אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך רודפים משרדי עוה"ד היוקרתיים אחרי הסטודנטים המצטיינים צילום: עמית שעל

כך רודפים משרדי עוה"ד היוקרתיים אחרי הסטודנטים המצטיינים

"כלכליסט" הצטרף לסיור שערכו פרחי משפט מצטיינים במשרדי עורכי דין מובילים. המסקנה: כשאתה מצטיין, יחייכו אליך כל הדרך להתמחות. אבל בכל הקשור לשכר הרעב ושעות העבודה האינסופיות, הציון הוא לא פקטור

21.06.2010, 11:48 | מארק שון

אלפי סטודנטים למשפטים שמסיימים את השנה הראשונה מתחילים לבדוק בימים אלה את האופציות ההולכות ומצטמצמות להתמחות. בזמן שאלפי סטודנטים נלחמים על האפשרות לקבל הזדמנות לראיון במשרדים הגדולים, מתחילים אלה לגשש אחר המצטיינים, לצוד אותם לפני המתחרים.

"כלכליסט" הצטרף בשבוע שעבר ליריית הפתיחה של הגישושים האלה, בסיור של קבוצת "שחקים" מהמרכז הבינתחומי בהרצליה במשרדים גדולים ובינוניים. מדובר בקבוצה שאפתנית של כ־30 סטודנטים מצטיינים שהתקבלו לתואר משולב במשפטים וחשבונאות. כאלה שמרבית המשרדים ירצו לקבל. את הסיור מארגנת חברת ההשמה INTERNRATE, שמשווקת את מצטייני המכללות למשרדים המובילים.

התמחות בארה"ב הכסף הגדול נמצא בניו יורק עורך דין במשרדים גדולים בארצות הברית מרוויח בשנתו הראשונה כ-160 אלף דולר מארק שון, 4 תגובותלכתבה המלאה

לדברי מנהל השיווק בחברה נועם מעוז, תוכנית שחקים מיועדת "לפתוח בפני הסטודנטים צוהר למשרדים המובילים כדי לבחון את עבודת המתמחים בהם, ולחשוף בפני המעסיקים את הסטודנטים האיכותיים ביותר, לאחר שעברו סינון קפדני וראיון אישי אצלנו". INTERNRATE, אגב, נרכשה בסוף השבוע על ידי חברת מחשבות בכ־3.3 מיליון שקל.

"אנחנו נמצאים כאן מרבית שעות היממה"

"החלק הכי טוב של שותף מגייס הוא לראות איך אנשים הופכים מבוגרי משפטים שמחים, נמרצים ומתרפסים לשכירים בדרג ביניים, מתוסכלים ושחוקים. יש כאלה שלא מבינים רמזים. הם נשארים עד שאנחנו זורקים אותם". ("פרקליט אנונימי", ג'רמי בלקמן)

הנה תמצית ההתרשמות הראשונית של הסטודנטים המצטיינים: עו"ד אהרון פולק, ראש משרד עמית פולק מטלון, הרשים בישירות שלו, עו"ד פיני יניב ממשרד קנטור אלחנני היה נחמד, והכרירכים המושקעים שחולקו בברקמן וקסלר בלום נעמו לחיך.

אך מעל לכל חשובים שני דברים עיקריים: התנאים, ועוד יותר מכך, הדרך הנכונה לשלב בין המשפטנות לחשבונאות. הסטודנטים שבו ושאלו כיצד יוכל לבוא לידי ביטוי הערך המוסף שלהם בחשבונאות, והאם כדאי להתחיל להתמחות במשפטים או בראיית חשבון. התשובות שקיבלו, אגב, השתנו על פי השותף שאותו שאלו.

