אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ורטהיים: "לא מותח ביקורת על כאלה שמטוסים פרטיים הם הצעצועים שלהם"

יו"ר קוקה קולה על שכר הבכירים: "הבעיה היא המרחק בין יונס לבין שדרת הניהול שמנהלת את העסק. אם שם המרווח גדול מדי, יש בעיה"

29.06.2010, 17:26 | הדר קנה

"אני לא מותח ביקורת על כאלה שמטוסים פרטיים הם הצעצועים שלהם, אבל הצעצועים שלי הם הרבה יותר זולים. כל אחד וההנאות שלו", כך אמר מוזי ורטהיים, יו"ר חברת קוקה קולה, בכנס בנושא שכר הבכירים במשק שערכה להב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

בלעדי ל"כלכליסט" האקזיט הענק של ורטהיים מוזי ורטהיים ושלומי פוגל מוכרים את אמרז, יצרנית אריזות הפלסטיק הגדולה בישראל, בסכום של חצי מיליארד שקל נעמה סיקולר, 24 תגובותלכתבה המלאה

ורטהיים פתח את ההרצאה בכך שטען כי החלוקה של התקשורת לטובים ורעים בנושא שכר הבכירים היא שגויה: "העיתונות חילקה את השחקנים לטובים ורעים - שלי יחימוביץ והפוליטיקאים הפופוליסטים שמתנגדים לשכר הגבוה הם הטובים ובעלי ההון הם הרעים. רק שהטובים הם לא כל כך טובים והרעים לא כאלו רעים. הטייקונים משקיעים את הונם בעסקים ולכן החלוקה מטעה מאוד".

"כולם רוצים להרוויח"

ורטהיים הסביר כי יש הצעה להעביר את תגמול שכר הבכירים לאסיפה הכללית שיש בה כללים של זכויות וטו של מיעוט. "ההנחה היא שיש ניגודי אינטרסים בין מחזיקי מניות קטנים לבעלי שליטה שמחזיקים מניות גדולות. אבל זה אבסורד, זה לא נכון. אין הבדל באינטרס בין בעל השליטה לבין בעל המניות הקטן. כולם רוצים להרוויח", אמר ורטהיים.

הוא אף נתן דוגמא לדבריו: "בשנת 82 הצ'רמן (יו"ר) של קוקה קולה קיבל מענק שנתי של 84 מיליון דולר. הנסיבות של המענק היו מיוחדות בגלל שינוי אופי החברה שסדר הגודל עלה משמעותית. גודל הבונוס עשה מהומה גדולה כפי שיש היום.

"אז רשות ניירות ערך האמריקאית חשבה איך להגיב - לא היתה להם סמכות חוקית, אבל הם הציעו לכנס אסיפה כללית מיוחדת על מנת לאשר את הבונוס. האסיפה החליטה להגדיל את הבונוס מ-84 מיליון ל-100 מיליון. זה מראה שבארה"ב להתערבות רגולטורית יש תגובות נגד".

"יחימוביץ' לא המציאה את נושא השכר"

ורטהיים אף נתן דוגמא אישית במקרה ישראלי: "אנחנו רצינו לאחד בין בנק טפחות למזרחי. היו בבעלותנו שני בנקים עם מנגנונים כפולים והחלטנו למזג את שני הגופים. מאחר ואין משימה קשה ממיזוג, החלטנו שהאיש המתאים הוא אלי יונס. והלכנו 'לצוד' את אלי יונס מבנק הפועלים. באפריל-מרץ 2008 הייתה אווירת משבר ולא היה ביטחון שהמניות ינסקו, אבל בזכותו ובזכות צוותו זה הצליח. הקטע הרגיש ביותר הוא השכר - המשכורות דופקת בין אם העסק מפסיד או מרוויח".

ורטהיים הוסיף, כי "השכר של יונס הוא 200 אלף שקל, היתר הם אופציות ללא בונוס. ההגיון של האופציות הוא שבעל הבית אומר למנהל 'אדוני, בוא תהיה שותף שלי כי אתה בעל כישורים מיוחדים'. השיקולים המרכזיים הם מה התאגיד מחפש - שילמנו למנכ"ל לפי מה שרצינו שיעשה. העמדנו לפני יונס משימה ולכן שילמנו בהתאם".

