סגן נשיא בריסטול מאיירס בישראל: "הנוכחות של טבע לא תפריע לנו"

גל פקיעת הפטנטים שמתדפק על דלתותיהן של מרבית ענקיות התרופות המקוריות, מאיים להפוך מוצרים שנמכרים כיום במיליארדי דולרים בשנה לכאלה שאינם רלבנטיים בשורת ההכנסות של החברות. אחת החברות הבולטות שייאלצו להתמודד עם האתגר היא בריסטול מאיירס סקוויב, שמוצר הדגל, הפלביקס, שאחראי לשליש ממכירותיה ב־2009, יאבד את הפטנט בסוף 2011. כתוצאה מכך צפויה החברה, על פי דיווחיה, לאבד 15% בשורה התחתונה ב־2013. מוצר מרכזי נוסף, האביליפיי שנמכר ב־3.2 מיליארד דולר ב־2009, יאבד הגנה פטנטית ב־2014.

בניגוד לחברות אחרות, שמתמודדות עם הבעיה באמצעות גיוון בתחומי העיסוק, נקטה בריסטול אסטרטגיית התמודדות שונה.

חברת התרופות החליטה להתמקד בתחום התרופות הביולוגיות, תוך נטישת תחום התרופות הכימיות המסורתיות, וכן נמנעה מכניסה לתחומים אחרים כמו גנריקה, תחום עם חסמי כניסה נמוכים ורווחיות נמוכה בהרבה.

רגע לפני כנס הביומד הישראלי שנפתח אתמול, שוחח "כלכליסט" עם ד"ר ג'רמי לוין, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בבריסטול, כדי להבין לאן מועדות פניה של ענקית התרופות, ומה הסיבות לכך שלוין, שכבר ביקר בישראל יותר מ־30 פעמים, מגיע הפעם דווקא עם ראש תחום המו"פ העולמי של בריסטול.

"לישראל יתרון תחרותי"

מה מביא אותך לישראל הפעם?

"מעבר לביסוס החזרה של בריסטול לשיווק בישראל, חשוב לנו להבין את היכולות האמיתיות של מחקר ופיתוח כאן. היכולות, בעיקר עד לשלב הניסוי הקליני הראשון, חשובות מאוד עבורנו, ואנחנו מאמינים שישראל חזקה מאוד בתחום זה. אני רואה את השוק הישראלי כתואם למודל הביו־פארמה שלנו: יש בישראל מערכת בריאות טובה, תשתית מצוינת, מרכזיים רפואיים מתקדמים ותשתית אקדמית פורייה. כשמחברים הכל יחד, יש לישראל יתרון תחרותי. לא בכדי השותף שלי לנסיעה לישראל הוא ד"ר בריאן דניאלס, ראש המחקר בחברה".

נראה השקעות במחקר ופיתוח בישראל בחודשים הקרובים?

"לא הייתי הולך כל כך רחוק. המטרה שלנו היא למצוא טכנולוגיות מצוינות בישראל, ואנחנו מקווים שיש כאלה. אם נמצא, יעניין אותנו להשקיע בישראל. בשלב זה אין כוונה מיידית להשקעה".

חברות הייטק ותקשורת עולמיות, כמו יאהו, גוגל ומיקרוסופט, מנהלות בישראל מרכזי פיתוח גדולים, תוך ניצול היכולות של המהנדס הישראלי. מדוע אין אפילו מרכז פיתוח אחד של חברת פארמה ענקית בישראל?

"השאלה המרכזית היא מה צריכות חברות הפארמה כדי להצליח בישראל בתחום המו"פ. בתעשיית ההייטק לישראל יש יתרון תחרותי בעיקר בזכות הצבא. במדעי חיים ישראל נמצאת בחזית המחקר ומובילה בהיקף הפטנטים הרשומים לנפש. למרות זאת, חסרה יכולת כוללת שהיא הכרח למו"פ פורה. זה כולל כימיה, טוקסוקולוגיה, פרמקולוגיה ואוסף של דיסציפלינות שלא קל לחבר במדינה קטנה כמו ישראל".

יכול להיות שהדומיננטיות של טבע כאן פוגעת ביכולות החדשנות של חברות פארמה מקומיות או זרות?

"כל השווקים תחרותיים ובכולם הסביבה התחרותית שונה. השאלה עבורנו היא לא אם טבע נוכחת, אלא כיצד אנחנו יכולים להשיג את המטרה שלנו בישראל. קיבלנו החלטה לחזור לזירה בישראל, ללא קשר לנוכחותו של מישהו אחר, ואני מאמין שיש לנו הגישה הנכונה להצלחה. אם נמצא חדשנות וקשרים עם פוטנציאל לחדשנות בישראל, אני יכול להבטיח לך שהנוכחות של טבע לא תשנה לנו".

שוק לשחקנים גדולים

שוק הגנריקה לתרופות ביולוגיות צפוי להגיע בעשור הקרוב מהיקף אפסי כמעט ל־10 מיליארד דולר, כאשר המסלול הרגולטורי לאישור תרופות כאלה עוד נמצא בהליך של גיבוש בארצות הברית. תרופות ביולוגיות דומות (biosimilar) או טובות יותר (biobetter) קשות יותר לייצור מגנריקה כימית, וגם מחירן יהיה גבוה משמעותית. בשל פקיעת הפטנטים של מוצרי מפתח שנמכרים במיליארדי דולרים, השוק צפוי למשוך אליו את השחקנים הגדולים ביותר.

האם בריסטול תתפוס מעמד מוביל בשוק בשוק גנרי זה?

"עוד אין שוק. ה־FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית - ע"ע) נערך בהתאם, ואנו נעקוב מקרוב אחר ההתפתחות. איך ייראה השוק ומי יהיו המתחרים, אנחנו לא יודעים להגיד, אף ש־6–7 שנים של ויכוחים כבר מאחורינו".