הסטודנטים מבקרים ביגאל ארנון ושות הסטודנטים מבקרים ביגאל ארנון ושות'. אין צורך בשיווק | צילום: עמית שעל הסטודנטים מבקרים ביגאל ארנון ושות

לזכות השותפים שאירחו את הסטודנטים יש לזקוף נקודה בולטת: אף אחד מהם לא ניסה למכור לסטודנטים "לוקשים" לגבי ההנאה שבהתמחות. הם היו דומים גם בשורת מסרים שחזרה על עצמה: הצטיינות המשרד ביחסי אנוש, העבודה הקשה והתגמול למתמחים מעולים.

בסיור עלתה בין היתר הסתייגותם של השותפים המגייסים מהשלב המוקדם בלימודים שבו מתנהל התהליך, כתוצאה מהתחרות העזה שבין המשרדים. "הייתי נגד הפרויקט הזה", אמר עו"ד יניב מקנטור אלחנני לסטודנטים הנבוכים. "בדרך כלל מתחילים בינואר. בכל שנה הולכים עוד חודש אחורה".

לעניין עצמו אמר יניב: "חשוב מאוד למתמחה ללכת למשרד שיש בו גיוון בעבודה. חשוב לא להיכנס לנישה מסוימת - מסים, הנפקות, נדל"ן או כל דבר אחר. כשאתה עושה משהו ספציפי אתה לא נחשף לדברים אחרים". יניב חשף בגילוי לב את שעות העבודה הבלתי סבירות: "אנחנו נמצאים כאן במרבית שעות הערות שלנו, אם לא מרבית שעות היממה".

הסטודנטים שואלים כמה מתמחים נשארו מהמחזור האחרון, והתשובה "בשלוש השנים האחרונות השארנו עשרה מתמחים". קצת נשנושים וממהרים לצד השני של שדרות רוטישלד - למשרד גורניצקי.

ערן אורבך. "עבודה במשרד נישה לא מצמצמת אפשרויות", צילום: עמית שעל ערן אורבך. "עבודה במשרד נישה לא מצמצמת אפשרויות" | צילום: עמית שעל ערן אורבך. "עבודה במשרד נישה לא מצמצמת אפשרויות", צילום: עמית שעל

עו"ד דניאל פסרמן מגורניצקי הוא איש שיווק מעולה. חוזר על המילים "קוד גורניצקי" או סתם "גורניצקי" בכל 15 שניות בממוצע. הוא מרשים עם שמות נוצצים ("על אזורים שמעתם? בוימלגרין? מה, אתם לא קוראים עיתונים?"), ולאחר מכן חוזר על כמה סיסמאות שהסטודנטים ישמעו כל הזמן: מדיניות "דלת פתוחה" ו"אירועי מתמחים". הסטודנטים מבקשים תכלס, עדות מניסיון אישי; לפסרמן הכשרה כרואה חשבון במקביל לעריכת הדין. איך הוא משתלב במשרד תחום ראיית החשבון? איך באמת? משתלב מצוין, כנסו כנסו.

אספרסו בבקשה

"המאפים במשרד הם פשוט אמצעי הזנה שנועד להבטיח שעורכי הדין לא יצטרכו לצאת מהמשרד כדי לאכול ארוחות בוקר". ("פרקליט אנונימי")

ביום השני מגיעה החבורה העליזה למשרד יגאל ארנון. הדוברת היא עורכת הדין רותה לובן. התחושה היא שלובן יודעת את מה שהקהל שלה יודע - המותג יגאל ארנון מספק, אפשר לדלג על שלב השיווק. כמו עו"ד יניב, מדגישה גם לובן את האבסורד שבעצם המפגש: "אתם בתחילת הדרך ממש, קליטת המתמחים נעשית בשלב ראשוני מאוד ויש בכך הרבה חסרונות. זה מכניס ללחץ את הסטודנטים והם עדיין לא יודעים מה מעניין אותם".

