צילום: גיא אסיאג
נגיד הבנק המרכזי של רומניה מוגור איזרסקו בישראל: "ליתרות מט"ח גדולות יש מחיר"
הנגיד הרומני מחמיא לעמיתו על מדיניות רכישת הדולרים, אך מזהיר מהגדלת החוב הציבורי. למשקיע הישראלי הוא אומר: "הנדל"ן עוד יתאושש"
"אם רוצים למנוע את התחזקות המטבע המקומי ולשמור על תחרותיות היצוא, צריך לשלם. והמחיר הוא הגדלת יתרות המט"ח, שמגדילות במקביל את החוב הציבורי ואת האי־ודאות בטווח הקצר". כך אומר נגיד הבנק המרכזי של רומניה מוגור איזרסקו בראיון מיוחד ל"כלכליסט".
בדומה למדיניות מטבע החוץ שנקט במהלך המשבר הנגיד הישראלי סטנלי פישר, דאג גם איזרסקו לאגור בשנים האחרונות כמויות של יתרות מטבע חוץ העולות על הצרכים האמיתיים של המשק הרומני. "אבל לנו יש פחות יתרות מט"ח מאשר לבנק ישראל", הוא ממהר לענות בחיוך על השאלה המתבקשת לגבי דעתו על מדיניותו של פישר. "אנחנו מחזיקים רק 32 מיליארד יורו" (לעומת יתרות של יותר מ־63 מיליארד דולר שמחזיק בנק ישראל - א"א).
מהלך נבון של פישר
"מנקודת המבט שלי", אומר איזרסקו, "מדיניות רכישות הדולרים שנקט בנק ישראל במהלך המשבר היתה נבונה. לא מבחינת הגדלת היתרות, אלא מבחינת מניעת התחזקות המטבע המקומי ושמירה על תחרותיות היצוא. יש לכך כאמור מחיר, אבל אני משאיר לנגיד סטנלי פישר להגיב על כך".
ומה עם יתרות המט"ח הגדולות של רומניה?
"מנקודת המבט שלנו, ההכנסות מניהול יתרות המט"ח הן כעת הרבה יותר נמוכות מאשר בעבר, ומבחינה זו הן באמת לא כל כך יעילות. אבל המטרה העיקרית והחשובה של החזקת יתרות המט"ח היא להגביר את האמינות של המדינה ולהקטין את עלויות המימון לכלל המגזר הפיננסי. מבחינה זו רמת יתרות המט"ח של רומניה היא בסדר. אולי מעט, אבל רק מעט, גדולות מדי".
שלשום השתתף הנגיד הרומני, עם 11 נגידי בנקים מרכזיים נוספים ועשרה שרי אוצר, בכינוס של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי שנערך בירושלים. במהלך הכינוס הרצה איזרסקו על השפעת משבר החובות של מדינות דרום אירופה על המדינות במזרח היבשת.
משבר החובות בדרום אירופה משפיע גם על מדינות מזרח אירופה, ובמיוחד על רומניה?
"ברור. ובדרכים שונות. ההשפעה הראשונה היא על היצוא. הכלכלה שלנו תלויה הרבה מאוד ביצוא, בעיקר למדינות האיחוד האירופי. כאשר הצמיחה במדינות אלה קטנה, זה משפיע לרעה על היצוא שלנו. ההשפעה השנייה היא על זרימת ההון ממדינות אחרות, שנהפכה בעקבות משבר החובות לפחות נדיבה. שני אפיקים אלה משפיעים על הכלכלות של מדינות מזרח אירופה, אבל במידה לא אחידה. יש מדינות, כמו למשל פולין, שנפגעות פחות מהמשבר, ויש מדינות אחרות, ובהן גם רומניה, שנפגעות יותר".
רומניה מעוניינת להצטרף לגוש היורו?
"התוכנית שלנו היא להצטרף לגוש היורו בשנת 2015. קבענו את מועד ההצטרפות בשנת 2008, כשנה לאחר קבלתנו לאיחוד האירופי. אנחנו ממשיכים לדבוק ביעד הזה, אף שאני חייב להודות שקיימת היום אי־ודאות גדולה יותר בקשר לכך מאשר בעבר".
היורו ישרוד לדעתך את המשבר הקשה שהוא עובר כעת?
