תשכחו ממה שידעתם על היונדאי טוסון: יש סיבה לחייך

עובדה מספר 1: יונדאי טוסון הוא רכב הכביש־שטח הרך הנמכר ביותר בישראל בשנים האחרונות. עובדה מספר 2: יונדאי טוסון מעולם לא היה רכב כביש־שטח רך מוצלח במיוחד: היה לו מנוע זללן, ביצועים מנומנמים, התנהגות בינונית ועיצוב אנונימי, מבפנים ומבחוץ. עובדה מספר 3: במחיר הנכון, עם מיצוב מספיק נרחב ועם מסע הפרסום האגרסיבי, עם ישראל קונה הכל. גשו למגרש החניה הקרוב ותספרו את הטוסונים. אחד, שעולה בדיוק כמו מכונית מנהלים בקבוצה 4, יהיה שייך לעובד בחברת הייטק. אחד עם "תוספות יוקרתיות" כגון חיישני חניה וגג נפתח יהיה שייך לעוסק זעיר עם עבר צבאי מפואר, ואחד עם מגן כרום ראוותני מלפנים יהיה שייך לעקרת בית, לא משנה מהיכן. המשותף לכולם: בעיני רוחם, אילו רק רצו, הם היו יכולים לרדת עם הטוסון לשטח. הבעיה היא שחלקם באמת ניסו. כשהשטח נהפך משביל כבוש, או בלשונם "שטח קשה", לשטח קשה באמת, רובם נתקעו. כולם סיפרו לחבר'ה שיצאו לטיול שטח רציני ושהיה אדיר.

לרדת לשטח? נו, באמת

אבל טוסון שייך לעידן אחר של תעשיית הרכב הקוריאנית, שבו נהגו להצמיד לרכב שטח שם של עיירה בטקסס, שבה, למרבה האירוניה, לא מסתכלים בעין יפה במי שמגיע בג'יפון קוריאני. עכשיו אני ניצב בפני יונדאי טוסון החדש, או כפי שהוא מכונה בישראל: יונדאי IX35. בניגוד לטוסון, בן גאה לתקופה שבה רכבי כביש־שטח רכים עוד איכשהו ניסו לגרום ללקוחות לחשוב שהם באמת ירדו לשטח, IX35 בכלל לא מכוון לזה. למעשה, הוא צוחק עליו: כל מכוניות יונדאי שהוצגו בשנים הקרובות מצוידות בגריל שנועד לגרום למכונית להיראות כאילו היא מחייכת. היא לא בדיוק נראית מחייכת, אבל היא נראית יפה. גם הפנסים הקדמיים נראים נאים למדי. מעצבי יונדאי החליטו ליצור חלוקה מובהקת בין חלקו העליון של IX35 ובין חלקו התחתון באמצעות קו בולט שמתחיל לאורך ירכתי הרכב באזור הפנסים וממשיך באזור הפנסים האחוריים. הקו מחלק בין חלק תחתון נפוח למדי ובין חלונות עליונים צרים. התוצאה, בניגוד לקודמו, נאה. הוא גם גדול יותר: טוסון השתרע על 4.325 מטרים. ה־IX ארוך ב־8 סנטימטרים - לא מעט במונחים של ג'יפונים.

מצפה מודיעין. קפה שחור מהזקן בעוספייה ממתין לפינה מוצלת בקופסה אטומה. גזייה מוכנה. רוכבי אופניים מקיפים את IX35. הלקוחות הפוטנציאליים של IX35 כבר לא רוצים לרדת לשטח. זה מלכלך, זה מזהם, אפשר להיתקע. אז הפנים כבר לא צריך להיראות כמו של רכב שטח קשוח. במקרה של IX35 זה טוב. למעשה, מדובר בתא הנוסעים הטוב ביותר שבו נתקלנו עד היום במכונית יונדאי. הנהג והנוסע יושבים זה לצד זה בגומחות מעוצבות שבינן חוצצת קונסולה נאה ומעוצבת הכוללת את פתחי המזגן, מערכת בקרת האקלים והסטריאו, שתיהן מצוידות בכפתורים ענקיים וברורים. חיסרון? מכיוון שמישהו עבד קשה כל כך על עיצוב פתחי המזגן הם יצאו קצת קטנים, כך שכאשר המזגן מתאמץ הוא מקרר, אך גם יוצר לא מעט רעש. תנוחת הנהיגה טובה, אך ההגה לא מתכוונן למרחק, דבר שעלול להפריע לנהגים גבוהים. ליד ההגה בצד שמאל יש כפתורים שחורים, פשוטים למראה ומוצנעים הרחק מן העין. אחד משלב את מערכת ה־4x4 במצב קבוע. אחד מוודא שה־IX35 לא יידרדר במדרון תלול ומשובש. הרבה כפתורים כדי למצוא פינה לקפה. בשבילים כבושים ה־IX מסוגל להתנהל בכבוד, ואפילו קצת יותר מזה, בסיועה של מערכת בקרת המשיכה, אבל כאשר השטח הופך קשה, כזה שסוזוקי ג'ימני יעבור בקלות וסובארו פורסטר יעבור עם הרבה תנופה וחוסר אחריות, ה־IX35 מוותר מראש. יש לו מהלך מתלה קצר מאוד שמונע מגלגליו מגע מתמיד בנסיעה בקרקע טרשית, וחבל לחבוט ברכב חדש, לא לזה הוא נועד.

סיבוב מושלם

יונדאי IX35 טועם את הסיבובים שבין מודיעין למנזר השתקנים בלטרון. העידן החשוך (שעדיין ניכר בדגמים מסוימים), שבו מכוניות יונדאי הצטיינו בהתנהגות כביש אנונימית במקרה הטוב וגרועה במקרים קיצוניים, הסתיים לפני שנתיים־שלוש. עכשיו יונדאי בונה מכוניות שנהגים אירופים יאהבו. ראשית, ה־IX הוא רכב שקט. רעשי כביש בקושי חודרים לתא הנוסעים. שנית, ל־IX יש מנוע יעיל. הנפח הוא 2.0 ליטרים בלבד, למרבה אכזבתם של בעלי טוסון שהתרגלו למנוע שש בוכנות ענקי. אך הכוח, 163 כוחות סוס, שופע, ובסיועה של תיבת הילוכים יעילה למדי, בעלת שש מהירויות, ה־IX הרבה יותר חזק מהטוסון. הוא גם הרבה יותר מהוקצע. יש לו הגה טוב, בלמים נשכניים ויכולת שיכוך מהמורות סבירה בהחלט. גם בכביש מהיר ניכר שה־IX35 השתפר. הוא שקט מאוד, מהיר מאוד, ובעזרת תיבת ההילוכים החדשה מצליח גם ללגום מעט דלק.

מדובר כאן במהפך. ה־IX35 עולה על קודמו בכל היבט אפשרי. אבל עם ישראל, שלא בדיוק קשוב למגמות בענף הרכב העולמי, כבר שבע מסיסמאות על מהפכים. כאשר יונדאי טוסון הופיע בשוק הרכב הישראלי הוא היה חמוש במכלול תכונות שהפכו אותו בקלות להצלחה: הוא נראה קשוח, המחיר שלו היה ידידותי לחברות הליסינג, וכמעט לא היו לו מתחרים. IX35, לעומת זאת, כבר לא נראה כל כך קשוח. המחיר שלו בגרסאות הנעה כפולה כבר לא כל כך ידידותי לליסינג. וכאשר מעבר לפינה נמצא ספורטאז' חדש ובאולם התצוגה ממתין היריב המר ניסאן קשקאי, ה־IX35 כבר אינו היחיד בזירה. אך כל אלה אינם משנים את העובדה שזהו רכב מצוין.

המתחרות של יונדאי IX35

יונדאי IX35 הוא רכב כביש־ שטח רך ראוי. אך מחירו, יותר מ־160 אלף שקל, משאיר אותו הרחק מעבר לטווח היכולת של כל מי שחולם על ירידה אקראית לשביל תחוח ופריסת מפת פיקניק הרחק מן האזורים שנגישים לרוב עם ישראל. כלל זה תקף גם לג'יפונים רבים, שהפופולריות הגבוהה שלהם בשוק המשומשות משאירה אותם מחוץ לטווח הרכישה של הרוכש הממוצע. אך יש גם אפשרויות אחרות, פחות מוכרות, שמאפשרות למשפחה ישראלית לרדת לשטח בעלות נמוכה מזו של מכונית סופר־מיני חדשה.

לכן, מי שיוותר על "הסמל הנכון" בחזית הרכב יוכל לא פעם לקבל ג'יפון מצוין במחיר אטרקטיבי. שהחברים יישארו עם הפאסון.

מאזדה טריביוט

קווים לדמותו: בדומה לדגמי מאזדה רבים שאינם מיועדים לציי רכב, הטריביוט נפל בין הכיסאות ונשכח. אך עדיין מדובר בג'יפון נוח למדי, בעל מנוע שש בוכנות עוצמתי.

מחיר במחירון לוי יצחק: 60 אלף שקל לטריביוט מודל 2002

בעד: זול לרכישה, מרווח, אמין

נגד: מנוע 3.0 ליטרים זללן

רנו סניק 4x4

קווים לדמותו: זכה בישראל להצלחה נאה. שווק גם בגרסה מוגבהת בעלת הנעה כפולה, הן עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים והן עם מנוע טורבו דיזל.

מחיר במחירון לוי יצחק: 40 אלף שקל לסניק 4x4, בנזין, מודל 2003

בעד: שימושיות גבוהה ומרווח פנימי

נגד: גיר רגיל בלבד

ג'יפ קומפאס

קווים לדמותו: הישראלים העדיפו דווקא את אחיו הקשוחים. בעקבות זאת ג'יפ קומפאס חדיש יחסית ניתן לרכישה במחירים נמוכים למדי.

מחיר במחירון לוי יצחק: 98 אלף שקל לקומפאס ספורט מודל 2007

בעד: סמל של ג'יפ מלפנים

נגד: פלסטיקה ירודה בתא הנוסעים. גיר רציף לא חלק