רותה לובן מיגאל ארנון. עוקצת את המתחרים, צילום: עמית שעל רותה לובן מיגאל ארנון. עוקצת את המתחרים | צילום: עמית שעל רותה לובן מיגאל ארנון. עוקצת את המתחרים, צילום: עמית שעל

ובכל זאת, לובן מדגישה את מגוון תחומי הפעילות, במיוחד את התובענות הייצוגיות ("אנחנו מובילים בתחום הזה"), ועוברת לדבר כמובן על... יחסי האנוש. "לא שוכחים את חשיבות האווירה האינטימית. גודל המשרד לא בא על חשבונה. חלק מהמטרה היא להיות במקום שכיף להיות בו. יש כאן יחסים פחות פורמליים ממה שהייתם מצפים". כשהיא לא חשה משכנעת מספיק היא מוסיפה עקיצה למתחרים: "אצלנו יש מדיניות של דלת פתוחה אצל השותפים ולא צריך לקבוע פגישה עם השותף דרך המזכירה, כמו שנהוג אצל אחרים".

לובן מסבירה שהשיטה במשרד היא "פול" מחלקתי. הסטודנטים מוטרדים: איך יוצאים מהמחלקה? "זה לא רצוי כעיקרון, שנה היא זמן קצר, ואם מפצלים, זה באמת יוצא מעט", מבהירה לובן. ובכל זאת, מתעקשים הסטודנטים. "יש מעברים, אבל רק במרץ או בספטמבר", לובן נכנעת. הדרך מיגאל ארנון לווקסלר ברקמן בלום קצרה - כמה קומות במעלית - אבל משמעותית. ממשרד מבוגר ובטוח בעצמו מגיעים למשרד שמשדר רוח צעירה. על שולחן בחדר ישיבות ממתינות טורטיות מושקעות ובקבוקי שתייה. מזכירה נכנסת ושואלת מי רוצה שתייה חמה. אספרסו בבקשה.

לעורך הדין ערן אורבך יש מצגת קבועה. המסך הראשון מתחיל עם "משחק מטקות" שמסמל את היחסים בין המתמחה לבין המשרד. בחור נחמד אורבך, אבל מתקשה להיגמל מהטון הצבאי ומהדוגמאות שמחולקות לשלשות. אורבך מדגים את חשיבות המתמחה: "מתקשרת אליי לקוחה, סמנכ"לית בחברת קנדה ישראל, ואומרת לי שיש לה לקוחות שרוצים לרכוש דירות בפרויקט היוקרה BLUE. יש להם בערך 24 שעות לפני שהלקוחות טסים לחו"ל, ועורכת הדין שמטפלת בתיק נמצאת בחופשת לידה. הפניתי אליה את יוני המתמחה". המסר ברור: "אם אתה רציני, סומכים עליך במשימות חשובות".

אורבך מודע לכך שהעיסוק של המשרד - עסקאות נדל"ן - מצומצם מדי, אבל מנסה לשווק את החיסרון גם כיתרון: "אנחנו משרד נישה, בינוניים בגודל. אבל הבחירה לבוא לכאן לא בהכרח מצמצמת את האפשרויות אם מעוניינים לעבוד מול לקוחות מהשורה הראשונה במשק. זה מקום צעיר, לא מסורבל בקבלת ההחלטות. השותפים הבכירים ביותר הם בני 40". באמת שקשה להחליט. אחד הסטודנטים מצא דרך: "משרד שהשקיע בכיבוד ישקיע גם בהתמחות". אולי.

ספק אם הסיור ייערך גם בשנה הבאה

"זה לא מסוג העבודות שהעובדים בהן יכולים להיכנס למשרדים של עובדים אחרים ולבזבז את הבוקר בקשקושים. אנחנו משרד עורכי דין. על כל דקה אפשר - וצריך - לחייב את הלקוח. כל דקה שאתם לא יושבים ליד השולחן היא דקה שהמשרד לא מרוויח מהנוכחות שלכם". ("פרקליט אנונימי")

על פי ההערכה, הסטודנטים של השנה הבאה לא יגיעו לביקורים במשרדים בשלב כה מוקדם. לשכת עורכי הדין מנסה לקדם יוזמה שתאסור על עורכי דין לראיין מועמד להתמחות לפני חודש מרץ בשנת לימודיו השלישית. היוזמה כפופה לאישורו של שר המשפטים והיא תצא ככל הנראה לדרך בתוך חודשיים.

