אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חלומות נשברים צילום: אלה סברדלוב קרן

חלומות נשברים

השם הארוך של ביסטרו גורדון הוטל אנד לאונג' מרמז משהו על המנות המקושקשות. המיקום, לעומת זאת, מנצח - חלל מעוצב ונוף לים התיכון

05.07.2010, 10:38 | גלי וולוצקי

הפנטזיה הקיצית האולטימטיבית היא ארוחת צהריים מצוינת שתוגש בחלל ממוזג (או במרפסת עם בריזה משובחת) ממש מול הים. ועדיין קשה לאתר מסעדות חוף איכותיות בארץ, ומרבית החופים עמוסים במסעדות שנהנות מתפוסה מלאה בזכות הלוקיישן ולאו דווקא בזכות האוכל.

המסעדה החדשה שנפתחה לאחרונה במלון הבוטיק גורדון הוטל בתל אביב, במקום שבו שכן בעבר הטרמינל המיתולוגי, מסמנת וי על שני סעיפים: החלל הפנימי מעוצב וממוזג למשעי, והים הנשקף מהחלונות ומהמרפסת מהפנט.

העסקית של ביסטרו גורדון הוטל אנד לאונג' (כפי הנראה המסעדה בעלת השם הארוך בארץ) כוללת מנה ראשונה (לבחירה משלוש אפשרויות), עיקרית ושתייה קלה. מחיר הארוחה נקבע על פי מחיר העיקרית.

כשהגיעו הראשונות לשולחן מבט אחד הספיק כדי לנחש את מה שהטעימה אישרה - מדובר במנות מקושקשות ולא מוצלחות. סלט קפרזה הורכב מעגבניות שרי לא טעימות במיוחד, עם גבינת מוצרלה לא טרייה במיוחד וטפנד זיתים בינוני. כל מרכיבי המנה היו עייפים. לא הרשים גם טרין כבד עוף, שהתגלה כפאטה חלק שהוגש בצלוחית כששכבה עבה (מדי) של קריש בלסמי וסילאן מצפה אותו. אמנם הפאטה עצמו היה חביב, אך טעמי הקריש היו אגרסיביים מדי, והטוסטים שליוו את הפאטה היו רכים וקרים.

ברבות מהמסעדות הראשונות מתעלות על העיקריות, ולכן הופתענו כשהארוחה השתפרה עם העיקריות.

מנה של צ'וריסו קלמארי (74 שקל) שהורכבה מ(קחו אוויר) נקניקיות צ'וריסו, קלמארי צלויים, לבבות ארטישוק, עלי מנגולד, ערמונים, צלפים ורוטב שמנת ויין לבן, היתה בדיוק כפי שהיא נשמעת: עמוסה מדי במרכיבים שאינם קשורים זה לזה. קונספט הים־יבשה מצריך שילובים מדויקים כדי לא לקרוס, וכאן נראה היה שהטבח לא התאפק והעמיס על המנה מכל טוב המטבח. חבל, שכן כל מרכיב כשלעצמו היה טעים, ורק החיבור הסופי צלע.

פפרדלה של ראגו טלה. מנה טובה ופשוטה, צילום: אלה סברדלוב קרן פפרדלה של ראגו טלה. מנה טובה ופשוטה | צילום: אלה סברדלוב קרן פפרדלה של ראגו טלה. מנה טובה ופשוטה, צילום: אלה סברדלוב קרן

אבל אז הגיעה פפרדלה של ראגו טלה (62 שקל) וטרפה את הקלפים: זו היתה מנה פשוטה וטובה של טבח שיודע להכין ראגו כהלכתו. הבישול הארוך ביין אדום והתיבול האלגנטי בירקות שורש ניכרו בכל ביס, והפסטה הטובה עטפה את הבשר והרכיבה מנה מצוינת.

השירות לכל אורך הארוחה היה קשוב, זריז ונעים, וכשעברנו למרפסת לכוסית של פרנה ברנקה (38 שקל) והתבוננו בתיירים צרובי השמש העולים מן הים התחלנו לחבב את המקום, למרות הראשונות הכושלות. עם לוקיישן כזה, שיפור ביצועי המטבח הוא אינטרס לאומי. קצת פחות יומרה וקצת יותר דיוק במטבח יכולים להפוך את ביסטרו גורדון הוטל אנד לאונג' למומלצת לא רק בגלל הלוקיישן.

תגיות