אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת פוקס: הסדר הטיעון של גרינשפון בסכנה צילום: גלעד קוולרציק

פרשת פוקס: הסדר הטיעון של גרינשפון בסכנה

סגן יו"ר אפריקה ישראל, המואשם בשימוש במידע פנים, הגיע להסדר שלפיו יודה בעבירות ללא הרשעה, אך ישלם קנס ויבצע עבודות לתועלת הציבור. אלא שביהמ"ש, שידון בהסדר בעוד שבוע, עשוי לדחות אותו

22.06.2010, 08:53 | איתי הר אור

בעוד כשבוע יתייצב בבית משפט השלום בתל אביב סגן יו"ר אפריקה ישראל נדב גרינשפון, לדיון בפרשת פוקס שבה הוא מואשם בעבירה של שימוש במידע פנים. בין היתר יוצג בדיון הסדר הטיעון לפיו גרינשפון יודה בעובדות כתב האישום, אך הצדדים, פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ניירות ערך מצד אחד, ופרקליטי גרינשפון מצד שני, יעתרו לאי־הרשעתו. תחת זאת הסכימו הצדדים כי גרינשפון ישלם קנס גבוה של כ־750 אלף שקל, ויבצע כמה עשרות שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

אלא שכעת מתברר כי מדובר בהסדר חריג ביחס למקובל ולמפורש בחוק העונשין, שאין להטיל קנס ללא הרשעה. בדיקת "כלכליסט" עם מומחים בתחום הפלילי העלתה כי ייתכן שההסדר אינו חוקי.

כתב האישום שהוגש נגד גרינשפון לפני כשבועיים במסגרת הסדר הטיעון מתאר כיצד הוא ניהל בשנת 2004 מו"מ עם חברת פוקס בשמה של חברת ממורנד ניהול (1998) שבשליטת לב לבייב, כדי להקים רשת חנויות פוקס ברוסיה. ממורנד היא חברת אחזקות פרטית, המחזיקה ומשקיעה בחברות שונות בענפי הנדל"ן, התקשורת ותחומים נוספים.

על פי כתב האישום, במהלך המו"מ שיתף גרינשפון את ידידו ומנהל ההשקעות של משפחתו אלון וגנר בפרטי העסקה המתגבשת. גרינשפון עצמו, לפי כתב האישום, לא עשה שימוש במידע לטובתו, אך וגנר וכמה מעורבים נוספים - המואשמים בכתב אישום נפרד - גרפו לכאורה רווחים, כתוצאה מעליית ערך מניית פוקס ב־50% לאחר שפורסם בבורסה דבר קיומו של המשא ומתן.

רשות ניירות ערך, פרקליטות מיסוי וכלכלה וסנגוריו של גרינשפון הסכימו כי בעת שהתייעץ עם גורמים מחוץ לחברה, פעל גרישנפון בתום לב, והסכימו בהסדר הטיעון לעתור לבית המשפט לאי־הרשעתו, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק.

"ההסדר אינו חוקי"

לדעתו של פרופ' קנת מן, סנגור בכיר ממשרד ליבאי־מן ומומחה למשפט פלילי, אף שבמשך שנים פירש בית המשפט את הוראות החוק כאוסרות על גזירת קנס במקביל לאי־הרשעה ואף שהחוק אינו מתיר זאת במפורש, יש בהסדר הטיעון עם גרינשפון גם טעם רב: "מה שבהחלט יכול לקרות הוא שאם כל הצדדים מסכימים ואף אחד לא מעורר קושי או מחסומים משפטיים, אולי כעניין פרוצדורלי בית המשפט יהיה מוכן לקבל את זה".

מבחינתו של מן, האיסור על קנס ללא הרשעה הקבוע בחוק אינו במקומו: "זה נראה לי הסדר תחיקתי לא ראוי ולא מועיל. יש הרבה תיקים פליליים שניתן היה לסיים אותם בקנס ללא הרשעה - ולא למחוק את התיקים לחלוטין - כדי לא לבזבז את המשאבים שהושקעו בחקירות היקרות של המשטרה והגופים הרגולטוריים האחרים".

מן אף סבור כי על החוק בישראל ליישר קו עם המגמות העולמיות של אכיפה מינהלית: "אני סבור שיש התפתחות הולכת וגוברת שיכולה להביא לשינוי חקיקה בעניין זה. בהתחלה ראו בקנס עניין 'עונשי', ואמרו שאם מדובר בעונש, הרי שניתן להטיל אותו רק אחרי הרשעה. אבל מאז השתנתה התפיסה בעולם, והיום ממילא ניתן להטיל עונש בהליך לא פלילי. אם כן, ראוי שיהיה ניתן להטיל קנס בהליך פלילי לא הרשעה".

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס ברחובות ומומחה בעבירות צווארון לבן, מעריך את גישתו של מן בעניין שינוי החקיקה, אך סבור כי בכל הנוגע לעניינו של גרינשפון, ההסדר אינו יכול לעמוד: "ההסדר נראה לי מוזר. בהנחה שהנאשם הוא בגיר, אזי לפי פקודת המבחן וסעיף 71א לחוק העונשין, אין לבית המשפט סמכות לתת קנס ושירות לתועלת הציבור באותה עבירה".

שפירא מבהיר כי העובדה שההסכם מקובל על שני הצדדים איננה רלבנטית: "אין כאן שום חשיבות להסכמת הצדדים, או אפילו לרצונו הטוב של בית המשפט. מדובר בחוסר סמכות פונקציונאלית - ביהמ"ש איננו רשאי להטיל על נאשם עונש שלא קבוע בחוק, גם בהסכמה.

"השאלה הזאת התעוררה במדינות השונות באשר לצווים בהסכמה המטילים 'עונשי ביוש' חינוכיים, או סירוס מרצון וכיוצא באלה, אך לדעתי, החוק בישראל איננו מאפשר הטלת עונש החורג מן ההסמכה החוקית, גם אם הדבר נעשה בהסכמה". לשאלה אם החוק הקיים הוא רצוי או טעון תיקון עונה שפירא: "זו שאלה אקדמית בלבד. במקרה הזה אני מתקשה לראות את בית משפט השלום בתל אביב גוזר עונש בלתי חוקי, רק משום שלדעתו יש לתקן את החוק".

תרומה במקום קנס

שפירא מוסיף כי "אם פרטי ההסדר שפורסמו נכונים, נדמה לי שנאשם המסכים עם הפרקליטות להגיש לאישורו של ביהמ"ש הסדר טיעון, שבו מוטל עליו עונש בלתי חוקי, נוטל סיכון רב. ביהמ"ש לא יקבל את ההסדר כי איננו מוסמך לכך, והשאלה אם בעקבות דחיית ההסדר ייגזר על הנאשם עונש חמור יותר מזה שעליו הוסכם בהסדר טומנת בחובה סיכון לא מבוטל לנאשם, שכבר הודה בעבירה על סמך ההסדר".

ל"כלכליסט" נודע כי גרינשפון יכול להימנע מקביעה כי הסדר הטיעון אינו חוקי, אם סכום הכסף שאותו ישלם לא יוגדר כקנס אלא כתרומה. אלא שאז הכסף לא יועבר לאוצר המדינה, והאלמנט העונשי ייחלש אף יותר.

מפרקליטות מיסוי וכלכלה, על דעת רשות ני"ע נמסר: "ככלל, הפרקליטות מגבשת הסדרים שלבית המשפט סמכות לאשרם. הפרקליטות מציעה להשאיר את הצגת הסדר הטיעון עצמו ונימוקיו לדיון בפני בית המשפט הנכבד". סנגוריו של גרינשפון, עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני, ביקשו שלא להגיב לדברים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה