה שמשקיע בטכנולוגיה פיננסית באופן מוסדר, אין קרן הון סיכון שמתמחה בכך, ואין יד מכוונת. קח לדוגמה את מנהל התפעול של דויטשה בנק, מארק יאלופ, האיש שאחראי לשכירת עובדי פיתוח רבים בהודו. התוכנית של האוצר יכולה לענות על הצרכים שלו אם תתמקד לאו דווקא במה שהודו טובה בו: עובדי פיתוח פשוטים אלא בטכנולוגיה העילית. בצורה כזו ייווצר כאן אשכול תעשייה פיננסית שיעסיק אלפי עובדים. באשכול הזה יוכלו בנקים להעסיק כ־500 עד 1,000 עובדים בכל מרכז. מדובר בתעשייה שתעסיק עשרת אלפים עובדים ובהכנסות של כמיליארד דולר בשנה. כדי להניע תהליך כזה מספיקים בשלב הראשון שני בנקים שיעסיקו כל אחד 200 עובדים. השאר יגיעו".

איזה סוג של תמיכה היית מציע לאוצר לבצע?

עובדי הטכנולוגיה הפיננסית בישראל זולים בכ־20%–30% ממקביליהם בלונדון ובניו יורק. תמיכה ממשלתית צריכה להגדיל את הפער הזה בלפחות 50% בשנים הראשונות כדי לגרום לבנקים הגדולים להגיע לכאן. היא לא צריכה לעשות זאת בדרך של אינטל, כלומר דרך מתן מענקים ממשלתיים מהכיס, אלא להעניק תמריצי מס באמצעות הקלות".

הזווית היהודית

ד"ר דודי גרשון, מנכ"ל חברת סופרדריבטיבס, סבור כי מטרת האוצר היא למשוך את הבנקים הגדולים, אך התמריצים יוכלו למשוך גם חברות מתחומים אחרים שיחפצו לפתוח מרכזי מו"פ. לדעתו, הבנקים לא יוכלו להעסיק יותר מ־200–300 עובדים בכל מרכז. ואיך אפשר בלי הזווית היהודית? אורעד סבור שזה המקום שבו צריכה הממשלה להתערב: "רק לשם המחשה, האיש בדויטשה בנק שאחראי על תקציבי פיתוח במאות מיליארדים הוא ישראלי לשעבר. הממשלה צריכה ליצור קשרים איתו ועם דומיו".