בלעדי ל"כלכליסט": השופט בדימוס ורדי זיילר ובנו טוענים שהונו אותם בפרויקט נדל"ן

השופט בדימוס ורדי זיילר ובנו דוד, שותף בכיר בהרצוג פוקס נאמן, ביקשו בתחילת השבוע מבית המשפט המחוזי בתל אביב להוציא צו שיכריח את בנק ירושלים, המלווה פרויקט נדל"ן שבו הם מעורבים, לחשוף את כל המידע לגבי חשבון הפרויקט. הבקשה חושפת סכסוך מר שהתגלע בין השניים לבין שותפם לפרויקט עו"ד גיל הירשמן.

זיילר ובנו טוענים כי נלקחו מהם בעורמה שטחים בבניין שבו מתבצע הפרויקט, ברחוב לוי אשכול בצפון תל אביב, הירשמן מסתיר מהם מידע, והבנק מסרב למסור את המידע, בטענת חיסיון. השניים טוענים לניגוד עניינים של הבנק, בגלל חשבונות נוספים שמנהל בו הירשמן.

שטחי הבנייה הוגדלו

הבניין ברחוב לוי אשכול בצפון תל אביב הוא רק אחד מהפרויקטים הנדל"ניים שבהם מעורב נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר ורדי זיילר, שכיהן בוועדות החקירה בעניין ויסות מניות הבנקים, אסון ורסאי והאחים פריניאן. ההסכם המקורי הנוגע לפרויקט, בין זיילר ובנו להירשמן ושותפו, איש הנדל"ן שמואל יחזקאל, נחתם בנובמבר 2006.

לפי ההסכם, שני הפנטהאוזים הוקצו להירשמן וליחזקאל, וחלוקת הזכויות בבניין התחלקה כך בין הארבעה: 20% לורדי זיילר, 2.22% לדוד זיילר, 12.27% להירשמן ויחזקאל ו־53.22% לחברה בבעלותם המשותפת של הירשמן ויחזקאל, בשם יקנעם תל אביב השקעות.

בנק ירושלים ביקש שהחשבון המשותף, שאליו העבירו השותפים כספים, ינוהל בידי אחד השותפים כנציג הקבוצה. הירשמן נבחר בהסכמת כולם. הזיילרים טוענים כי הירשמן הסתיר מהם פרטים על פעילותו ומגעיו עם הבנק: "חלק מעיסוקיו העיקריים הוא טיפול בפירוקים וכינוסי נכסים", כתבו בבקשתם לביהמ"ש. "בתור שכזה עוברים תחת ידיו הנאמנות מיליוני שקלים. אין צורך לומר שהמוניטין כלפי כולי עלמא של עו"ד שזוהי מלאכתו, וכלפי הבנקים הנושים בפרט (שהם מקור משמעותי לעבודה מהסוג האמור), לא יסולא בפז. לא עלה על דעת המבקשים שעו"ד הירשמן יסכן את המוניטין על ידי פעילות לא תקינה".

עיקר הסכסוך נוגע לטענת הזיילרים כי הירשמן ויחזקאל ניצלו שטחי בנייה על חשבונם. לטענתם, הם גילו זאת לראשונה בהודעה שנשלחה על ידי עיריית תל אביב, שבה נכתב כי דירות הגג של הירשמן ושותפו הוגדלו לעומת מה שנקבע בחוזה. כדי להכשיר את ההגדלה נטל הירשמן ממכסת אחוזי הבנייה הבלתי מנוצלים שעמדו לרשות השותפים כולם, בלי לבקש את הסכמתם.

הזיילרים גילו בהקשר זה, כי שנה לפני קבלת ההודעה נערך חישוב מחודש של אחוזי הבנייה העומדים לרשות הבניין, וממנו עלה שנותרו כ־23 מ"ר הכלולים באחוזי הבנייה שלא נוצלו עד אז. לטענתם, הירשמן מעולם לא דיווח להם על ה"אוצר", ומתוך המכסה העודפת צורפו כבר אז כתשעה מ"ר לדירותיו ודירות שותפו.

"לשון מאיימת"

ההקצנה ביחסים התרחשה לקראת סוף 2009. ב־9 בדצמבר שלח דוד זיילר מסר תקיף כדי להרתיע את הירשמן: "חוששנו שלא הבהרנו במידה מספקת את המתבקש ממך. בקשה לתוספת בנייה שלא על דעתנו חורגת באופן בולט מסמכויותיך".

במכתב נוסף, שנשלח ב־17 בינואר, כותב זיילר כי גילה לאחר שיחה עם האדריכלית של הפרויקט ענת בלומנטל, כי בעת בדיקת היתרי הבנייה בעירייה נעשה חישוב מחדש של שטחי הבניין, ונוצרה יתרה של כ־23 מ"ר נוספים לבנייה. "לימים התברר שחלק מהשטחים האלו נוצלו על ידיך ועל ידי שותפך לטובתכם בלבד", כתב זיילר.

הירשמן לא נשאר חייב. במכתב מ־14 בדצמבר 2009 כתב: "אבקש לציין כי יש לי הערכה גבוהה מאוד לפועלו של כבוד השופט בדימוס ורדי זילר, אשר גרמה לי להבליג על עניינים שונים במהלך הדרך... במהלך הבנייה, ולמעשה לפני כל אבן דרך בפרויקט, נהגתם לשלוח אליי מכתבים שנוסחו בלשון מאיימת, ושכללו מיני טענות ורמיזות, ככל הנראה מתוך מחשבה כי הדבר יקנה לכם יתרון מסוים במו"מ עתידי שציפיתם כי ייערך בינינו.