מהלשכה נמסר בעניין זה: "נושא ניסוח הכללים בנוגע לסדרי קבלת מתמחים להתמחות נמצא בשלבי התדיינות מתקדמים מול משרד המשפטים".

תגיות

43 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

41.
משפטים חשבונאות במכללה למנהל
ההתרסה נגד המכללות מעידה על בורות, הגיע הזמן לעשות אבחנה בין המכללות הפרטיות לבין יתר המכללות, הבין תחומי והמכללה למנהל נמצאים בלבל שונה לגמרי מהיתר ובתחומים מסויימים כמו חשבונאות, ממוקמים גם מעל אונברסיטאות. בתור סטודנט בתוכנית משולבת משפטים חשבונאות במכללה למנהל, סף הקבלה לו נדרשתי אינו נופל בהרבה מהאונברסיטאות, נע על כשלושים נקודות בפסיכומטרי פחות ברף התחתון אבל מרבית החברה עומדים על 700 ויותר. השיקול לבחור דווקא במכללה למנהל נבע אך ורק מעצם העובדה שבניגוד לאוניברסיטאות, הבין תחומי והמכללה למנהל מציעים תוכנית משולבת מובנית עם מערכת לימודים מסונכרנת , לוח מבחנים מותאם, יחס אישי וקידום שלא תמצא באוניברסיטה. אז נכון, בשביל זה אני משלם 40 אלף ש"ח בשנה אבל אני מקבל רמת הוראה זהה לת"א שכן כל המרצים שלי מלמדים גם שם, אני זוכה למוסד שאחוזי המעבר בבחינות המועצה שלו הוא במקום הראשון בחשבונאות. יש לי סטאז במשרד מוביל הן בחשבונאות והן במשפטים. התלבטתי קשות האם ללמוד באוניבריסטה או במכללה למנהל, אך בסופו של דבר הגעתי בגלל חברים ולא התחרטתי.
סטודנט במכללה למנהל , מרכז  |  22.06.10
40.
ל-30: מניסיון, תופתע לגלות כמה בוגרי הבינתחומי מאיישים את המשרות הבכירות בענף
בבינתחומי, להבדיל מבאוניברסיטאות, שמים דגש גם על הפן הפרקטי - בצורת קליניקות משפטיות לסוגיהן. מניסיון אישי - בעקבות התמחות במשרד מוביל, ועם מתמחים מכאן ומכאן - בוגרי הבינתחומי גילו יותר תושיה והשתלטו ביתר קלות על העבודה בפועל. השותפים במשרדים הגדולים יודעים זאת ומעריכים - צא ולמד כמה אחוזים מהווים בוגרי הבינתחומי מכלל המתמחים במשרדים המובילים. בטוחני כי תופתע!
22.06.10
39.
בלוקים. של בטון.
רק מלדמיין את יום הביקור הזה נהיה לי רע.. בשביל זה גדלנו? בשביל העבדות והרוע? הכל מתחיל בצבא. הצבא מטשטש לנו את החושים. אנחנו לא רגילים לחופש ולאפשרות בחירה אחרי רקבון של 2-4 שנים ואז, כשנותנים לנו זכויות וחופש אנחנו מתבלבלים ומעדיפים טורטיות ושקרים לבנים. ועבדות. ורוע. בבוקר עבדים ובערב בלוקים קהי חושים. אה, בעצם גם ביום אנחנו בלוקים קהי חושים. יחי המקצוע.
22.06.10
לכל התגובות