מי כאן החמורים

אורי קורב, התובע במשפט אולמרט, עורר סערה כשכינה את השופטים "חמורים". עכשיו, כשהתגלה המסמך המתדרך שהכינה הפרקליטות לעדת התביעה במשפט אולמרט הדר זלצמן, פקידת ראשונטורס, נראה שקורב יצטרך לחפש את החמורים אצלו בבית.

ולעצם העניין: הדרכת עד היא פרקטיקה פסולה, אבל כזו שכולם חוטאים בה – תובעים וסנגורים. כולם – במסווה של רענון זיכרון לגיטימי – מטפטפים לעד את התכנים והמסרים הרצויים לאסטרטגיה המשפטית שלהם.

מה מותר ומה אסור? כאשר עד מוסר עדות במשטרה ונדרש, לאחר שנתיים, להעיד בבית המשפט, הוא לא ממש זוכר וזה טבעי. לכן, מותר ואף רצוי לתת לו את דפי ההודעות שמסר במשטרה כדי לרענן את זכרונו. לפעמים אפילו מאפשרים לו לקחת את ההודעות לביתו ולעיין בהן שם. אבל, עורכי הדין לא מסתפקים ומוסיפים רענון בעל-פה. ועל תהליך זה אין שליטה ובקרה אמיתיים. עורך דין מפורסם וידוע נהג לומר לעד לפני עדותו: "קראתי את הודעותיך במשטרה, יפה מאד, מה שהבנתי מהן זה שרצית להגיד הוא....." ומכאן כבר ברור לעד מה עליו לומר.

הבעיה עם מסמך השו"ת (שאלות ותשובות) שקיבלה זלצמן, היא שהפעם בלשון העם "הפרקליטות השתינה מהמקפצה" – כלומר הותירה ראייה שעלולה להסגיר תדרוך פסול. היא ניסחה מסמך שניתן להשוותו להודעה שנגבתה במשטרה ואז, אם יתגלו פערים משמעותיים – עבירות שיבוש מהלכי משפט והדחת עד יצופו מעצמן. משל לגנב שפרץ והשאיר את תעודת הזהות בזירת הפשע.

שני הצדדים עושים את המקסימום מבחינתם. פרקליטי אולמרט מבקשים להאדיר את המחדל ומנגד, התביעה מבקשת למזערו. לשני הצדדים נימוקים טובים, אבל במקרה זה אפשר להניח לספינים ולקיים בדיקה פשוטה – האם מסמך השאלות שהוכן לעדה משקף את הודעותיה במשטרה או "משפר ומשביח" אותן לטובת התביעה. אם, למשל, העדה במשטרה לא זכרה מי הורה לה לטפל בחשבון אולמרט בראשונטורס ובמסמך היא מונחית להשיב שולה זקן, אז יש כאן בעייה אמיתית.

בארה"ב מחדלי התביעה מאפשרים פסילת ראיות ואפילו מחיקת כתב האישום. האינטרס בחינוך גורמי האכיפה לפעול לפי החוק גובר שם אפילו על האינטרס הציבורי שבהרשעת עבריינים. ישראל עדיין רחוקה משם וטוב שכך. אבל, מצד שני, אין להשלים עם מחדלי התביעה ולפטור אותם, פעם אחר פעם, כתקלה מצערת שיש להתנצל ולהמשיך הלאה. אם שוטרים ותובעים לא ישלמו מחיר, המדרון התלול של פגיעה בזכויות נאשמים ונחקרים יהפוך למסוכן ביותר. התמריץ לעוות יגבר ואז חלילה חפים יילכו לכלא והפושעים האמיתיים ימשיכו להסתובב חופש, העיקר שהסטטיסטיקה של פענוח הפשעים תזכה לעדנה.

בשבוע הבא יתפרסם דו"ח מבקר המדינה לבדיקת מחדלי התביעה בפרשת האזנת הסתר לחיים רמון. ייתכן שגם את המקרה הנוכחי יהיה עליו לבדוק. ריבוי הבדיקות האלה הוא מקור אמיתי שצריך להתחיל לפחד, כמו שאמר השופט המנוח חיים כהן, לא רק מהפושעים אלא גם מהשוטרים.