חשבון הפוך גדול

אם יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' זוהר גושן נדרש ל"Case Study" עדכני, שיבהיר את נחיצות הפיקוח על שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות - הרי שהוא קיבל זאת באדיבותם של חברי דירקטוריון בנק אגוד. בשבוע שעבר החליט הדירקטוריון לחלק למנהלי הבנק הבכירים מענקים בהיקף 2.6 מיליון שקל בגין תוצאות 2009.

בשורה התחתונה, מנכ"ל בנק אגוד חיים פרייליכמן יכול להיות מרוצה. אף שהתשואה להון שהשיג אגוד ב־2009, 6.6% בלבד, היתה הנמוכה ביותר מבין שבעה הבנקים העצמאיים, הדירקטוריון החליט להעניק לו מענק שנתי בהיקף 1.2 מיליון שקל. גם חמישה חברי ההנהלה הבכירים לא יצאו מקופחים, לאחר שהדירקטוריון אישר להם מענק כולל של 1.4 מיליון שקל.

רכבו על גל היציאה מהמשבר

האמת היא שפרייליכמן יכול להיות ממש מרוצה. למרות שבחוזה ההעסקה שלו מצויין כי יקבל מענק רק אם שיעור התשואה להון הוא 7.5% לפחות, הדירקטוריון אישר לפרייליכמן את המענק בכל זאת. גם מה שכתוב בחוזה של חברי ההנהלה לא ממש עניין את חברי הדירקטוריון: המענק השנתי שלהם אושר על אף שבחוזה שלהם רף התשואה המינימלי שבגינו הם זכאים למענק הוא 7%.

באגוד הבינו, כנראה, שאישור המענקים עומד בסתירה לעקרונות התגמול, ולכן הקפידו לציין לא פחות מ־13 נימוקים להענקת הבונוסים החריגים. אחד הנימוקים הוא עלייה של 113% ברווח הנקי שהשיג הבנק ב־2009 בהשוואה לשנת המשבר ב־2008. כדאי לזכור שהשיפור הזה הוא תופעה כללית שנצפתה במערכת הבנקאית ב־2009, וחלק מהותי בו הם רווחים ממימוש מניות שאפיינו את השנה החולפת. אגוד רשם ב־2009 רווחים של 47 מיליון שקל ממימוש מניות — מהם 34 מיליון שקל בגין מכירת מניות בזק, שאין לה דבר וחצי דבר עם איזושהי החלטה ניהולית שקיבלו פרייליכמן ומנהליו הבכירים.

בונוס על מילוי הוראות בנק ישראל

על פי נימוק אחר, "המנכ"ל והנהלת הבנק זיהו במועד את המשבר הפיננסי בעולם והגיבו במהירות להרעה בסביבה העסקית תוך שמירה על מדיניות זהירה ושמרנית". בקיצור, בבנק אגוד מילאו אחרי הוראות בנק ישראל. האם זה מצדיק מתן בונוסים בהיקף 2.6 מיליון שקל?

נימוק נוסף מפרט את ההקרבה של פרייליכמן. "המנכ"ל וחברי ההנהלה לא קיבלו מענק על שנת 2008. כמו כן, על רקע המשבר ויתר המנכ"ל וולונטרית על 10% משכרו וכל אחד מחברי הנהלת הבנק ויתר על 7% משכרו למשך כל שנת 2009". ובהזדמנות הראשונה, הדירקטוריון צ'יפר אותם במענק שחורג מעקרונות התגמול שנקבעו בחוזי ההעסקה.

נדמה שבדיוק בגלל אירועים כאלה, מבקש יו"ר רשות ניירות ערך לחזק את כוחם של בעלי המניות על ידי קביעת עקרונות התגמול והסכמי השכר בחברות ציבוריות. גושן טוען כי העברת ההכרעה לאסיפה הכללית תגביר את השקיפות, תגרור דיון ציבורי ותביא לנורמות חדשות הגיוניות יותר. על רקע הדוגמה האקטואלית של אגוד, קשה להתווכח עם הטענה הזו של גושן — במיוחד עקב העובדה שאף דירקטור בבנק, כולל הדירקטורים מקרב הציבור, לא התנגד למענקים החריגים.