הסכם טוב עם חברה אלמונית

לאחר הסכם בינוני עם חברה גדולה בהרבה בסיבוב הקודם (איקריאה), בביוליין רצו להביא עסקה עם מספרים מרשימים יותר - גם במחיר של שותף קטן יותר ומבוסס פחות. סייפרס היא חברת ביוטק small cap, שנמצאת במעגל השלישי בגודלו, הרחק מחברות הביג פארמה.

על הקושי בהערכת עסקאות בתחום הביופארמה ניתן ללמוד גם מתגובות המשקיעים להודעת החברה: בתחילת היום זינקה מניית ביוליין ב־30% כמעט, אך היא סיימה את המסחר בעלייה מתונה יחסית של 6%.

1. ככל שחברה רוכשת מוכנה לשלם יותר כסף בתחילת התהליך, כך אנו למדים על האמון שלה כי אכן מדובר בתרופה עם פוטנציאל המצדיק הסתכנות. התשלום הראשוני חשוב להחזר ההשקעה על הפיתוח עד למכירה, ומדובר בסכומי הכסף שנכנסים לקופתה של המוכרת באופן כמעט ודאי. 30 מיליון דולר שתקבל ביוליין מראש הם סכום נאה, המתאים לממוצע של 20–50 מיליון דולר שניתנים בדרך כלל בסיום השלב הקליני השני, שבו נמצאת התרופה של ביוליין.

מצד שני, הסכום עשוי להיראות נמוך היות שמדובר במערכת העצבים המרכזית. פייזר חתמה על הסכם עם מדיויישן הכולל תשלום ראשוני של 225 מיליון דולר לתרופה למחלה אחרת של מערכת העצבים המרכזית, פרקינסון, ואסטלה היפנית חתמה ב־2009 על הסכם למסחור תרופה לאלצהיימר של קומנטיס תמורת 80 מיליון דולר מראש ועוד 20 מיליון דולר השקעה באקוויטי.

2. ביוליין לא פירטה מה הן בדיוק אבני הדרך לתשלומים הנוספים, כך שקשה לדעת מה החלוקה בין הקשות לקלות. בכמה מן המקרים מדובר למשל בתחילת דיונים עם ה־FDA או גיוס חולה ראשון, ובכמה מהמקרים על יעדים מורכבים יותר, כמו הצלחה בניסוי שלב III או הגשת תיק התרופה לקבלת אישור.

3. היקף התמלוגים, בין 12% ל־18%, הוא הישג מרשים, כאשר הרף התחתון בטווח זה משמש במקרים דומים רבים רף עליון. חשוב לציין כי לסייפרס אין כמעט יכולות שיווק עצמיות. אם תגיע התרופה לשלב השיווק, תיאלץ סייפרס לגלגל את התרופה לגורם נוסף, לצורכי שיווק, כפי שעשתה בתרופה Savella של פורסט. הבשורה החיובית לביוליין כאן היא שאחוזי התמלוגים שלה יישמרו גם אם ייחתם הסכם המשך של סייפרס עם חברה גדולה יותר.

4. בביוליין מסבירים כי סייפרס היא שותפה מצוינת שמכירה היטב את ההתנהלות המורכבת מול ה־FDA של תרופות כמו ה־1020. ל"כלכליסט" נודע כי אלי לילי, פייזר ואבוט ראו את תוצאות הניסוי וסירבו להתקדם במגעים.

נראה כי הניסוי שלב IIb של ביוליין לקה בהיעדר תקציבי, שגרר ביצוע ניסוי אחד, קטן יחסית, שנערך בהודו וברומניה - נתונים שהרתיעו את החברות הגדולות. אם ביוליין היתה עורכת כמה ניסויים נוספים, למשל לבחינת התרופה לא רק מול הריספרדל, אלא גם מול הפרפנזין, ייתכן שהאטרקטיביות היתה גבוהה יותר. ואולם, בהתחשב בעלותם העצומה של ניסויים כאלה ובתוצאות הקליניות שעמדו לרשות החברה - היא השיגה לא פחות מהסכם מסחור מצוין.