אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי צילום: אי פי אי

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

שר האוצר מתערב בשוק הדיור, הוו־וו־זלה משגעת את כולם, עמי שגיא מקבל תואר כבוד, בג"ץ פוסל ההטבות לאברכים, והממשלה מאשרת את "חוק הדוגמניות"

17.06.2010, 10:06 | כתבי כלכליסט

שטייניץ. תוכנית משמימה, צילום: אסף שילה, ישראל סאן שטייניץ. תוכנית משמימה | צילום: אסף שילה, ישראל סאן שטייניץ. תוכנית משמימה, צילום: אסף שילה, ישראל סאן
שטייניץ מוביל מהפכה: תוכנית להורדת מחירי הדיור

 

טורניר הספורט הלאומי של יציאה להתקפה על כל החלטת ממשלה היה הפעם מרתק יותר מהמונדיאל. כל פרשן, כולל כותב שורות אלה, הפליא להכות בשר האוצר ובתוכנית המשמימה שלו. אבל האמת היא שמתחת לכל מה שראוי לביקורת מסתתרת מהפכה אמיתית: בפעם הראשונה מאז קום המדינה מודה הממשלה שהמרכז ראוי לקידום כלכלי מהותי יותר מהפריפריה. אין דרך אחרת להבין את הכוונה של יובל שטייניץ לבנות 70 אלף יחידות דיור, מהן כמעט חצי באזור תל אביב. אפשר להתווכח אם זו החלטה צודקת, אבל ברור שמדובר בהבנה ממשלתית ששוק הנדל"ן חזק יותר מכל תפיסה ביטחונית, שמדינת תל אביב כאן כדי להישאר - ושאם זה המצב, אין ברירה אלא לתמוך באזרחיה.

שי פאוזנר

שבוע ראשון למונדיאל: הוו־וו־זלה אחראית לשיעמום

 

בחמשת הימים הראשונים שלו לא הצליח המונדיאל הזה לנפק שום אירוע ראוי שיכול להפסיק את השיחות על הוו־וו־זלה - אותה חצוצרה מפלסטיק שעושה חור בראש לכל מי שצופה במשחקים. בינתיים עושה רושם שהזמבורה הזאת פוגעת גם באיכות הטורניר. שחקני כדורגל חשים את הקהל ואת האנרגיות שלו, העולות ויורדות, ולגלים האלה יש השפעה מכרעת על המשחק. כל זה נעדר מהמונדיאל: הוו־וו־זלה כופה על המשחקים קצב מונוטוני, וכל מה שהשחקנים שומעים זה כוורת דבורים על סטרואידים. ואל תגידו ש"הוו־וו־זלה היא חלק מתרבות הכדורגל האפריקאית". גם החוליגניזם הרי היה חלק מתרבות הכדורגל האנגלית.

אוריאל דסקל

עמי שגיא, גדעון המבורגר וסגן נשיא המכללה ברנרד פינצ עמי שגיא, גדעון המבורגר וסגן נשיא המכללה ברנרד פינצ'וק עמי שגיא, גדעון המבורגר וסגן נשיא המכללה ברנרד פינצ
כסף קונה כבוד: שגיא המצנאט הגדול

 

מה משותף לשמעון פרס, פרדריק וילם דה קלרק, זובין מהטה ועמי שגיא? איפה מתחברים נשיא מדינת ישראל, המנהיג שביטל את האפרטהייד, מנהל הפילהרמונית ואבא של זה שיצא עם בר רפאלי וגם הורשע בזיוף? ובכן, ארבעתם זכו לקבל תואר כבוד ממכללת נתניה. המיליארדים של שגיא ושל בנו, תולדה של אימפריית הימורים אינטרנטית, מאפשרים לו לבסס את עצמו כמצנאט הגדול של התרבות והאמנות. הוא חבר מועצת האופרה, מגדולי התורמים לפילהרמונית, לקח חסות על המכביה, יש לו אוסף ציורים מרשים והוא תורם יצירות של קדישמן כשמבקשים יפה. קל ללעוג לשגיא, שפרט לתואר ממכללת נתניה קיבל גם אות הוקרה מאוניברסיטת חיפה על "חלוציות" ו"תרומה לתדמית מדינת ישראל" (לא פחות). אבל מי שצריך ללעוג לו באמת הם שני המוסדות האקדמיים הללו, שתרומות כספיות מחסלות אצלם את שיקול הדעת האקדמי - עוד שלב בדרך לוויתור על החופש המחקרי.

אמיר זיו

נפסלה הבטחת הכנסה לאברכים

לאמת פנים רבות, ופסיקת בג"ץ השבוע סיפקה לכך הוכחה נוספת. על פי ההחלטה, שהתקבלה בהרכב בראשות דורית ביניש, תוספת הבטחת ההכנסה שניתנת לאברכים זה שנים בעצם אינה חוקית. אפשר לקרוא את פסק הדין כך: מה שלא חוקי הוא האפליה בין תלמידי הכוללים לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה שמצבם המשפחתי והכלכלי זהה - האברכים מקבלים כסף מהמדינה ואילו הסטודנטים לא.

אלא שראשי הציבור החרדי קראו את ההחלטה הפוך. שוב נזרקו לאוויר הסיסמאות "בג"ץ מפלג את העם", "החילונים רומסים את החרדים" וכיוצא באלה. להבדל בין הפרשנויות האלה יש הסבר אחד: הגרעין הקשה של הציבור החרדי מסרב להכיר במוסדות המשפט הישראליים. גם אם קשה להודות בכך, חיים כאן שני עמים עם שתי מערכות חוקים שונות, ועל זה שום בג"ץ לא יצליח להתגבר.

