הקאמבק של הטלפון הקווי

טעות נפוצה היא להניח כי הפחתת דמי הקישוריות - אותו תשלום שחברת תקשורת אחת מעבירה לאחרת בעת קיום שיחה ביניהן - תוריד את מחירי הסלולר באופן ישיר. משרד התקשורת אמנם יכפה על חברות הסלולר לגבות מחברות הטלפוניה הקווית ומחברות הסלולר עצמן סכום קטן יותר משהן גובות היום, אולם מכיוון שרוב הלקוחות מצויים ממילא בתוכניות בתעריפים קבועים, ומכיוון שהמהלך אינו נוגע לתעריף הסופי הנגבה מהצרכן עצמו, רק לחץ של הלקוחות עצמם על החברות יכול לגרום להורדת המחירים בפועל.

עם זאת, לאחר הורדת דמי הקישוריות, אם אכן תתבצע במועד המתוכנן (אוגוסט השנה) ובהיקף המתוכנן (הורדה מיידית ל־4.14 אגורות, לפני מע"מ), ייהפכו תעריפי השיחות מהטלפונים הביתיים לטלפונים הסלולריים לאטרקטיביים במיוחד. לקוחות בזק המחייגים לטלפונים הסלולריים משלמים כיום 33 אגורות לדקה בתעריף שפל ו־40 אגורות לדקה בתעריף שיא - כ־29 אגורות מסכום זה מיועדות לתשלום לחברת הסלולר (המחירים כוללים מע"מ).

הממונה על ההגבלים תומכת בהפחתה רונית קן: יש להוריד את דמי הקישוריות לאלתר ולא בהדרגה הממונה על ההגבלים העסקיים העבירה את עמדתה בנושא למשרד התקשורת. "דמי קישוריות גבוהים פוגעים בתחרות בשוק הקווי והסלולרי, ובציבור הצרכנים" אמרה קן גילעד נסלכתבה המלאה

לאחר הפחתת דמי הקישוריות אם תגולגל ההפחתה בשיחות הקוויות ישירות ללקוח, יעמדו התעריפים לשיחות אלו על 10 אגורות בתעריף שפל ו־17 אגורות בתעריף שיא. השימוש בדוגמה של בזק הוא התסריט הפסימי ביותר לכיסו של הצרכן, מכיוון שתעריפי החברה מפוקחים עדיין על ידי משרד התקשורת, ולפיכך אין היא רשאית ברוב המקרים להציע תעריפים הזולים יותר מאלו שמציעות חברות כמו HOT, 012 סמייל, 013 נטוויז'ן, 014 בזק בינלאומי ופרטנר. חברות אלו עשויות להציע ללקוחות הטלפוניה הקווית מחירים אטרקטיביים אף יותר.

ירידת מחירי השיחות מהטלפונים הקוויים לסלולריים היא אמנם בשורה טובה, אך כל עוד איננו מקובעים לביתנו במשך רוב שעות היום, הוזלה זו תקפה לגבינו רק בחלק מהזמן. כמו כן, הצרכן הישראלי כבר הוכיח כי גם כאשר הוא בביתו, הוא מעדיף במקרים רבים להוציא ולקבל שיחות במכשיר הסלולר שלו, שההוזלה לגבי תעריפיו אינה עובדה ודאית. את הוזלת התעריפים עתידים להביא המפעילים הווירטואליים, שעשויים להתחיל ולהציע את שירותיהם לציבור באמצע־סוף השנה הבאה, ואמורים לגרום למלחמת מחירים מול חברות הסלולר הוותיקות.

מאמצי הטכנולוגיות המתקדמים יחסית כבר מכירים את תוכנות ה־VoIP דוגמת סקייפ, שכבר כשלוש שנים מאפשרות לקיים שיחות שכאלה גם על גבי רשת האינטרנט הסלולרית, תוך שימוש בסמארטפונים. תעריפי השיחות הללו נהפכים לאטרקטיביים בעיקר כשיש צורך לחייג מהסלולר למספרים בחו"ל, ומובן שהם גם מאפשרים לקיים שיחות חינם בין לקוחות סקייפ, כאשר התשלום מתבצע רק עבור חבילת הגלישה הסלולרית.

