"משתלם להפלות נשים"

כאשר נשיא ארצות הברית ברק אובמה פרסם בשבוע שעבר הודעה לרגל יום השנה ה־47 לחוק לשוויון בשכר, הוא הזכיר את העובדה כי נשים עדיין מרוויחות רק 77 סנט על כל דולר שמרוויחים הגברים. למרבה הצער, הוא לא אזכר את הפסיקה שהתקבלה במאי נגד חברת התרופות השוויצרית נוברטיס, אשר תוכל לסייע בגישור על פערי השכר - יותר מכל כלי ממשלתי.

פסק הדין של נוברטיס הוא מהפכני מסיבות רבות. המושבעים פסקו שהחברה, אשר במשך יותר מעשור נכללה בדירוג 100 החברות שכדאי לעבוד בהן של המגזין Working Mother, הפלתה לרעה את העובדות בשכר ובקידום במשך פרק זמן של חמש שנים לפחות, מ־2002 ועד 2007.

עובדי נוברטיס העידו נגד ממונה שסירב להעסיק נשים בטענה המזעזעת כי "קודם אהבה, אחר כך חתונה, ואז יש שעות עבודה גמישות ותינוק בעגלה". כמו כן העידו עובדים נגד מנהל שהזמין את חברותיו לעבודה לשבת על ברכיו והראה להן תמונות פורנוגרפיות ונגד מנהלי הדרכה שהזהירו את העובדות שלא להיכנס להיריון.

תריסר הנשים שהעידו קיבלו פיצויים בסכום כולל של 3.36 מיליון דולר. כמעט 5,600 עובדות נוספות יוכלו עתה להגיש תביעה אישית לפיצויים, שעשויים להסתכם ב־200 מיליון דולר בחישוב כולל. מדובר בסכום הפיצוי הגדול ביותר שנקשר אי פעם בתביעת אפליה מגדרית ורבים אף מיהרו להגדירו כתקדימי. במהלך השנה הבאה תוגש תביעה דומה נגד ענקית הקמעונאות וול־מארט, העשויה להיות גדולה אף יותר.

עם זאת, החוויות הקשות שסבלו עובדות נוברטיס אינן ייחודיות. אקדמאיות בארה"ב מרוויחות 20% פחות מגברים ברגע שהן נכנסות לשוק העבודה - כך לפי מחקר של איגוד אקדמאיות אמריקאי. עשור מאוחר יותר אשה ללא ילדים העובדת במשרה מלאה מרוויחה 23% פחות מעמיתיה הגברים. האפליה נמצאת גם בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר: לפי מחקר שנערך לאחרונה, בוגרות תואר MBA מרוויחות 4,600 דולר פחות מעמיתיהן הגברים מיד עם סיום לימודיהן בבית הספר למינהל. אפליה מבוססת גזע, לאום וכמובן מגדר היא בלתי חוקית. אם כך, מדוע היא עדיין קיימת?

ראשית, לעתים קרובות נשים אף לא מודעות לכך שהן מרוויחות פחות מגברים, וכאשר הן חושפות פערי שכר, רק לעתים רחוקות הן מגישות תביעה ייצוגית כמו זו שהוגשה נגד נוברטיס. במסגרת החקיקה הקיימת, המתלוננות מקבלות רק לעתים נדירות פיצויים מעבר להחזר שכר רטרואקטיבי. בדרך זו, החברות מקבלות אור ירוק להתייחס לאפליה מגדרית כאל סיכון מחושב שכדאי לקחת. "לחברות משתלם יותר להפלות", אומרת פורשה וו, סגנית נשיא האיחוד הלאומי לנשים ולמשפחות.

פסק הדין של נוברטיס נחשב תקדימי, משום שהרחיק מעבר לאפליה בשכר. העובדות טענו לאפליה גם על בסיס היריון ואמהות והעידו כי נשים פוטרו במהלך חופשת הלידה וכי הממונים לגלגו עליהן כאשר ההיריון החל לבלוט לעין. ייתכן שאישומים אלה, הקשורים לאמהות, הם שהטו את הכף לכיוון קנסות של מיליוני דולרים. "מושבעים נוטים להגיב בחריפות לאפליה נגד אמהות", אומרת ג'ואן וויליאמס, מרצה למשפטים באוניברסיטת קליפורניה ומנהלת מרכז Worklife Law. "אחרי הכל, האמהות האלה, בהנחה שהן עשו את כל מה שהוטל עליהן בעבודה, נענשות על הניסיון להגשים את אידיאל האמהות; פיצויים של 250 מיליון דולר? נראה שחבר המושבעים פשוט התרגז".

וויליאמס אומרת שפסק הדין מבשר על עידן חדש של תביעות מגדריות, המשלב בין תקרת הזכוכית למה שהיא מכנה "קיר המשפחה". הפניות לקו החם של המרכז שלה הוכפלו פי שניים ויותר מאז סתיו 2007, היא אומרת, סימן לכן שהאפליה רק מחמירה.

במקביל, התלונות שהוגשו לנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה עלו בהתמדה מאז תחילת המיתון, מ־75,768 ב־2006 ל־93,277 ב־2009. כאשר חברות מפטרות עובדים, פעמים רבות אמהות מקושרת לתפוקה נמוכה יותר, אומרת וויליאמס. לפי מחקר מ־2010, התלונות על אפליה על בסיס אחריות משפחתית זינקו ב־400% בעשור האחרון, הפיצוי הממוצע הגיע ל־500 אלף דולר, ויותר ממחצית התביעות הוכרעו לטובת העובדות.

מיתון של גברים

למרבה האירוניה, נוברטיס זכתה לשבחים פומביים על המדיניות שלה כלפי נשים ומשפחות. בשנה שעברה, Working Mother דיווח כי הוצאות הטיפול בילדים בחברה "מרשימות" וציין כי היא פועלת להקל על חיי ההורים.

בסופו של דבר, פסק הדין התקדימי של נוברטיס "ישמש חלוץ שיאפשר לאחרים להשמיע את קולם", אומר עורך הדין ויליאם מרקוטי, המתמחה בדיני עבודה. בגלל פסיקה בקנה מידה כזה יותר עורכי דין יהיו מוכנים לקבל תיקים דומים, במיוחד אם הם יודעים שיוכלו לייצג קבוצה, ולא רק אדם יחיד. "המשמעות האמיתית היא שיוגשו הרבה יותר תביעות. ההשפעה תהיה דרמטית", הוסיף. כאשר יותר ויותר נשים הופכות למפרנסות שותפות או ראשיות וכאשר במיתון אבדו יותר משרות של גברים בהשוואה לנשים, עד כדי כך שהמיתון מכונה mancession - הבטחת שכר שוויוני לנשים תהיה טובה עבור כלל המשפחה, ולא רק עבורן.