ורטהיים סיכם את הנושא ואמר: "שלי יחימוביץ לא המציאה את נושא השכר. אבל הממוצעים יהיו מעוותים אם עושים ממוצע בין מחלק התה למנכ"ל. הבעיה היא לא ההבדל בין שכרו של אלי יונס למסעודה משדרות, הבעיה העיקרית היא המרחק בין אלי יונס לבין שדרת הניהול שמנהלת את העסק בפועל. אם שם המרווח גדול מדי, יש לנו בעיה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
עזבתי את קולה כי נמאס לי
לראות איך אנשים שיש להם קשרים ולא כישורים מנהלים ומתקדמים בחברה. מוזי אולי בעלי החברה אבל לא הוא ולא רוני קוברובסקי יודעים מה קורה באמת בחברת קוקה קולה.יש שם אנשים שחושבים שהם הבעלים או מנכלי החברה. לגבי נושא הכתבה , יש אנשים בקוקה קולה שמרוויחים עשרות אלפי שקלים ושיהיה להם באמת לבריאות ולחלקם הגדול אף מגיע להם , אבל יש שם עובדים שבאמת עובדים קשה ושבלעדיהם לא יזוז כלום האנשים הפשוטים שמבקשים העלאה של 150 ש"ח במשכורת אבל אבל נדחים בתרוצים משונים ואף ננזפים ע"י משאבי אנוש ואחרי זה ממשאבי אנוש לא מבין למה הטובים עוזבים את החברה
עובד קולה לשעבר , מרכז  |  29.06.10
10.
אני מסכים לחלוטין עם מר ורטהיים. חברה ציבורית זה לא גן ציבורי
מאחורי חברה עומדים אנשים בשר ודם אשר משקיעים הון רב בחברות תמיד התנגדתי למנגנון המעוות אשר מוצע בתיקוני החקיקה השונים - להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. על הרגולטול להדיר ידו מהתערבות בניהול החברות. שכר מינימום בחוק הינו מספיק והינו ביחס ישיר (או לפחות מנסה לחכות), לעמל העובדים. עוד מעט עבודה בחברה ציבורית יהיה דבר נחשק ביותר - הדבר יפגע בכל השוק ויעלה מחירים של עובדים. מי שמעוניין להשקיע בחברה ציבורית אשר מפריזה או שאינה מגבילה את שכר מנהליה - זו החלטה שלו - כוחות השוק אמורים לדבר בעד עצמם. תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. חברה ציבורית הינה חברה אשר מניותיה נסחרות בציבור. אף אחד לא מחוייב להשקיע בהן ומי שאינו מעוניין לעשות כן - מוזמן להימנע מכך. מי שחושב שיכול להשיא את רווחיו על ידי השקעה בחברה כל שהיא, שיבושם לו, לרוב ההשפעה של שכר הבכירים על הצלחת החברה הינה זניחה. אך הדבר דומה למצב בו אני מנהל חברה פרטית ובוחר להגדיל לעצמי את המשכורת כאוות נפשי, כך אעשה ללא התערבות הרגולטור - אין שום קשר בין רווחיות החברה לבין המשכורת אותה העובד צריך להשתכר. כך למשל, המבחנים שצריך לבחון במקרים של חברות הנמצאות במצב של "מימון דק" הינו "יכולת הפירעון של חובות והתחייבויות החברה לעתיד. על זאת אפשר לפקח במנגנונים שונים ולא על ידי אלו המוצעים, כגון על ידי שינוי חקיקה באופן שבו הגדלת שכר הבכירים תהיה מותנת וכפופה להחלטת האסיפה הכללית של החברה. בעל מניות של חברה הופך להיות מחזיק במניותיה ורוכש את אותן המניות (פיסות הבעלות, המקנות חובות וזכויות) לאחר שבחן את הגבלת שכר הבכירים ובחר זאת מרצון חופשי ומאינטרסים עסקיים וכלכליים גרידא.
עו"ד נתנאל פרץ , גבעתיים  |  29.06.10
7.
משכורות שגובלות ..... הציבור
נו מר מר ורטהיים, אומרים עליך שאתה איש חכם, אז מה אתה עושה בעניין, הרי אתה יודע שהבעייה היא גם בין מר יונס ושדרת הניהול במוסד (שלך) שאותו הוא מנהל וכן גם (למרות שאתה טוען ההפך) בהבדל בינו ובין מסעודה משדרות, כי מי שמבין בכלכלה מבין גם התוצאות הסופיות מה הפערים האלה עושים ויעשו למדינה המסכנה הזו.
רו"ח , ר"ג  |  29.06.10
לכל התגובות