מי שאינו מוכן לחכות עד ירידת המחירים ואינו מצויד בסמארטפון (או מעדיף שלא לשלם על חבילת גלישה בנפח גדול) יוכל להשתמש בשני עקרונות של יצירת והעברת שיחה - "חיוג חוזר" (call back) ו"ניתוב שיחה" (call through). שיטות אלה, המוכרות בעיקר לאנשי תעשיית התקשורת, יכולות להפחית מאוד את עלות השיחה מהמכשיר הסלולרי (ראו מסגרת בעמוד הבא). דוגמה לשימוש בעקרונות אלה נמצאת באביזר חדש של החברה הישראלית Navoto, שיימכר בארץ ובעולם החל ביולי ומתחבר לטלפון הקווי, למחשב הביתי ול־SIM סלולרי.

"נפל האסימון"

כך זה עובד התהליך מתארך, המחיר מתכווץ במסגרת שירותי ה־callback מנותבת השיחה באמצעות התשתית הזולה ביותר באותו רגע גילעד נסלכתבה המלאה

נושא ה־callback לא הטריד במיוחד את חברות הסלולר בעת שנעשה בו שימוש בעסקים גדולים, שממילא משלמים תעריפים נמוכים יחסית לחברות הסלולר, ועשו שימוש בטריק זה בעיקר להוזלת השיחות לחו"ל. הנחת היסוד שלהן היתה כי גם אם יופחתו דמי הקישוריות, ההפחתה תבוצע למחיר של 12–14 אגורות, ותיושם לאורך כמה שנים, תקופה שבה יוכלו החברות לגבש ערוצי הכנסות אחרים.

חלק מהכלכלנים והיועצים החיצוניים של חברות הסלולר התריעו לפני כמה חודשים בשיחות פנימיות על האיום שבהורדת דמי הקישוריות והשפעתו על היתכנות שירותי ה־callback, אולם רק כאשר התברר בתחילת חודש מאי כי שר התקשורת מוביל מהלך של הורדה דרסטית, "נפל האסימון", כמאמר אחד מבכירי החברות, והמאבק נגד הפחתת דמי הקישוריות נהפך לאגרסיבי יותר.

בחברות טוענים כי במשרד התקשורת בחנו רק את ההשפעה הישירה של הפחתת דמי הקישוריות על תעריפי הסלולר וגזרו ממנה את הפגיעה בחברות, בעוד בחינה של ההשפעה העקיפה, הכוללת גם את תעלולי ניתוב השיחות, היתה מובילה למסקנה כי ההשפעה חמורה בהרבה ותגרום לשינוי מהותי בהרכב שוק התקשורת. אם אכן יצליחו החברות במאבקן ודמי הקישוריות יופחתו בשיעור מתון יותר, ייהפכו פתרונות ה־callback לאטרקטיביים פחות מבחינת מחיר ולכן גם למוצר שהשימוש בו אינו צפוי לתפוס תאוצה.

כבר לא מסובך

אלא שדווקא מי שהיו אמורות לקפוץ על המציאה ולהתכונן לגרוף הכנסות על חשבון חברות הסלולר אינן מביעות התלהבות רבה. הכוונה לספקיות האינטרנט, המשרתות מאות אלפי בתי אב כספקיות של שירותי טלפוניה בינלאומיות

וקישוריות לאינטרנט. עבור חברות אלה בניית מערך ניתוב שיחות שכזה אמורה להיות עניין פשוט יחסית, שהכנסות לא רעות בצדו. אלא שבחברות חוששים מהסיבוך היחסי שמהווה תהליך הניתוב עבור הלקוח כיום, ומעדיפים להתרכז במוצרים פשוטים יותר להבנה. נוסף על כך, שתיים מספקיות האינטרנט הגדולות, בזק בינלאומי ונטוויז'ן, בוודאי יעדיפו שלא לפגוע בהכנסות תחום שבו פועלת חברת הסלולר שהיא חברה־אחות שלהן (פלאפון וסלקום, בהתאמה), ולכן רק סמייל ואקספון עשויות להיכנס לתחום, אם אכן ישתכנעו כי באפשרותן להציע פתרון לא מסובך למשתמש.

חברות הסלולר אינן מפרסמות נתונים לגבי אימוץ פתרונות ה־callback בעת השהות בחו"ל, אולם לפי הערכות בענף, כ־40%–80% (המספר שונה מחברה לחברה) מהלקוחות המשתמשים בסלולר בחו"ל מבצעים זאת באמצעות פתרונות callback שמספקות חברות הסלולר. קשה להעריך עד כמה שימוש מזדמן בפתרונות שכאלה בחו"ל יכול להפוך לשימוש שגרתי יומיומי בתחומי ישראל. אולם במקרים שבהם החיסכון הוא מהותי, ייתכן שהלקוחות יתאמצו, לשם שינוי, לסיים את החודש עם חשבונית קטנה יותר.