אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשאתם מתכננים את חופשת הקיץ הנעימה צילום: עמית שעל

כשאתם מתכננים את חופשת הקיץ הנעימה

הכלכלה נראית טוב, תודה, אבל תחשבו מה יקרה אם לא נצליח למנוע את המלחמה הבאה ואם נניח לכוחות הבערות והבטלה לעצב את דמותה של ישראל. נאומו של מו"ל "כלכליסט" בפסגה הכלכלית

22.06.2010, 17:27 | יואל אסתרון

כשהתורכים מאיימים לנתק את היחסים אחרי שנים של ידידות, כשהבית הלבן לא ממהר לסייע לנו, כשהממשלה משותקת ואובדת עצה, כשראשי ממשלות ברחבי העולם מוקיעים אותנו, כשחברות אירופיות מבטלות הזמנות ופוגעות בייצוא שלנו, כשארגוני זכויות אדם מתייצבים דווקא לצד החמאס, כשאנטישמים ברחבי העולם מרימים ראש - יש לנו הערב רגע של שמחה: חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור פול קרוגמן, בא לפסגה כלכלית בישראל. זו הזדמנות לומר משהו על המעטפת המדינית, הביטחונית והחברתית שבה נושמת הכלכלה.

הכלכלה נראית טוב, תודה. ההכנסה לנפש נוגעת ב-30,000 דולר לשנה - יופי. התקבלנו ל-OECD - כל הכבוד. הצמיחה 3.6% בחישוב שנתי. האבטלה ירדה לכ-7%. האינפלציה בשליטה, לפי ההערכות האחרונות 2% ב-12 החודשים הקרובים. יופי. אבל תסתכלו מסביב ותחשבו שוב אם האינדיקטורים החיוביים יישארו איתנו אם לא נצליח למנוע את המלחמה הבאה ואם נניח לכוחות הבערות והבטלה לנצח בעימות על דמותה של המדינה.

אם ממשלת ישראל לא תשכיל להקטין את פוטנציאל החיכוך שלנו עם השכנים - מהפלסטינים ועד האיראנים - גם הכלכלה הישראלית תיחלש. אם הממשלה תמשיך לעורר עליה זעם וחוסר הבנה בקרב ידידינו, רמת החיים הישראלית תיפגע. אולי אנחנו צודקים, אבל רוב העולם לא חושב שאנחנו צודקים. זו לא שאלה של ימין ושמאל - זו שאלה של שכל ישר.

האיומים מבחוץ - מהחמאס עד איראן - אינם היחידים, ואולי גם לא החמורים ביותר. החברה הישראלית מתרסקת. בישראל 2010 יש עדיין רבים שמאמינים בערכים, בחינוך, במדע, בעבודה, בעשייה ותעשייה, בשוויון הזדמנויות, בתרבות, במינהל תקין, בשאיפה לשלום, בחתירה למצוינות. אבל השאלה היא איזה אחוז מהישראלים ידבק בערכים האלה, בדור הבא של ישראל. מי ינצח במלחמה על זהותה של ישראל, הדור הבא.

התשובה לא ברורה. יש מי שמטיף לבערות, יש מי שמעודד חיי בטלה, יש מי שדוחף לעימות עם השכנים כדי להגשים איזה חלום משיחי, יש מי שניזון משנאת האחרים באשר הם אחרים, יש מי שמעדיף לחכות לנסים מהשמיים. ואילו רוב הישראלים העובדים ומחנכים את ילדיהם לחיים של עשייה שומרים על זכות השתיקה. מתכנסים בבועות, חיים טוב, ועוצמים עיניים לרווחה.

כשביקרתי את פרופסור פול קרוגמן באוניברסיטת פרינסטון לפני כשישה שבועות מצאתי אותו בחדר עמוס ספרים - בלי לשכה וגינוני שררה, בלי צבא של מזכירות. בן אדם בחדר פשוט. קורא. חושב. כותב. איזה מראה נהדר. חשבתי, וזה כל כך פשוט ומובן מאליו, שאנחנו צריכים אנשים חכמים כמוהו בהנהגת המדינה. אנשים עם שכל וחזון.

תשאלו את עצמכם - אם אתם מרוצים מההנהגה שלכם. ותשאלו את עצמכם מה הקשר בין רווחת החיים שלכם לבעיות העומק של החברה הישראלית. ותשאלו את עצמכם אם אתם עושים משהו בעניין הזה או מתכננים את חופשת הקיץ הנינוחה. ותשאלו את עצמכם - האם הילדים שלכם יחיו במדינה שבה אתם חיים.

  • לדבריו של פרופ' פול קרוגמן - לחץ כאן
  • לדבריו של שר האוצר יובל שטייניץ - לחץ כאן
  • לדבריו של מנכ"ל פסגות רועי ורמוס - לחץ כאן
  • לדבריה של מנכ"ל בנק לאומי גליה מאור - לחץ כאן
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מר אסתרון, כתוב טוב ונוגע בנקודה
לתגובה מספר 3 , ההיסטוריה הקצרה שלנו הוכיחה שמה שהחריב אותנו זה השנאת אחים מבפנים. כשתוסיף לשנאת אחים הזו בטלה, ניצול, חוסר השתתפות שווה בסיכונים ובאיומים למדינה יהיה מאד קשה לשגשג. !!! אם כן כולנו נטה שכם למען מדינתנו אזי כן יש סיכוי שנוכל להגיע לפיתרון עם אויבנו.
בן בוטא , רמת גן  |  23.06.10
3.
נו, מר אסתרון, שאפו על התגלית המדהימה: מקור הבעיות העיקרי הוא ממשלת ישראל.
מדבריך ניתן להסיק, שלו אתה, מר אסתרון היית נבחר לראשות הממשלה, ולו בכנסת ישראל ובממשלה היה לך רוב מוחלט שמאפשר להשיג כל יעד שירצה - הבעיות היו נפתרות. ציטוט: "יש מי שמטיף לבערות, יש מי שמעודד חיי בטלה, יש מי שדוחף לעימות עם השכנים כדי להגשים איזה חלום משיחי, יש מי שניזון משנאת האחרים באשר הם אחרים, יש מי שמעדיף לחכות לנסים מהשמיים." כל אלה הם שעומדים בינינו לבין חזון אחרית הימים האסתרוני. מהפרעות "זעירות" בתמונת המציאות המורכבת נתעלם בצורה גורפת. מה לנו רצונות הערבים וכוונותיהם - שמוצהרים בפומבי ובצורה ברורה במשך עשרות רבות בשנים. אנו מייצגיו הגאים של "המוח היהודי" ותעשיות "אור לגויים" יודעים טוב יותר מה רוצים הערבים, למה הם מתכוונים ומה טוב להם... ההתנשאות הגזענית כלפי האויב, שאליה נלווה כמו תמיד, תאומה הצמוד "יחי אנחנו, החזקים ביותר במזרח התיכון/במערכת השמש" - מבשרים למדינת ישראל חורבן - ולאויב הערבי הנחוש והחכם ניצחון מלא. קבלת נארטיב האויב, תוך כדי הכחשת המציאות הם הגורם העיקרי לחורבננו הודאי. לא המתנחלים או הקיצונים הימניים הם האויב האמיתי. מידת השפעתם היא זניחה לחלוטין. לו מחר היינו נסוגים אפילו לגבולות 48, מקימים עוד תריסר מדינות "פלסטיניות" - המציאות העיקשת היה נשארת בעינה: מדינת ישראל חיה על זמן שאול. הספירה לאחור נמשכת, גם אם אוזניך, מר אסתרון, אטומות בפניה. אנא הבא בחשבון שני דברים: קרוב לודאי שבמסוק האחרון שימריא מגג השגרירות האמריקנית, לא יהיה מקום לבני משפחתך, וגם הדרכון הזר, כך ניתן ללמוד מן ההיסטוריה של המאה העשרים, עלול להכזיב.
23.06.10