ראיון "כלכליסט": "עשור הזהב בניהול השקעות נגמר וכדאי להתרגל לזה"

החלטתה של חברת MSCI להעביר את ישראל מקטגוריית המדינות המתפתחות לקטגוריית המדינות המפותחות אמורה, לפי רוב ההערכות, לפתוח את הבורסה של תל אביב לגל חדש של משקיעים זרים ולהעצים בעתיד את היקף ההשקעות הזרות בה. אבל עד שזה יקרה, עולים לרגל לתל אביב גם נציגי גופי השקעות זרים, המבקשים לחדד אצל הגופים המוסדיים המקומיים את חשיבות הקצאת חלק מההשקעות גם למדינות מעבר לים.

אחד מהם הוא ג'ון מקלפלין (אין קשר לגיטריסט הדגול), ראש תחום פתרונות מובנים ומרובי נכסים בחברת ניהול ההשקעות הבריטית שרודרס, שהתארח לאחרונה בוועידה להשקעה מוסדית של די.סי פייננס בתל אביב.

לדעת מקלפלין, בכל הקשור לחיסכון ארוך טווח (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים), על המשקיעים המוסדיים בישראל להתאים את עצמם למדיניות הקצאת הנכסים השלטת בעולם.

"תיק ההשקעות הממוצע של המוסדיים בישראל כולל חשיפה של 10% עד 15% לנכסים בינלאומיים, לעומת קרנות פנסיה וחברות ביטוח בעולם, שלהן יש משהו כמו 30% השקעות בשווקים לא מקומיים. ברור לגמרי שעבור המוסדיים המקומיים הדבר הנכון לעשות הוא להשקיע יותר מחוץ לישראל", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט".

שרודרס נסחרת בלונדון בשווי של 3.5 מיליארד ליש"ט. את 2009 סיימה עם מחזור הכנסות של 1.04 מיליארד ליש"ט ועם רווח נקי של 95.4 מיליון ליש"ט. שרודרס מנהלת כ־170 מיליארד ליש"ט דרך קרנות נאמנות ותיקי השקעות. מלבד הציבור הרחב נמנים עם לקוחותיה גם בנקים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, רשויות ציבוריות ומקומיות, ממשלות וכמובן עשירים בעולם.

"בקרוב: פעילות מחקר"

שרודרס החלה לפעול בישראל לפני כשנתיים, ולדברי מקלפלין, מאז התפתחו מאוד עסקיה כאן. "בהתחלה אנחנו הולכים למשקיעים המוסדיים עם הצעות לבצע דרכנו השקעות בינלאומיות, אבל באופן נורמלי, אחרי שנבנה פלטפורמה מקומית ונבסס קשרים עם המוסדיים, אנחנו מתכננים גם לייסד פעילות מחקר על השוק הישראלי.

"אנחנו גם משקיעים במניות של חברות ישראליות, ובעקבות המעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח, החשיפה שלנו למניות ישראליות תגדל, כי יש לנו הרבה יותר לקוחות שמשקיעים בשווקים מפותחים".

הכנסת המניות הישראליות לקרנות שמשקיעות בשווקים מפותחים התבצעה באופן מיידי, או שיידרשו כמה חודשים עד שזה יקרה?

"זה תהליך של כמה ימים בלבד. צריך לזכור שהמטרה שלנו עבור הלקוחות היא להכות את מדד MSCI WORLD (מדד MSCI לשווקים מפותחים, ע"כ) כך שללא המניות הישראליות חסרה לנו החשיפה לחלק מהשוק".

אבל זהו חלק קטן מאוד מהמדד.

"נכון, אבל ישראל היא אחד השווקים שהשיגו בשנה האחרונה את התשואה הגבוהה ביותר ודווקא בשווקים כאלו אתה יכול למצוא את המניות שיסייעו לך להכות את המדד העולמי. כך שאני חושב שהמעבר הזה הוא חדשות טובות מאוד לישראל".

"עשור הזהב נגמר"

מקלפלין מאמין כי הבעיה העיקרית של המוסדיים בישראל (ובעולם כולו) היא שעשור הזהב נגמר, וכעת המשימה של ניהול השקעות קשה הרבה יותר. "באופן גורף, עד 2007 התנודתיות היתה נמוכה, ולכל נכס בסיכון שקנית היתה נטייה טבעית לעלות. העשור הבא יהיה שונה לחלוטין, וכדאי להתרגל לזה.

"היו ניסיונות רבים במדינות בעולם לשלוט במשבר הפיסקאלי, אבל למעשה כל השינויים שבוצעו עד כה היו מינוריים בלבד.

"זו הבעיה המרכזית, ויש רק פתרון אחד למדינות כמו יוון, פורטוגל, ארה"ב ובריטניה. הן צריכות להדק את החגורה, והאזרחים שלהן צריכים להסכים לשכר נמוך יותר, למסים גבוהים יותר ולפחות משחקי נינטנדו לילדים. זה מאוד כואב לאנשים להתרגל לרעיון הזה, אז זה לוקח הרבה זמן".

מה זה אומר על שוקי ההון?

"אנחנו באופן ברור נעים לסוג של התאוששות, אין ספק בכך: רווחי התאגידים משתפרים ואפשר לראות את זה בארה"ב ובסין, המגזר התעשייתי רוכש מכונות ייצור, כך שזו התאוששות מסורתית וזה טוב לשוקי ההון וליצוא".

סכנות הרגולציה

"הבעיה היא שזה לא כמו קיץ ישראלי, שבו בכל יום זורחת השמש, אלא כמו קיץ בריטי שבו השמים יכולים להיות כחולים בבוקר, אבל עשר דקות אחר כך יכול להתחיל גשם שוטף. משבר היורו הוא דוגמה אחת לכך, והמתיחות בין קוריאה הצפונית לדרומית היא דוגמה נוספת. רפורמה רגולטורית קשוחה מדי תעיב על מסלול ההתאוששות, שצפוי להיות קשה ולהימשך זמן רב.

"אם המגבלות שמונחתות עליך בידי הרגולטור מונעות ממך לנוע בזריזות בין שווקים גיאוגרפיים, זה מצב מסוכן להיות בו. בסופו של דבר, רוב הלקוחות רוצים חשיפה בינלאומית, אולי לא היום, כי השקל חזק ממטבעות אחרים בעולם ושוק המניות הישראלי חזק מאוד, אבל זה יכול להשתנות בקלות ואתה רוצה שתהיה לך אפשרות להשקיע במדינות אחרות ולגדר את החשיפה למטבעות השונים. ואם אין לך את החופש לעשות זאת, המצב יכול להיות מכוער מאוד".