שאול אמסטרדמסקי

אמנון ברזילי ומוני הראל. נפרדים, צילום: טל שחר וראובן שוורץ אמנון ברזילי ומוני הראל. נפרדים | צילום: טל שחר וראובן שוורץ אמנון ברזילי ומוני הראל. נפרדים, צילום: טל שחר וראובן שוורץ
השותפות במטיס מתפרקת

עד תחילת 2008 היה מוני הראל שם כמעט לא מוכר בקהילה העסקית, והיה מזוהה בעיקר עם פעילותו בהפועל תל אביב בכדורגל. אבל אז עשה הראל, יבואן ניו באלאנס, את אחת הטעויות הקשות בקריירה שלו ­- הוא חבר לאמנון ברזילי ונכנס עמו לשותפות במטיס קפיטל.

מהר מאוד היחסים בין השניים התערערו, ברזילי התגלה כשותף קשה ובין השניים התגלעו עימותים חריפים, שהשבוע הובילו לפרידה. אם הראל היה עושה קצת שיעורי בית, קרוב לוודאי שהוא יכול היה להבין שברזילי הוא שותף בעייתי, כפי שהיה ביחסיו עם אייל יונה. ההבנה המאוחרת עלתה להראל בחובות כבדים, ועכשיו נותר לראות אם לבד הוא יצליח לעשות את כל מה שנמנע ממנו בתוך הקשר עם ברזילי ­- ולהציל את עשרות מיליוני השקלים שכבר הפסיד.

גולן חזני

דוגמניות במקום מערכת חינוך

 

הממשלה הבטיחה השבוע את אישורה של הצעת "חוק הדוגמניות", האוסרת על מפרסמים להשתמש בדוגמניות רזות מדי. כך יגיע לספר החוקים שלנו עוד חוק מיותר ויקר, אחד מני רבים שיזמו חברי הכנסת במירוץ אחר כותרות בעיתון ו־15 שניות תהילה בטלוויזיה. זה לא מפתיע: במדינה שבה הישגי החינוך הידרדרו לתחתית הדירוג העולמי, איש כבר לא סומך על המערכת שתעשה את עבודתה, ובמקום לחנך קובעים בחוק מה מותר ומה אסור ודורסים ברגל גסה את מעט החופש שנותר לנו. כך נולדה הצעת החוק שאוסרת על בני נוער לקיים יחסי מין לפני גיל 16 וכך פוסלים עכשיו את הדוגמניות הרזות מדי, בטענה שהן משמשות דוגמה רעה. מה הלאה? הכנסת תוציא אל מחוץ לחוק את סרטי הפשע?

גבי קסלר

פיני צרפתי. 15 מיליון שקל בשנתיים, צילום: יריב כץ פיני צרפתי. 15 מיליון שקל בשנתיים | צילום: יריב כץ פיני צרפתי. 15 מיליון שקל בשנתיים, צילום: יריב כץ
בקשת דחייה מפתיעה

 

הימים שבהם צירוף האותיות נדל"ן הספיק כדי לגייס מאות מיליוני שקלים חלפו, אבל שרידי התקופה האומללה ההיא עדיין כאן. קחו לדוגמה את פיני צרפתי, הבעלים של חברת סיביל יורופ - שם שלא אומר הרבה לרובנו. בשנתיים האחרונות משך צרפתי שכר של לא פחות מ־15 מיליון שקל, על גבם של מי שהלוו לו את הכסף. השבוע פנה אליהם שוב, ברוח הצנועה הזאת: אם אפשר, בבקשה, לדחות בחודש את תשלום הריבית, כי ממש אין לי מאיפה לשלם לכם. מי שמושך סכומי עתק מחברה ציבורית מקרטעת וחש בנוח לבקש הנחה ראוי למקום של כבוד בליגת העל של החוצפנים שהשאירו את הבושה הרחק מאחור.

גולן פרידנפלד

קרב תקשורתי על הגז

 

עו"ד פיני רובין מעדיף בדרך כלל לסגור את הדברים בשקט, רחוק מהעין הציבורית, בעזרת מסלול ישיר למקבלי ההחלטות ודרכים משלו לשקשק פקידים במס הכנסה או בפרקליטות. אבל השבוע נאלץ רובין לצאת למרכז הבמה, במסגרת הקמפיין התקשורתי של יצחק תשובה נגד העלאת תמלוגי הגז.

וכה אמר עורך הדין בראיון ל"גלובס": "אין כמו תשובה איש שמוכן להתחלק עם אחרים. אבל לא בדרך הזאת. כשמישהו, בהקצנה, מכניס את היד לכיסו (של תשובה) ולכיסם של משקיעים זרים ולוקח את שלהם באופן רטרואקטיבי - זה דבר בלתי נסבל. הוא (תשובה) מרגיש רע ואני מרגיש רע בשבילו". והנה כל התמונה במשפט אחד: תשובה הוא נדבן גדול, תורם לעניים, למסכנים, ובכלל מין סחבק כזה. אבל תיזהרו ממנו ואל תנסו לגעת לו בכיס, כי אם הוא ירגיש רע אתם עוד תהיו חולים. ורק משום כך צריך להעלות את תמלוגי הגז - כדי שתשובה וחבריו יבינו שמשרד האוצר לא נמצא כאן כדי שהם ירגישו טוב.

עידן גרינבאום

תגיות