"אנחנו חלק מאירופה, ואנחנו מקווים שהוא יחזיק מעמד, אף שזו בהחלט משימה לא קלה. בכל מקרה, ברור עכשיו שהמשך קיומו של גוש היורו תלוי בשיתוף פעולה בין החברות בו, במיוחד בתחום הפיסקאלי".
ההצטרפות לאיחוד עזרה
העובדה שרומניה הצטרפה לאיחוד האירופי לפני פרוץ המשבר הגלובלי ב-2008 סייעה לה לעבור אותו טוב יותר?
"הצטרפנו לאיחוד בשנת 2007. זה נכון שעד פרוץ המשבר היתה לנו שנה עם הרבה חלומות, כמו למשל התחושה שעצם ההצטרפות לאיחוד האירופי תגן עלינו מפני בעיות ומשברים".
אבל ההצטרפות לאיחוד באמת הגנה עליכם?
"ללא ספק, ובצורות שונות. תחילה באמצעות ההצטרפות שלנו לארגון נאט"ו, ואחר כך על ידי גידול משמעותי בתנועות ההון לתוך המשק הרומני. גם בתחום התעסוקה חל שיפור רב, וכעת אזרחים רבים שלנו מוצאים מקומות עבודה בכל רחבי היבשת".
איך הבנק המרכזי של רומניה התמודד עם המשבר הגלובלי?
"הייתי אומר שהחזקנו מעמד בצורה די טובה. ביצענו תחילה תיקון של שער החליפין, שגרם אמנם בטווח הקצר לירידה ברמת יתרות המט"ח שלנו. אבל אחר כך הן חזרו לגדול, וכעת הן הגיעו לרמה הגבוהה ביותר אי פעם. שער החליפין של המטבע המקומי התייצב, האינפלציה ירדה וצומצם הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. כך שמנקודת הראות של הבנק המרכזי של רומניה, אני יכול לומר שהמצב הכלכלי במדינה בהחלט התייצב.
"נושא חשוב נוסף שבו אנחנו צריכים לטפל עכשיו הוא השינויים בתקציב, שאושרו כבר בממשלה ויועלו בימים הקרובים לדיון ולהצבעה בפרלמנט. מדובר בעיקר בקיצוץ בשכר ובבונוסים לעובדי המדינה, בצמצום הפנסיות ובהקטנת מספר העובדים בשירות הציבורי".
חשיבות לנתונים אמיתיים
העובדה שמדינה כמו יוון הצליחה להציג לאיחוד האירופי נתונים כלכליים לא נכונים יכולה, לדעתך, לחזור על עצמה גם במדינות אחרות באיחוד?
"אני מעדיף לא להתייחס לשאלה הזו. אבל אני חייב לציין את החשיבות בהצגת נתונים אמיתיים. בעולם שלנו זה חיוני כדי לשמור על האמינות וכדאי לכל המדינות להציג נתוני אמת כדי לשמור על אמינותן".
לפני המשבר הגלובלי פעלו ברומניה הרבה משקיעים ישראלים. יש לך מה לומר לאנשי עסקים ישראלים שמתלבטים עכשיו אם כדאי לשוב ולהשקיע ברומניה?
"מה שאני אומר להם זה להמשיך ולהשקיע. רומניה אינה מדינה קטנה, ובסטנדרטים שלכם היא אפילו די גדולה, ויש בה הרבה הזדמנויות".
באילו תחומים?
"בכל תחומי הפעילות: בתעשייה, בעיקר בתעשיית ההייטק, בשירותים ואפילו בתחום הפיננסי. אבל עיקר הפוטנציאל הוא בתחומי החקלאות ותעשיית המזון, שבהם אתם יכולים לתרום מהניסיון הרב שלכם".
ומה לגבי תחום הנדל"ן שהיה כל כך פופולרי בקרב המשקיעים הישראלים לפני המשבר?
"הנדל"ן הרומני יתאושש. ללא ספק. אנחנו זקוקים לבתים נוספים ולמשרדים נוספים. ה'בום' הקודם בתחום הנדל"ן ברומניה התמקד בשלוש או ארבע ערים גדולות. להערכתי, ההתאוששות בתחום זה תתרחש לא רק באותן ערים, אלא בכל רחבי המדינה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה