המפקח על קרנות הנאמנות ברשות ני"ע משיב לביקורת: "הדשא של השכן לא ירוק יותר - רוחשות שם נמלים אדומות"

"רגולציה נכונה לא מתבצעת בוואקום, אלא צריכה להתייחס לסביבה שאותה היא מסדירה ולמאפייניה הייחודיים". כך אומר דודו לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות ניירות ערך, בתגובה לדבריו של פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל, אתמול ל"כלכליסט". בלס טען כי "יש תחושה שבישראל קרנות הנאמנות מפרסמות מה שבא להן. יש להן עוד הרבה מה ללמוד מהקרנות האמריקאיות בכל הנוגע לשקיפות ההשקעה ולפרסום דו"חות ידידותיים".

"תחום קרנות הנאמנות הוא תחום מוסדר ולכן אני רואה בדברים ביקורת ישירה על רשות ניירות ערך", אומר בתגובה מנהל מחלקת הפיקוח על הקרנות נאמנות ברשות ני"ע ל"כלכליסט". לדבריו, "יש להתייחס למאפייני השוק הישראלי ולהיזהר מהשוואות עיוורות לחו"ל, מה גם שניסיון השנים האחרונות לימד אותנו שגם בין עשבי הדשא של השכן, שהוא כביכול ירוק יותר, רוחשות לא מעט נמלים אדומות.

"המשקיע הישראלי מאופיין ברמה נמוכה של ידע פיננסי וחוסר נכונות בולט לעבד מידע", טוען לביא. "הישראלים מפצים על כך בהסתמכות כמעט עיוורת על קבלת החלטות השקעה באמצעות מערכי הייעוץ שמעמידים לרשותם הבנקים". לביא מבקר את "התזיזיתיות ואהבת האלתור" של המשקיעים המקומיים, ואת מנהלי הקרנות הנענים להם: "הבעיה היא שיש למעלה מ־1,200 קרנות, נתון חסר תקדים ביחס לעולם, ומגמה של רדיפה אחר טרנדים המתבטאת בשינוי תדיר של מדיניות ומוצרים המותאמים לכל טעם ומזג אויר".

לביא דוחה את הביקורת של בלס על אופן הדיווח של קרנות הנאמנות באמצעות אתר המגנא: "מעבר להיבט הירוק, מדובר ביתרון ענק. המגנא היא אריזה גמישה שמאפשרת עיבוד, ניתוח והצגה טובה של נתונים". לדבריו, גם מקורות מידע אחרים, כמו אתר הקרנות של "כלכליסט" נותן תמונה טובה למשקיעים.

לדבריו, ביקורתו של בלס על הקרנות, שאינן מוסרות מידע על שווי אחזקותיהן כפי שנהוג בארה"ב, "שייכת לעולם שעבר זמנו. בעולם ההשקעות המודרני יש לחשוב במונחי חשיפה. לא משנה שווי האחזקות של הקרנות, אלא אופן החשיפה שלהן: האם מדובר בחשיפה באמצעות אופציות, או בחוזים עתידיים או באמצעות אחזקה ישירה".

על ביקורתו של בלס בנושא אופן הפרסום של הקרנות משיב לביא: "העניין הוא היכן מנהלי הקרנות מפרסמים את מוצריהם ובאיזה אופן. באופן לא מקרי הפרסומות מתרכזות בעיקר בעיתונות הכלכלית, והסיבה לכך ברורה: מנהלי הקרנות ממקדים את פרסומיהם בקהל יועצי ההשקעות. בכל הקשור באלה, יש להניח שאמורים להיות בידם הכלים להתייחס לפרסומים. עם זאת, קיימת גם הסדרה שלנו, המתבטאת בפיקוח על אי־הכללת פרטים מטעים בפרסום, אישורים מקדמיים של הנאמן לכל פרסום, והרשאה לפרסום תשואות לתקופות הקבועות בתקנות בלבד".