שיפוט רע טוב לדרמה

בעיות שיפוט הן עניין של החלטה מערכתית, לא של אופטיקה או של זווית ראייה. כל עוד יש שופטים אנושיים, יהיו טעויות שיפוט, ולכן השאלה היא האם אנחנו מעוניינים בהמשך שירותם של האנשים עם החולצה הצבעונית והמשרוקית בפה.

הטכנולוגיה קיימת. כפי שניתן למיין ולזהות פרצופים מסוימים מתוך רבבות בשדה התעופה, כך גם ניתן לנצל את המצלמות כדי לשפוט. הכל.

לעבירה, ניתן להגדיר מהי פגיעה, לפי מהירות ומסה; לנגיעת יד ברחבה, ניתן להגדיר את זווית היד ביחס לגוף, ואת זמן התגובה הממוצע ביחס למהירות הכדור; ולבזבוז זמן של שוער, אפילו רצוי שיהיו כללים מתמטיים וכן הלאה. אין בעיה  שאינה פתירה. משתמשים בהדמיית מחשב בטניס, וגם בפוטבול מותר לערער על קריאת שופט בעזרת הטלוויזיה.

אבל יש דבר אחד שהמחשבים לא יספקו: דרמה. תחשבו על המונדיאל הזה ללא טעויות שיפוט. תחשבו טוב טוב אם אתם זוכרים משחק אחד שהיה חשוב, הפכפך ואיכותי. אני זוכר רק הופעות חד צדדיות.

מה לעשות, הכדורגל הבינלאומי הוא מאד לא שוויוני. יש קבוצה של לא יותר משמונה נבחרות על, והן נפגשות בדרך כלל רק בשלבים המאוחרים. ולאור התבוסות של שמינית הגמר, אני בטוח שאילולא השיפוט האנושי, על טעויותיו הרבות, היינו נותרים עם זמן מת נוסף לקשקשת של מאיר אינשטיין ודני נוימן. וזה, לכשעצמו, מספיק כדי שתמיד אהיה בעד השמרנות של פיפ"א, והשיפוט האנושי.