בדיקת "כלכליסט" - מופע הלהטוטים של פיני צרפתי: בעלי החוב מתייבשים, בעלי השליטה מרוויחים

היום ב־10 בבוקר תכונס ברחוב מאפו בתל אביב אסיפת בעלי איגרות החוב של סיביל ג'רמני. על סדר היום של האסיפה: דיווח למשקיעים על מצב החברה. רק לפני שבוע אישרה האסיפה של החברה־האם סיביל יורופ דחיית תשלום ריבית למחזיקי האג"ח, ויש להניח שגם לסיביל ג'רמני לא יהיו בשורות טובות לבעלי החוב שלה. רגע לפני שמחזיקי האג"ח מאשרים בלי ניד עפעף דחיית תשלומי חוב לפיני צרפתי, בעליה של קבוצת סיביל, כדאי להם לשים לב לכמה פרטים הנמצאים בשלל הדיווחים של החברות מקבוצתו.

הפרטים הללו מעלים, לכל הפחות, כמה סימני שאלה גדולים. בשבוע האחרון פנינו כמה וכמה פעמים לסיביל כדי לקבל תשובות לשאלות הקשות שהצבנו בפניה, אך זו בחרה לשלוח אותנו לדיווחים שפרסמה לאורך השנים. לאחר נבירה בנתונים גילינו ממצאים שהפתיעו גם אותנו.

1. חגיגת השכר של צרפתי

נתחיל מהסוף: סיביל אינה מצליחה לעמוד בתשלומיה למחזיקי האג"ח, אבל מי שנהנה מהזרימה הנמשכת של הכספים הוא דווקא הבעלים, פיני צרפתי. כפי שכתבנו בעבר, בשלוש השנים שחלפו מאז הנפיק צרפתי 200 מיליון שקל באג"ח (ערך נקוב), הוא משך 20 מיליון שקל. במילים אחרות, 10% מתמורת הגיוס הגיעו לצרפתי בתום שלוש שנים, מה שכמובן לא הפריע לו לבקש מבעלי האג"ח דחייה של תשלום הריבית הקרוב.

צרפתי משך את הכספים במסגרת הסכם שירותי ייעוץ שנתן לחברות בקבוצה. כשהוא הנפיק את האג"ח נאמר למשקיעים בתשקיף כי דמי הייעוץ שהוא יגבה מסיביל יסתכמו בכ־45 אלף יורו בחודש. צרפתי גם התחייב שלא לבצע עסקאות בעלי שליטה ולא למשוך דמי ייעוץ כל עוד ההון העצמי של סיביל יורופ יהיה קטן מ־3 מיליון דולר.

בפועל, הסכום שצרפתי משך היה שונה מהותית מהסכום שהוצג בתשקיף. לאחר שהחברה ניצלה את הכסף שגייסה מבעלי האג"ח לרכישת נכסים, החל צרפתי לייעץ לנכסים ולגבות דמי ייעוץ נוספים. כך למשל, ב־31 במרץ 2008 דיווחה סיביל כי תתחיל לספק שירותי ייעוץ גם לנכס שהיא רכשה בפולין. שיעור דמי הייעוץ נקבע על 4.5% ממחזור ההכנסות של הנכס ועוד 3.5% מעלויות הפיתוח שלו.

בעקבות אותו דיווח פנה נאמן האג"ח לסיביל יורופ ואולם החברה טענה כי ההסכם תואם את מה שנקבע בתשקיף. הייעוץ שצרפתי נתן לנכס בפולין הניב לו מיליון יורו ששולמו לו בין מאי 2008 ליוני 2009.

מכיוון שמדובר בחברות מדווחות (כאלו שהנפיקו אג"ח לציבור אך לא מניות) עסקאות מסוג זה אינן דורשות אישור של אסיפת בעלי המניות והן אינן מועברות בנוהל המחמיר של עסקאות עם בעלי שליטה (המחייבות אישור של שליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה). הישג יפה לא? המשבר הפיננסי הגדול ב־30 השנים האחרונות מכה בכולם, אבל דמי הניהול של מר צרפתי ממשיכים לזרום כאילו דבר לא קרה.

צילום: יריב כץ

2. הטרמפיסטים מסתדרים

אלא שצרפתי אינו היחידי שנהנה מהכספים שנמשכו מהקבוצה. בדיקת הדיווחים של סיביל יורופ מגלה כי גם המלווים הפרטיים - שסיביל בדרך כלל נמנעת מלחשוף את שמותיהם - נהנו מנכסים או מכסף מזומן שזרמו אליהם.

ברוב המקרים ההעברות הללו היו תולדה של אי־עמידה בתשלומים מצד סיביל. אחת מהמלוות העיקריות לקבוצת סיביל היא קרן מור קפיטל. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי מדובר בקרן השקעות פרטית ורצינית הפועלת בארצות הברית, ושמנהלת נכסים בהיקף של 12 מיליארד דולר.

קרן מור קפיטל הלוותה לסיביל יורופ 10 מיליון דולר, וכאשר האחרונה לא עמדה בהחזר ההלוואה, מימשה הקרן את הבטוחה וקיבלה כ־25% ממניות סיביל יורופ.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ב־31 במרץ 2008 החליט דירקטוריון סיביל יורופ לאשר הסכמי ייעוץ בין חברת הייעוץ של פיני צרפתי לחברות נכסים בגרמניה ובפולין. במקביל סוכם כי מור תקבל 25% ממניות חברת הייעוץ. ב־23 בפברואר 2009 הוחלט להעלות את גובה הריבית שתקבל קרן מור בשלושת החודשים הראשונים מ־13% ל־15%, כאשר בתקופה שלאחר מכן תועלה הריבית ל־17%. כן הוחלט להעביר לקרן מור תשלומי ריבית בסכום של 325 אלף יורו "על החשבון", ואלו נוספו לעמלה חודשית קבועה בסך 383 אלך יורו בגין העמדת ההלוואה.

אין זה המקרה היחידי שבו מלווה של החברה נהנה מתזרים מזומנים יציב לאחר שסיביל לא עמדה בתשלומים כלפיו. מקריאה מדוקדקת של הדיווחים ששיגרה סיביל עולה שהיא התחייבה להעסיק נציג של חברת נץ בונדס ומשקיע נוסף שהלוו לה ביחד כ־11 מיליון שקל למשך כשנתיים בעלות של 1.3 מיליון שקל.

נתון מעניין נוסף שמסתתר בפרטים הקטנים מגלה כי שני המלווים החדשים כבר שריינו את עצמם למקרה של הסדר חוב בסיביל - פריבילגיה שלא עמדה כמובן לרשות בעלי האג"ח. כבר ביולי אשתקד התכונן צרפתי למקרה של הסדר חוב והכניס סעיף שבו במקרה של הסדר עם בעלי האג"ח, שני המלווים יהיו זכאים לתשלום בגובה ההפרש שבין התשלום הראשון בהלוואה (2.7 מיליון שקל) ו־20% משווי האג"ח שרכשו בבורסה ביום שלאחר הסדר החוב.

שני המשקיעים קיבלו ביטחונות בדמות מלוא המניות של סיביל יורופ בפרויקט הנדל"ן פוינטוואי בבודפשט, וכן את תזרים המזומנים ממכירת ברזל בפרויקט פורטה (הכולל קזינו) בגרמניה, שבאותה עת החזיקה סיביל רק באופציה לרכישתו (במלים אחרות, הוא עדיין לא היה בבעלותה).

3. ריבית מטורפת

דיווחיה של סיביל עשירים בהלוואות שקיבלה מגופים עלומים שאת זהותם היא אינה חושפת. מה שדווקא גלוי הוא התוצאה הסופית: ההלוואות אינן משולמות וסיביל נפרדת מנכסיה בזה אחר זה - כך שבעלי האג"ח שהעמידו לה את הכסף הגדול באמת, ייוותרו בסופו של דבר עם מצבת נכסים מצומקת.

בדצמבר 2009 גייסה סיביל יורופ הלוואה מצד ג' בהיקף של 13.6 מיליון שקל לתקופה של שישה חודשים. ההלוואה - אשר נושאת ריבית של 12% לשנה - נועדה למחזר הלוואה אחרת שנלקחה בעבר על ידי החברה־הבת סיביל ג'רמני מחברת נץ בונדס וממשקיע נוסף שהריבית האפקטיבית השנתית בגינה היתה 23%.

כנגד ההלוואה שסיביל יורופ לקחה בדצמבר היא נתנה למלווה שעבוד על אג"ח שלה שהוחזקו על ידי החברה־הבת. בהסכם ההלוואה נקבע כי המלווה יוכל לבקש את האג"ח הללו כפירעון החוב אם ההלוואה לא תוחזר.

ואכן, לפני כשבועיים הגיע מועד הפירעון של החוב - שתפח בינתיים ל־15.7 מיליון שקל. המלווה הודיע לסיביל שהוא מעוניין לממש את האופציה שניתנה לו ושהוא מבקש שהחברה תפרע עבורו את החוב בהעברת 30.7 מיליון אג"ח (ע.נ.) של סיביל יורופ לידיו - וכך אכן היה.

עסקה זו אמנם סיפקה לסיביל עוד קצת אוויר לנשימה, ואולם אם מנתחים אותה הרי שהמהלך של סיביל שקול לגיוס חוב בריבית של 100% (בהנחה של תשלום מלא). אם במצבה הנוכחי מתקשה סיביל לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח, אז על אחת כמה וכמה שהיא תתקשה לעמוד בעלויות המימון כפי שהם משתקפים מהעסקה האחרונה.

מסתבר שזו לא היתה העסקה היחידה שבה נאלצה סיביל לשלם ריבית של 100% למלווים השונים. לפני כשנה, ביולי 2009, לוותה סיביל יורופ 1.5 מיליון יורו לרכישת נכס בצ'כיה. את הכסף הזה היא העבירה לחברה־הבת סיביל ג'רמני כדי שזו תוכל לעמוד בתשלום לבעלי האג"ח שאמור היה להיפרע בסוף יולי אשתקד. כדי להבטיח את פירעון ההלוואה שעבדה סיביל את מלוא אחזקותיה (30%) בנכס לטובת השותף המחזיק ביתרת 70% מהנכס בפראג.

מלבד זאת, השותף גם קיבל ערבות מחברת ואליוסטאר המחזיקה בנכס אחר של קבוצת סיביל בפולין. למרות כל הביטחונות שניתנו למלווה, ושסיפקו לו רמת ודאות גבוהה להחזר החוב, הריבית בהלוואה נקבעה על 23% לשנה.

בשבוע שעבר דיווחה סיביל יורופ כי מועד הפירעון של ההלוואה חלף בלי שפרעה אותו. סיביל הסבירה כי מאחר שהיא מעוניינת לשמור על יחסים תקינים עם השותף וכדי לפרוע את החוב, היא תעביר לו את מלוא אחזקותיה בנכס.

אלא שסיביל עצמה מודה כי שווי האחזקה שלה בנכס מוערך בכ־3 מיליון יורו - פי שתיים מהיקף ההלוואה שהסתכמה ב־1.5 מיליון יורו בלבד.

כדי להסביר את העסקה הודיעה סיביל כי השותף נתן לה אופציה לרכוש בחזרה את חלקה בנכס בשנה הקרובה בתמורה לגובה ההלוואה בתוספת ריבית. ואולם בהתחשב בקופת המזומנים המצומקת של סיביל ברור לכל שלא יעלה בידיה לרכוש את הנכס בחזרה.

4. כיסאות מוזיקליים

ואם לא די בכך, הרי שבשנתיים האחרונות התחלפו שישה סמנכ"לי כספים בסיביל ג'רמני - כשהאחרון משמש בתפקידו רק חודש.

מסיביל נמסר בתגובה: "איננו נוהגים לחשוף את שמות השותפים לעסקאות אלא אם כן אנו נדרשים לכך במפורש. סיביל מדווחת באופן שוטף על אירועים ועסקאות ומקיימת באדיקות את כללי הדיווח של רשות ניירות ערך.

"העובדות המשורבבות לשאלות שהפניתם אלינו אינן מדויקות, ואנו מציעים לקחת את הנתונים מהדיווחים כדי לשמור על דיוק ולהימנע מהטעיה בשגגה. החברה עמדה בהתחייבויותיה עד כה, ותמשיך לעשות כך תחת המשבר העולמי ובתוך התאמות למציאות העולמית של ימינו".