"לעניות דעתי, התעסקותכם ב־1.79 מ"ר שנוספו בכל אחת משתי הדירות בקומה השביעית, כתוצאה מטעות של האדריכלית בלומנטל, היא התעסקות קטנונית, בלתי ראויה ומהווה כפיות טובה נוכח ההשקעה הנכבדה שאני ואחרים נאלצנו להשקיע בתיק זה".

במכתבו האחרון של הירשמן טרם הפנייה לערכאות משפטיות של בני משפחת זיילר, הוא כתב: "מדובר בניסיון לא ראוי מצדכם להתחמק מלשלם את חובותיכם הנובעים מבניית הבניין, ולקבל זכויות נוספות שאינן מגיעות לכם... כפיות הטובה שלכם בלתי נתפסת".

מהבקשה של זיילר ואביו מתברר כי לא מדובר בפנייתם הראשונה לערכאות. השניים הגישו לפני כשלושה חודשים לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה תביעה אישית נגד הירשמן, שבמסגרתה הם מאשימים אותו בהפרת חובות הנאמנות שלו כאחראי על הפרויקט.

הירשמן טען במכתב ההגנה כי זיילר ואביו היו מעורבים בצורה אינטנסיבית בכל השלבים הראשונים של הפרויקט, כולל בבחירת קבלן הפרויקט, חברת מגורי מודיעין. "התובעים היו דומיננטיים במו"מ עם הבנק, שנוהל בעיקר בין התובע (דוד זיילר - מ"ש) לבין עורך דין יוסי אלחייק מטעם הבנק", נכתב בהגנה.

בדיונים שנערכו מול השופט יעקב שינמן הביעה באת כוחו של הירשמן את פליאתה על התוקפנות של הזיילרים ביחס לשטח הקטן שבמחלוקת. "אמרו לי שמדובר בסכסוך עסקי בעניין 1.79 מטרים כפול 2, שזה 3.84 מטרים, שחלקם של התובעים בו זה 22.22% - כלומר 0.79 מטר", אמרה ענבל.

ורדי זיילר לא נשאר חייב: "לא מדובר ב־1.79 מטרים. מדובר בקרוב ל־4.5 מטרים. זו דמגוגיה. לא מדובר על רווחה, אלא במסכת עגומה מאוד שלאורך השנים נעשתה ברכושנו".

הסכסוך מול הבנק

הזיילרים מפרטים את "מסע הייסורים" שנאלצו לעבור בניסיון להשיג מידע על הנעשה בחשבון המשותף. ב־7 באפריל כתבו למנכ"ל הבנק, אבי בזורה, כי מסעם החל במכתב מ־5 בינואר 2009 ועדיין לא הגיע לסיום. עו"ד דוד זיילר צירף לבקשה אימיילים שבהם ביקש "לקבל דף ברור ופשוט, המפרט את היקף ההלוואה שניתנה לנו עד היום". לאחר סדרת תכתובות מגיעה התשובה לפיה שארית החוב שלהם הוא כ־1.34 מיליון שקל. זיילר ואביו שלחו ב־7 במרץ צ'ק על הסכום, כדי לסלק את החוב.

בהמשך דרשו זיילר ואביו שלא לחייב את חשבונם ולא להעביר סכומים לצדדים שלישיים לפי דרישתו של הירשמן. מנהלת היחידה לפניות הציבור של הבנק, אילנית גוהר, השיבה כי נוסח ההוראה "הועבר אל המחלקה המשפטית של לבירור הסוגיה. עד אשר תתברר חוקיותה לא נוכל לפעול על פיה".

"הבנק העביר לזיילר מסמכים רבים"

מעו"ד הירשמן נמסר בתגובה: "כתב התביעה מול בנק ירושלים לא הומצא לידיי. בכל מקרה, המחלוקות עם השופט בדימוס ורדימוס זיילר ועם בנו, עו"ד דוד זיילר ממשרד הרצוג פוקס נאמן, בגין כ־4 מטרים בבניין שברחוב לוי אשכול 57 א', מתנהלות בכמה ערכאות שיפוטיות. תגובתי נמסרה ותימסר במסגרת אותם הליכים".

מבנק ירושלים נמסר בתגובה: "בנק ירושלים נוהג על פי החוק במדינת ישראל. הבנק העביר למר זיילר מסמכים רבים לפי בקשתו ואף נפגש עם סמנכ"ל בבנק על מנת להבהיר לו את הדברים, זאת למעט מספר מסמכים שהבנק היה מנוע מלהעביר מפאת חובת הסודיות הבנקאית המוטלת עליו.

"הבנק דוחה על הסף כל טענה לניגוד עניינים לכאורה. יש לציין, כי הבנק לא נשאל מעולם לגבי קיומם או אי קיומם של חשבונות פרטיים, לכאורה, של עו"ד הירשמן. הבנק ממלא את חובותיו במלואם מתוך הקפדה על כל הכללים הנדרשים מהגופים הבנקאיים בישראל. הבנק יכבד כל החלטה של בית המשפט בעניין. הבנק מצר על כך שמר זיילר בחר לערב את הבנק במחלוקת עסקית בינו ובין שותפו, שהבנק אינו צד לה".