תקנות של התמ"ת יצמצמו את מספר חברות הקבלן הקטנות

חברות השמירה והניקיון הגדולות יחויבו להפקיד במשרד התמ"ת ערובה בגובה של חצי משכורת לכל עובד, כך עולה מהתקנות שהגיש שר התמ"ת בנימין בן אליעזר לוועדת העבודה של הכנסת. הוועדה תצביע כבר היום על אישור התקנות. במקרה שבו חברת קבלן תקרוס, הערובה תשמש לתשלום חלקי של הפיצויים לעובדים, בנוסף לסכום של עד כ־100 אלף שקל שאותו יכול העובד לתבוע מהביטוח הלאומי.

הדרישה להפקיד ערבויות היא חלק מהסכמות עסקת החבילה בין ההסתדרות, המעסיקים והמדינה מאפריל 2009. עד כה, הערובה נדרשה רק מחברות כוח אדם כחלק מהליך הרישוי. החל מינואר האחרון, גם חברות שמירה וניקיון המספקות שירותי קבלן נדרשות לקבל רישיון ממשרד התמ"ת. הרישוי והערובה נועדו להסדיר ענפים אלו באופן רשמי, בשל ריבוי תביעות עובדים נגד החברות בבתי הדין לעבודה, אולם, באופן לא רשמי מטרת הרישוי היא להקשות על קיומן של חברות קטנות בשוק ולהשאיר בו רק את השחקניות הגדולות. ההערכה היא כי החברות הגדולות נוטות פחות לפגוע בעובדיהן וכי אפשר לפקח עליהן ביתר יעילות. למרות טענה זו, משרד המשפטים, שאחראי על מתן רישיון לחברות שמירה, כבר זימן לשימוע תשע חברות גדולות בשל חשד להפרה של זכויות עובדים.

על פי התקנות, החברות יחויבו בערבויות על פי גודל הוצאות השכר שלהן. למשל, קבלן קטן שהוצאות השכר החודשיות שלו מסתכמות בכ־150 אלף שקל, יפקיד חודש משכורת על כל עובד או 30 אלף שקל, הגבוה מביניהם.

קבלן בינוני, שלו הוצאות שכר חודשיות של 150–291 אלף שקל, יפקיד ערובה של 75% מהשכר החודשי או 150 אלף שקל, הגבוה מביניהם. חברה גדולה, שמעסיקה יותר מ־1,000 עובדים, עם הוצאות שכר חודשיות שגבוהות מ־291 אלף שקל, תפקיד חצי משכורת או 218 אלף שקל, הגבוה מביניהם. כך, חברת שמירה גדולה המעסיקה כ־5,000 עובדים במשרה מלאה המשתכרים שכר מינימום (3,850 שקל לחודש), תידרש להפקיד כ־9.6 מיליון שקל.

לטענת עו"ד ערן גולן מקו לעובד, הערובה עלולה לא להספיק גם למקרה שבו החברה לא תעמוד בנטל ההוצאות על הפרת זכויות עובדים אם תורשע בבית הדין לעבודה. לדבריו, ההקלות על החברות הגדולות לעומת הקטנות לא מתיישבות עם כמות התביעות בבתי הדין לעבודה דווקא נגד החברות הגדולות. שמונה חברות שמירה וניקיון קרסו מאז 2004. שתיים מהן העסיקו יותר מ־1,000 עובדים.