צילום: אלעד גרשגורן
כשמפעל שהקמתי כמעט פשט רגל אבא אמר: "הכסף הגדול הלך על הטעויות. תמשיך לנסות"
אלי זוגלובק, יו"ר זוגלובק, מספר איך הוא למד מאבא לא להתייאש, והבין ממנו שהצלחות באות עם עבודה קשה
"נולדתי בנהריה ב־1970. גרנו אז בקומה שמעל למפעל, שמאוחר יותר הוסבה למטה החברה -משרדי הדירקטוריון של היום היו הדירה של סבתא, שגרה מולנו, ומשרד המנכ"ל היה הסלון שלנו. בעצם כל מטה זוגלובק נבנה על בית ילדותי.
"אבי עמי נהג בכל יום לעלות לחצי שעה מהמפעל כדי לאכול איתנו ארוחת צהריים, ואחרי שהכנו שיעורים הרשו לנו לרדת 'לניילן', כלומר לסגור נקניק במדבקה. כאשר ירדנו לשחק, מכונות הייצור ומכונות שטיפת הארגזים היו החלליות שלנו. חברים ממש אהבו לבוא לשחק איתנו.
"מאחורי המפעל היתה לנו חצר גדולה, שם בנינו ארמונות מאריזות שיצאו מכלל שימוש. היתה שם פינת חי, שבה גידלנו עזים, תרנגולות, יונים וטווסים. יום אחד ברחה אחת העזים ונאלצתי לרדוף אחריה בכל נהריה עד קולנוע הוד. נהריה היתה אז כמו כפר קטן, שכולם מכירים בו את כולם.
"תמיד חשבתי שארצה לעבוד בשוק ההון, אבל אחרי תואר ב־NYU וכמה ראיונות עבודה בניו יורק הבנתי שזה עולם וירטואלי ומנוכר מדי בשבילי, והחלטתי להקים עסק למזון צמחוני בארצות הברית. בגיל 25 הקמתי מפעל בשם וג'י פאץ', שהיו לו 8,000 נקודות מכירה ברשתות השיווק. בניתי על זה שיש 70 מיליון אמריקאים שהרופא אמר להם שהם צריכים לאכול בריא יותר, אבל זה לא עבד, ועמדתי על סף פשיטת רגל. היה צריך להזרים לעסק כ־1.5 מיליון דולר, ואז התקשרתי לאבי בארץ ואמרתי לו: 'אני מוותר. חטפתי מספיק מכות מהחלום שלי לכבוש את אמריקה. אני לא רוצה לקחת ממך יותר כסף'.
"אבי לא הסכים בשום אופן. הוא אמר: 'אתה לא מתייאש ולא מוותר. הכסף הגדול הלך על הטעויות, עכשיו תראה איך אתה מכניס שיפורים ותמשיך עד שזה יעלה על המסלול. נסה פעם שנייה, שלישית ורביעית - בסוף זה יקרה'. הזזתי את נקודות המכירה ממחלקות הבשר למחלקות הירקות - וההצלחה הגיעה בן לילה. הכפלנו את המחזור מדי שנה עד שמכרתי את המפעל לאסם־נסטלה ב־20 מיליון דולר.
"אני מאוד מאמין במה שאבא אמר לי. הצלחות באות עם עבודה קשה, עם המון טעויות וכישלונות, וזה מה שבונה את האישיות שלך. אם זה לא הורג אותך, אפשר לגדול מזה".
אלי זוגלובק, 40, יו"ר זוגלובק, נשוי ואב לילדה. גר בנהריה
26 תגובות לכתיבת תגובה